וכל היופי הזה בשכירות: הדירה של האדריכל ובן זוגו בתל אביב

עוזי רביע, 39, ועודד הרוניאן, 35, נשואים ומתגוררים יחד בתל אביב כבר חמש שנים. עוזי הוא אדריכל בעל תואר ראשון ושני מהפוליטכניקו במילאנו, עובד במשרד יניב פרדו אדריכלים. עודד הוא עורך דין בהכשרתו ומנהל בחברת ייעוץ אסטרטגי בתחום המדיניות הציבורית. "הכרנו לפני כחמש שנים, וזמן קצר לאחר מכן החלנו לחפש דירה יחד. זו הייתה אחת הדירות הראשונות שראינו ומיד ביקשו לשכור אותה", הם מספרים, "המתווך הראה את הדירה באותו זמן לעשרה דיירים פוטנציאליים נוספים, ולאחר פניות רבות מצידם נפלה בחלקנו הזכות לקבל אותה".

הדירה ממוקמת ברחוב גרוזנברג בתל אביב, בין אלנבי לנחלת בנימין, זו דירת עורפית בקומה הראשונה של הבניין והיא פונה לסמטת בית השואבה. שטחה כ-95 מ"ר, ובה שלושה חדרים ושלושה כיווני אוויר: דרום, מזרח ומערב. "כאשר חקרנו את ההיסטוריה של הבניין, גילו כי הוא נבנה במקור כבית מלון בשנות ה-30 של המאה הקודמת. גילוי זה הסביר את המאפיינים שמשכו אותנו לדירה מלכתחילה, ובהם התקרות הגבוהות, החלונות הגדולים והכפולים, ספי האבן והפרופורציות הלא שגרתיות של החללים".

כאשר נכנסו השניים לדירה, החלל שבו ממוקמת כיום פינת האוכל היה סגור בדלת הזזה מתקפלת ושימש כחדר ילדים. הם פתחו את הדלת והחלל נפתח אל הסלון וכך נוצר החלל המרכזי והפתוח הקיים כיום. חדר העבודה, ששימש גם הוא בעבר כחדר ילדים, הותאם לצרכיהם באמצעות ארון גדול ופינת עבודה הפונה לחלון, והפך לחלל מואר שנעים לשהות בו.

בחדר השינה מוקמה המיטה במרכז החלל מתחת לשני החלונות הגדולים, במטרה להדגיש את תחושת המרחב. תשתיות הצנרת ומערכות החשמל לא הוחלפו, וחדר הרחצה כבר היה משופץ בעת הכניסה לדירה.

לכל הכתבות בערוץ living

נקודת המוצא לעיצוב הייתה המרצפות המצוירות המקוריות. בכל חלק בבית קיימת ריצוף בצבעוניות שונה מעט, ובני הזוג החליטו לא לנסות לטשטש את ההבדלים אלא לתת לריצוף להכתיב במידה רבה את העיצוב בכל חלל.

הצבע הלבן בקירות ובחלק גדול מהרהיטים נבחר בעיקר בשל סגנון המרצפות. הלבן מאפשר למרצפות הצבעוניות לבלוט ובמקביל מחבר בין כל החללים. מול הגוון הלבן משתלבים הצבעים של השטיחים, יצירות האומנות והצמחייה, וכך מתאפשר להכניס לבית פריטים וחומרים רבים בלי ליצור עומס ויזואלי. מבחינת הסגנון נוצר עם הזמן שילוב אקלקטי בין וינטג' לחדש, ובין פריטים עכשוויים לפריטים נצחיים.

במקביל לצבעוניות המגיעה מהריצוף, השטיחים, האומנות והצמחייה, היה חשוב לשלב מגוון חומרים טבעיים כגון עץ, פליז, אבן טבעית, שיש, קרמיקה וטקסטיל. בחדר השינה שולב חיפוי פליז בגב המיטה לצד חפצי נוי מאבן ומשיש. בחדר העבודה מוקמו מדף עץ ושטיח חבלים קלוע, ובחדר הרחצה נבחרה שידה צרפתית עתיקה עם משטח שיש ירוק המעניקה תחושה של מרחב ספא בבית.

הריהוט בבית לוקט ממקורות רבים, ובהם פריטים משוק הפשפשים ומשווקי עתיקות, פריטים שעברו במשפחה, פריטי מעצבים וכן פריטי איקאה קלאסיים שאינם נמכרים עוד בחנויות ואותרו בלוחות יד שנייה ובאינטרנט. כמו כן משולבים בבית פריטים בבנייה עצמית, ובהם שידת ספרים מחופה באריחים חומים ושידת נוי מגבס במסדרון.

לשטיחים בבית יש זיקה משפחתית עמוקה. לאביו של עודד הייתה במשך שנים חנות שטיחים בירושלים, ועודד גדל בסביבה זו. בחדר השינה פרוש שטיח בכטיאר פרסי גדול וצבעוני, ובסלון ממוקם שטיח זיגלר עתיק בגוונים כחולים.

בבית משולבים פריטים רבים בעלי ערך רגשי, ובהם סמובר פרסי עתיק שהגיע עם משפחתו של עודד מפרס, פמוטי כסף המשולבים בשופרות מדרום אמריקה ממשפחתו של עוזי, תמונות שהיו בבתי ההורים ותמונות משפחתיות. לצד אלה קיימים חפצים שנמצאו בשווקי פשפשים ביפו, בחיפה ובאירופה, וכן תמונות וחפצים מצ'ילה, שם התגורר עוזי במשך שנתיים בילדותו. החפצים הללו מאזכרים אנשים, מקומות ותקופות, ומעניקים לבית תחושת נוסטלגיה לצד עיצוב מושקע.

המסדרון בדירה ארוך ומוביל לכל החללים. בכניסה הותקן פס תאורה מודרני המספק אור ממוקד, ובהמשך המסדרון נתלתה נברשת עתיקה שתקבלו במתנה מחבר.

נוסף לכך משולבים בבית גופי תאורה שנאספו כפריטי עיצוב עצמאיים, ובהם מנורת שולחן משנות ה-60 בעיצוב פלמינג בריל ופרבן יאקובסן, ומנורת מנדורי של חברת ארטמידה בעיצוב איסיי מיאקה. השילוב בין גופי תאורה מתקופות שונות נעשה מתוך רצון להימנע ממראה אחיד מדי.

האומנות בבית כוללת ציורים, עבודות קרמיקה ויצירות פרטיות של בני הזוג, לצד עבודות שנרכשו ונאספו לאורך השנים. חלק מאוסף האומנות החל בתקופה שבה עוזי למד אדריכלות במילאנו, שם אסף הדפסים מקוריים וממוספרים במהדורות מוגבלות של ברונו מונארי ומימו פלאדינו. לצד עבודות אלה תלויות תמונות משפחתיות והדפסים שונים הממוסגרים במסגרות ישנות שנאספו מהרחוב או משווקים. היצירות שוכנות אלו לצד אלו ללא הפרדה בין אומנות קלאסית לבין פריטים בעלי ערך אישי.

העיצוב הוא תהליך מתמשך

עיצוב הבית הוא תהליך שנמשך שנים ולא מסתיים. עם הכניסה לדירה התקבלו ההחלטות המרכזיות לגבי החלל והבסיס העיצובי, אך בני הזוג ממשיכים לפעול לפי רעיונות חדשים והשראה, והעיצוב הפך עבורם לתחביב משותף. חלק מהפריטים היו ברשותם עוד לפני שהכירו, אחרים הגיעו מהמשפחות, ופריטים נוספים נאספו יחד במהלך חמש השנים שבהן הם מתגוררים בבית. השינויים והזזת הפריטים נמשכים באופן קבוע.

"אל תמהרו לרכוש את כל הציוד בעת הכניסה לדירה, כדאי להתגורר בה פרק זמן מסוים כדי להבין את הצרכים הממשיים ואת מה שפועל בה היטב", הם ממליצים, וכן מציעים לבדוק את האלמנטים הקיימים בדירות ישנות לפני שממהרים להחליפם. במקרה זה, המרצפות, החלונות, ספי האבן והתקרות הגבוהות היו הבסיס שהכתיב את הבחירות העיצוביות המוצלחות ביותר". והמלצה אחרונה - "אספו חפצים אהובים ללא צורך בהתאמה לחנות אחת, לתקופה מסוימת או לסגנון יחיד. הפריטים שעוברים כברת דרך משפחה, נסיעות ושווקים הם אלה שמעניקים לבית את אופיו הייחודי". זה ממש נכון.