לאן הולך הזבל של גוש דן: הצצה למבנה שננטש וחזר לחיים
מבנה הבטון החשוף בלב חירייה, ששימש לניסיון תעשייתי ראשון לייצור קומפוסט בישראל, נכשל ונסגר - משמש כיום מרכז חינוך סביבתי בתוך אתר שמטפל בכ-4,000 טונות פסולת ביום ומציע סיורים פתוחים לקהל

במסגרת פרויקט "בתים מבפנים" תל אביב – יפו מוצעת השנה הצצה אל הסודות והסיפורים שמאחורי אחד המבנים המסקרנים שנבנו לפני עשרות שנים באזור המרכז, ושבשנים האחרונות זכה לחיים מחודשים לאחר שעמד נטוש במשך עשורים.
המבנה ההיסטורי הוקם בשנות ה-50 בתחומי מזבלת חירייה הישנה, ובו נעשה הניסיון הראשון בישראל לייצר קומפוסט מפסולת באופן תעשייתי, במענה למחסור החמור בקומפוסט באותם ימים. המפעל סבל מקשיים, החליף ידיים כמה פעמים, וגם כשהצליח לייצר קומפוסט איכותי, התברר כי אינו מסוגל להתמודד עם היקפי האשפה הנקלטים באתר ושהרווחים קטנים מהצפוי. פעילות המפעל המשיכה עד שבעקבות תביעה בנושא מפגעי ריח, ניתן פסק דין שכלל צו לסגירתו.
סביב המבנה צמח פארק המיחזור חירייה, וכיום יושב המבנה בלב אתר הטיפול והמיון בפסולת הגדול בישראל, שהתפתח לאחר סגירתה של מזבלת חירייה לפני קרוב ל-30 שנה. האתר שהחליף את המזבלה הישנה ומנוהל על ידי איגוד ערים דן לתברואה שהוקם לפני 60 שנה כדי לנהל את נושא פינוי האשפה עבור רשויות האזור, קולט בכל יום קרוב ל-25% מכלל הפסולת העירונית בארץ מכ-30 רשויות מקומיות באזור המרכז. מדובר בכ-4,000 טונות בממוצע ליום המטופלות באתר, עוברות באתר מיון, מיחזור והשבה לאנרגיה ומשונעות למטמנות ולמפעלי קצה.

במפעל הנטוש הקים האיגוד מרכז לחינוך סביבתי המארח אלפי מבקרים מדי שנה ומתמקד בנושאי פסולת ותרבות צריכה. בימים חמישי ושישי הקרובים, 7 ו-8 במאי, פותח המרכז את שעריו לסיורים מיוחדים, שבהם ייחשפו המשתתפים לכל הסודות והסיפורים של המבנה מימיו כמפעל לטיפול בפסולת אורגנית ועד להקמת פארק המיחזור ושיקום הסביבה הנופית, למשמעויות הסביבתיות מאחורי הבחירות האדריכליות והעיצוביות במקום, לאתגרים ולהפתעות בעשייה חינוכית הסברתית בליבו של אתר פסולת פעיל.
כשהגיעו האדריכלים וינשטין ועדיה ב-2007 לראשונה למבנה עוד כשעמד נטוש, הם מצאו חלל ברוטליסטי טהור של בטון חשוף, קירות גולמיים, גובה של 10 מטרים, 400 מ"ר של פונקציונליות ישרה וחסרת פשרות - בדיוק הסגנון שאפיין את הבנייה הישראלית בתקופת הצמיחה המהירה של שנות ה-50 וה-60, סגנון ששיקף כנות תכנונית.

העיצוב של המבנה כיום משלב בין שימור עברו התעשייתי לבין תוספות חדשות שעושות שימוש בחומרי פסולת, יצירות אמנות ופריטי עיצוב ייחודיים. השילוב הזה מבטא את התפיסה החינוכית ההוליסטית של חירייה שמשלבת חוויה חושית ורגשית עם ידע עדכני וחשיבה סביבתית מתקדמת. באמצעות המבנה והפעילות בו מועברת הביקורת על תרבות הצריכה המופרזת ועל ההשלכות של ייצור פסולת מוגבר, לצד הצגת פתרונות ישימים המעודדים שינוי דפוסי חשיבה ולקיחת אחריות אישית.
"אתר חירייה חדל לתפקד כאתר אשפה והפך לפארק מיחזור ומרכז ללימודי סביבה. בניין מרכז המבקרים, הממוקם למרגלות הר הזבל ההיסטורי, מבנה ששימש כמבנה מיחזור, היווה שלב ראשון בפרויקט שיקום המתחם והפיכתו לריאה ירוקה", מסביר אדר' שי וינשטין מווינשטין ועדיה אדריכלים, "המיחזור היה הקו המנחה בתכנון מרכז המבקרים ובא לידי ביטוי במבנה ובפיתוח השטח סביבו. המרכז משמש נקודת מוצא לסיור מודרך על גבי מערכת גשרים עילית המפרידה את תנועת המבקרים מתנועת המשאיות במפעלי המיון והמיחזור באתר".

"המרכז מדגים איך אתר פסולת לשעבר יכול להפוך למוקד השראה, ידע ויצירה, שמוביל שינוי תרבותי ותודעתי סביב ניהול פסולת ותרבות הצריכה בישראל", אומר ראובן לדיאנסקי, יו"ר חירייה – איגוד ערים דן לתברואה ומשנה לראש עיריית תל אביב – יפו, "אני מזמין את הציבור ליהנות ללא עלות מפעילות נהדרת שמספקת הצצה מעט שונה לפעילות שלנו בפארק המיחזור חירייה".