תל אביב: "המגורים כאן מיועדים למי שמעריך יופי ועיצוב לצד עושר של פעילות"

"אני מאמינה שזה אורח החיים הכי בריא לבני אדם מבחינה מנטלית, גופנית וחברתית", אומרת קארונה גולנקו, מנהלת הקהילה של בניין קומיוניטי בשכונת פלורנטין בתל אביב. מדובר ביוזמה חדשה ומעוצבת, מיזם אורבני המבוסס על קהילה ושיתופיות, מתוך תפיסה שבית לא נגמר במפתן הדלת. המיזם הוא ביטוי למודל מגורים הנקרא קו-ליבינג (Co-living) שבו לכל דייר יש מגורים משלו וכל חברי הקהילה חולקים חללים ציבוריים משותפים. 

עוד בערוץ עיצוב הבית: 

>> לכל הכתבות בערוץ living 

>> ת"א: בזכות השיפוץ ההורים הרוויחו מרפסת פרטית 

>> אורטל שדרגה את חדר הרחצה ב-230 שקל

הבניין בשדרות וושינגטון נבנה כדי לשמש בניין קהילתי ושיתופי. יש בו 26 דירות בגדלים שונים, מדירות סטודיו בנות כ-20 מ"ר ועד דירות בנות כ-65 מ"ר, כמעט לכל הדירות יש מרפסות עם נוף, והן מרוהטות ומעוצבות בפריטים מפיק-אפ, אינוביישן, איקאה ועוד לצד פריטי נגרות שעוצבו במיוחד.

גולת הכותרת היא כמובן המרחבים הציבוריים הייחודיים. יש מטבח משותף (בנוסף למטבחים בדירות), מטבח שף עם מקום לסדנאות אוכל, מרחבי יצירה לסדנאות, חדר כושר, חדר יוגה ומדיטציה עם חוגים, חללי עבודה משותפים, גג עם בר קטן, גינה ועוד. בהמשך יוקם חדר מוזיקה עם אקוסטיקה מתאימה ויש אפשרות להקים חדר טיפולים. יש גם חללים פנויים שעוד לא החליטו מה לעשות בהם, והיזמים ממתינים לרעיונות של הדיירים. הרעיון הוא שתחת קורת גג אחת יקבלו הדיירים מענה למגוון צרכים אישיים, תעסוקתיים וחברתיים - והדיירים גם מוזמנים להזמין חברים להתארח ולהצטרף לפעילויות.

דמי השכירות בבניין הם 4,000 עד 9,000 שקל, בהתאם לגודל הדירה וכוללים חשבונות וגישה חופשית לשירותים ולפעילויות בבניין. בעקבות הקורונה, יש אפשרות לשכור במקום דירות גם לתקופות קצרות - מלילות בודדים ועד כמה חודשים. לדברי היזמים, כרגע מתגוררים בבניין 24 דיירים (חלקם לבד וחלקם בזוגות). גם הפעילויות המשותפות מוגבלות כרגע, בהתאם להנחיות. 

"הכי חשוב לנו להבטיח חברה, מגורים ופרנסה לדיירים שלנו", אומרת גולנקו, שבעצמה גרה בבניין קומיוניטי. לדבריה, מכיוון שהפעילויות (הרצאות, הופעות, סדנאות אוכל ויצירה, חוגי ספורט ועוד) הן ללא תשלום ומשותפות, הדיירים נלהבים להשתתף בהן. היזמים מקווים להרחיב את המיזם למקומות נוספים ברחבי הארץ. 

מתאים במיוחד לחובבי עיצוב

"המגורים כאן מיועדים למי שמעריך יופי ועיצוב לצד עושר של פעילות. הלב השוקק הוא המטבח המשותף כי סביב אוכל קורות הרבה אינטראקציות", מספרת גולנקו, "אף שיש בכל דירה מטבח מאובזר, רבים מהדיירים מעדיפים לבשל, לאכול ולבלות ביחד".

מי עיצב את החללים?
"לא היו מעורבים בתהליך מעצבי פנים מקצועיים אלא קבוצות של אנשים, רובם חברים בקהילת המידברן בארץ, שאוהבים הפקות והקמה של פרויקטים משותפים קהילתיים ביחד. העיצוב של הדירות שונה, אין שתי דירות זהות", אומרת גולנקו.

הדירות מעוצבות בקו נקי ופונקציונלי, בתוספת יצירות אמנות ופריטים ייחודיים, שחלקם יוצרו במיוחד לפרויקט, בהם המנורות של מיכל לויצקי. לויצקי, בעלת המותג Sohum, היא אמנית ומעצבת, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. בשנים האחרונות היא יוצרת בתחום ההדפסה בתלת מימד ואף מלמדת את הנושא. לבניין קומיוניטי היא יצרה יחד עם חברת Tony3d מנורה הנקראת נאוטילוס ומזכירה את צורתו הספירלית של בעל חיים ימי מלפני מיליוני שנים. 

גופי התאורה של לויצקי יוצרים משחקים של אור וצל, נפח וטקסטורה. גוף התאורה הגדול בחלל המרכזי מדמה טקסטורה אורגנית משולבת בקנה מידה משתנה מהצורה הכללית ועד לשכבות ההדפסה מקרוב. "נעשה שימוש בטכנולוגיה ככלי לפיסול בעל אופי טכנולוגי ויזואלי", אומרת לויצקי, "נאוטילוס מודפס בתלת מימד מחומר שנקרא PLA - פולימר המופק ממקור צמחי, בדרך כלל עמילן תירס ומכאן שהוא ידידותי לסביבה. החומר והקונפיגורציה משייכים אותו לזרם הנקרא 'עיצוב ביופילי' המדבר על אהבת החיים ואהבת הטבע, על קרבה מחודשת לטבע בסביבות המחייה שלנו".

מלבד נאוטילוס בבניין תלויות מנורות נוספות שלויצקי עיצבה, בהן אמזוניקה, שהוצגה ביריד צבע טרי 2019, התלויה בסלון, ומנורות קיר התלויות בלובי.

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק

אלמנט מעוצב נוסף בחלל המרכזי הוא קיר מחופה באריחים של חברת Criaterra, חברה ישראלית המייצרת אריחים משילוב של אבקות אבן, חולות, חרסיות וסיבים מהצומח. האריחים מבודדים ויוצרו ללא הוספת פיגמנטים מלבד אלו הקיימים בטבע. 

"בשבילי זו הגשת חלום לגור בפרויקט כזה, לגור בקהילה. רוב היום אני באינטראקציה עם האנשים בבניין וביחד אנחנו יוזמים פעילויות, תוך שאני משתמשת בניסיוני כמפיקת פסטיבלים", גולנקו מספרת. "לדעתנו זה העתיד. אני חושבת שככה נגור בערים הגדולות. יש כאן תהליך של בניית אמון הדדי, יש אמנה שכל הדיירים חותמים עליה עוד לפני שהם חותמים על הסכם שכירות. כולנו אחראים על ה-well-being שלנו. כרגע אנחנו חולקים מקום ובהמשך גם נעזור לבניינים אחרים שירצו בזה לחלוק רעיון משותף. זה לגמרי העתיד, ככה צריך להתפתח בערים – שהביחד יהיה זמין".