100 מיליון שקל: המהפך של ביג פאשן בת ים
פעם הם נבנו כסכמות סגורות, סימטריות וחזרתיות שלא דיברו עם הסביבה. היום קניונים הופכים למרחבים עירוניים חיים שממשיכים את הרחוב. השיפוץ הענקי של ביג פאשן בת ים, בהשקעה של 100 מיליון שקל, הוא דוגמה בולטת לטרנד. האדריכלית יעל ארגמן, המכונה "ד"ר לקניונים", חושפת את הטריקים הסודיים שעמדו מאחורי התכנון שנועד לגרום לנו להישאר, לשתף – ולחזור

קבלו שלושה סודות של מתכנני קניונים שלא ידעתם עליהם: כשאנשים נכנסים לקניון, הנטייה הטבעית שלהם היא לפנות ימינה. מיד עם הכניסה לקניון, אנשים "עיוורים" לכל מה שקורה ב-20 המטרים הרבועים הראשונים, כולל חנויות. ועוד אחד: אפשר להוביל אנשים למקומות הרצויים בקניון באמצעות אדריכלות ועיצוב פנים, ואנחנו לא מדברים רק על מדרגות. יותר בכיוון של עיצוב תקרה, רצפה, חומרים משתנים ותאורה. בפעם הבאה שאתם בקניון תבדקו את זה, ובמיוחד בבת ים, שם הושק בשבוע שעבר קניון ביג בתצורתו החדשה, "ביג פאשן בת ים".
קרוב לחמש שנים עבדה אדריכלית יעל ארגמן וצוותה ב-Casiopea Group Architectures & Design על השיפוץ והמיתוג מחדש של ביג בת ים שנבנה ב-1993. במהלכן יצרו תב"עות, הוצאו חמישה היתרים ונעשה מהפך שכלל סגירת צירים כדי להמשיך את העבודה בלילות, נהרסו קירות, פורקו תקרות ורצפות, הוחלפה התאורה ועוד. שטחו המסחרי של הקניון כ-21 אלף מ"ר ויש בו למעלה מ-100 חנויות. בתכנון הקומפלקס הושם דגש על פיתוח סביבה עירונית הפונה לרחוב ומשתלבת בו. הקניון ממוקם בציר המוביל לים ולכן החזית שונתה והוא קיבל עיצוב אייקוני של גלים מסוגים וגדלים שונים. לעיצוב הפנים קונספט דיגיטלי המבוסס על "מסע לקוח", שמעצים את חוויית המבקר, ממשיך איתו למדיה החברתית על ידי שיתופים וגורם לו לחזור ולהישאר. "עיצוב החלל הפנימי דינמי ומשתנה לאורך היום באווירה, בתאורה ובמדיה הדיגיטלית. הפנים והחוץ משתלבים יחד וגורמים למבקר לרצות להישאר במתחם", היא אומרת.



בשיפוץ השקיעו החברות אשטרום נכסים וביג כ-100 מיליון שקלים, והן מסיימות היום מהלך פיתוח מואץ של החוויה הקולינרית בקניון, הוספה של מתחם בתי קולנוע בשיתוף העירייה וחיזוק של רשתות אופנה מובילות, בהן אדידס, עם הכנה לכניסתן של פקטורי 54 וזארה. בעוד כארבעה חודשים צפוי פיתוח חוץ של יוספטל, ותוך שנתיים, במהלך 2027, יצטרפו לקניון מתחם מגורים בן 160 דירות ובניין משרדים צמודים, כחלק מפרויקט "אוליו", שהוא מתחם עירוב שימושים.



לא מסתכלת רק על הצד האסתטי
ארגמן, שמתכננת ומשקמת כבר 25 שנה מרכזים מסחריים בארץ ובעולם, כונתה לא פעם "ד"ר לקניונים", והיא מתכללת גורמים המשלבים הסתכלות שיווקית, יזמית, אדריכלית הנדסית ותפעולית. "כשאני בוחנת פרויקט, אני מסתכלת לא רק על הצד האסתטי של החלפת אריח ישן באריח חדש, אלא מנתחת את ההתנהגות של המקום, את החיבור האורבני, את זרימת המבקרים, את האזורים החלשים יותר מול החזקים ומה גורם לפער, בודקת מה חסר, מה הקישוריות הנכונה – כניסות יציאות, מעברים ורטיקליים, חשיפה ונקודות מבט, ומה התמהיל השיווקי. האם הוא נכון, עונה על הצרכים ועומד מול מתחרים".


תהליכי "ריפוי" כמו בביג פאשן בת ים יצרה ארגמן בין השאר גם ב-ARENA MALL בבודפשט, שהוא קניון שאהוב על ישראלים, ב-REJICEVA SHOPPING CENTER בבלגרד, במול זיכרון או במרכז מסחרי שוהם, שם ביקשה להפוך את המרכז המתרוקן למוקד בילוי, מקום למשפחות ובני נוער לשהות בו גם לתוך הערב. המרחבים המיותרים הוסבו לאזורי שהייה ירוקים עם פינות ישיבה, הצללות בסגנון פריזאי ועמדות טעינה. נבנו "מדרגות ספרדיות" צבעוניות, עם ספסלים משולבים ודשא, המשקיפות על המזרקה העירונית. במרכז נוספה כיכר מוצלת עם במה לאירועים, לצד ריהוט חוץ אחיד למסעדות, חלוקה למתחמי הסעדה ירוקים וסמטת תאורה אינטימית, שהעניקו למקום תחושת רחוב אירופי ובילוי נעים לאורך כל השנה.


"העבודה מתחילה בניתוח יסודי, ממש כמו אבחון אצל רופא: מה עובד, מה הבעיות ומה הפערים", היא מסבירה, "כשהגעתי לשוהם גיליתי שלא היה היכן לשבת, היה חם, הפוד קורט לא נעים והאווירה לוקה בחסר. יצרתי 'דוח ניתוח' עם ממצאים ומטרות, תוך שיחה עם הנהלת המקום על האתגרים האמיתיים ולא רק האסתטיים, אלא גם אלה שלא תמיד מודעים להם, כדי לייצר פתרון כולל".


במרכז המסחרי "חוצות המפרץ" העלימה את אווירת השוק שנוצרה עם הזמן, העצימה את הפרופורציות התכנוניות ואפשרה לחנויות להיראות באמצעות פס שחור שעוטף ומחבר ביניהן וסדר שמאפשר לקונים לנשום – סבכות, צבעוניות מחזירת אור, משחקי אור וצל, פוסטרים ענקיים וירוק. "בקרוב נקפיץ את נראות הוויטרינות וניצור מראה כללי מכובד, כדי שלא יהיה נעים לא לכבד או לשמור על המקום".
על ההבדלים בין קניונים של פעם והיום היא אומרת כי אין מקום לסכמה של הבניין הסגור שלא מדבר עם הרחוב, והוא חייב להיות חלק מהרקמה העירונית, להיות פתוח ולשלב גנים וחדשנות כדי להעצים את חוויית הקנייה מבחוץ ומבפנים. "פעם הכל היה סימטרי וחזרתי, והיום קניון הוא סוג של רחוב, כדי ליצור זהויות שונות וליצור חוויה נעימה לשוהה בשונה מכנסייה או בית חולים אין-סופי".


מה ישראלים אוהבים בקניונים?
"כשמכבדים אותם, כשלא נלחמים בהם עם עלייה בצד אחד וירידה בצד שני, כשמציעים להם מקומות ישיבה, רמה גבוהה של גימור ותחושה של חו"ל, לאונג' לישיבה והטענה והשקעה בפעילות".
ובחזרה לבת ים, שאותו מכנה מנכ"ל ביג חי גאליס כ"אחד היפים בארץ אם לא היפה ביותר". "באשטרום הבינו שיש להשקיע ולשדרג את הקניון כדי שיישאר רלוונטי עשרות שנים קדימה וכדי שהאוכלוסייה תמשיך להגיע אליו במקום לבחור בקניון הזהב הקרוב", אמר ביום ההשקה בשבוע שעבר. "יש בו היום את הפוד קורט הכי יפה בארץ, כמעט כמו במסעדה, מרפסות חדשות לימים פחות חמים, תוספת של דרגעונים למען נוחות השימוש שלא הייתה טובה מספיק, ומבנה החניונים בצמוד נצבע וסודר". עכשיו אתם כבר יודעים למה.