"אוצר של ממש": החלונות של בית ביאליק נזרקו לרחוב - תל אביב הסתערה

"לגור בתל אביב אומר שלפעמים בדרך לחדר כושר אתה תמצא את החלונות והדלתות של בית ביאליק שנפגעו מטיל איראני זרוקים ברחוב, ותסחוב אותם על כל משקלם המטורף על הגב שלך למחסן ליד הדירה שאתה שוכר מאיזה צרפתי שלא גר בארץ מעולם" – כך כתב דניאל זיו בוקובזה כשמצא השבוע את חלונות ודלתות הבית ההיסטורי ברחוב. הכל נלקח באישור, הוא הבהיר לאזרחים מודאגים, ולא פסל מכירה שלהם למעוניינים. "אוצר. וכל זה זרוק ברחוב?" שאלה מגיבה בפוסט שהעלה בקבוצה תל אביבית. "אם בית ביאליק זה בניין לשימור, הם חייבים לשמור כל דבר. תוודא שאפשר באמת לקחת שלא יהיו לך בעיות", יעצה לו אחרת.

"אני גר ליד כיכר ביאליק. הייתי בדרך לחדר כושר ולפתע ראיתי את החלונות, הדלתות והקורות. הבנתי שזה היה שייך לבית ביאליק ובאותו רגע היה לי ברור שמדובר באוצר. היו שם עוד אנשים שעמדו ותהו איך לקחת את זה, וכולם ויתרו. אני החלטתי שאני לוקח את זה פיזית, על הגב ובידיים, עד הבית שלי. זה היה קשה. שעתיים של עבודה בשמש, ומדובר בדברים כבדים מאוד. למרות זאת, הבנתי את הערך ההיסטורי, התרבותי ואפילו החומרי", מספר לנו בוקובזה בן 32, כותב שירה ועובד סוציאלי. "מה אני אעשה עם זה? עדיין לא יודע, כמובן. מגיעות כל מיני הצעות. אני עדיין לא החלטתי ואני לא ממהר להחליט. בסופו של דבר, חשוב לי שזה יהיה בידיים שיכבדו את זה, יעריכו את זה וישמרו את זה. אלה אמנם לא החלונות המקוריים אך זו רפליקה מדויקת ברמה של 1:1, וכל מי שמכיר קצת ומבין באספנות יודע כמה זה בעל ערך".

זה היה מהיר ודי מובן שהנגרות היקרה תיחטף. כמה שעות קודם לכן, ביום ראשון השבוע, עדכן יקיר בן משה, מנהל בית ביאליק, כי "עברה כמעט שנה מאז פגיעת הדף הטיל האיראני בבית ביאליק, יוני 25. על זאת, כמתנת חג מאוחרת, קיבלנו היום במשלוח מיוחד מחו"ל את החלונות המתוקנים, המסגרות ולוחות העץ, כמובן באיכות שימור עילאית, להחזיר עטרה לעטרה" וביקש להודות לאגף תרבות ואומנויות בעיריית תל אביב-יפו על הטיפול היעיל כמו גם לאחראי התפעול בבית ביאליק שי קצב.

<< לכל הכתבות בערוץ living

"מדובר ברפליקה שמחליפה רפליקה קודמת שגם היא מחליפה רפליקה קודמת", מרגיע בן משה בשיחה עם mako. "לפני שנה הייתה נפילה של טיל קרוב ברחוב פינסקר, שממנה נפגעו גם בתים אחרים בכיכר ביאליק ובעיקר בית ליבלינג. ההדף פגע בשני צדדים של בית ביאליק. הנזק היה יחסית מועט ועלותו הכוללת מוערכת בכ-400 אלף שקלים זה הבית שחטף הכי פחות יחסית כי הוא מרוחק ומוגן. הזכוכיות התנפצו ומסגרות החלונות והדלתות ניזוקו, אבל את המנעול של הדלת שנעקר תיקנו מיד בעזרת מנעולן".

השיפוץ האחרון בבית ביאליק נעשה לפני שנה וחצי, תוך הקפדה על שימור מחמיר כנדרש כפי שבוצע על ידי האדריכלית ניצה סמוק, והדלתות והחלונות אינם מקוריים. את החלונות שניזוקו שלחו לחברה בפולין שעוסקת בשחזור. "אין לי מושג איפה נמצא המקור, הבית כבר בן 100 שנה", אומר בן משה, שהוציא את כל הנגרות לרחוב כדי לשחרר אותה לציבור. "אני שמח שאנשים לקחו ודיברתי עם משורר אחד שלקח את זה בסוף. זה עדיין טוב לשימוש, רק אולי גדול מדי לדירה. זו הדינמיקה של העיר".

אדריכלית ניצה סמוק מבקשת להדגיש כי החלונות הפגועים מהמלחמה פורקו רק לאחר שהגיעו החלונות שמחליפים אותם. "קפץ לי הלב כששמעתי על הפגיעה במלחמה. ערכתי סיור במקום והופתעתי לראות שההדף חצה כמה רחובות. ייצור והרכבה של חלונות חדשים אורך כ-5-4 חודשים ואין מה לעשות עם הישנים. הם גדולים מאוד, 3 מטר גובה, שזה הסטנדרט בבניינים אקלקטיים, והדלת עצמה 2.5 מטר, כך שלא יתאימו לבית רגיל".

מוזיאון בית ביאליק ברחוב ביאליק 22 הוא חלק מכיכר ביאליק, מרחב עירוני של עיריית תל אביב יפו המאכלס את בתי התרבות של העיר. ביתו ההיסטורי של המשורר הלאומי משמש כארכיון ומרכז לתרבות עברית ומארח תערוכות אומנות, השקות ספרים ואירועי ספרות שבועיים. המבנה האקלקטי האייקוני, שהוקם בשנת 1924, תוכנן על ידי האדריכל יוסף מינור. בשנת 2024 עבר עבודות שיקום ושימור קפדניות בניהול עיריית תל אביב-יפו ואדריכלית השימור ניצה סמוק, שהשיבו לו את חזותו ועיטוריו המקוריים והנגישו את חלליו, זאת כחלק ממהלך אסטרטגי נרחב של העירייה לביסוס "מתחם חמשת בתי התרבות של כיכר ביאליק".

הפוסט של בוקובזה גרר התעניינות רבה והוא מיהר לחדד: "לטובת המודאגים והפונים בפרטי - הכל נלקח באישור, ונמצא כרגע במקום טוב ושמור. וכן, אם מישהו מתעסק בדברים מהסוג הזה, מכירה וקנייה, אפשר לשלוח הודעה ונדבר*. אנחנו נשמח לשמוע כשהחלונות ימצאו בית חם, ולא סתם יימכרו למרבה במחיר, כמו שהתכוונו האנשים הנחמדים בבית ביאליק ששמו אותם בצדי הרחוב.