קיסריה: "כשאת רק בת 44 וגרה בווילה ששווה עשרות מיליונים"

היא רק בת 44 וגרה בבית ששווה עשרות מיליונים, והכל בעשרים אצבעות שלה ושל בעלה. בלא יותר מ-26 שניות, מירית מדג'ר מציגה את הבית הפרטי בקיסריה, ממבואת החנייה הקדמית, דרך עמודי האבן הגבוהים בכניסה, פנימה לריצוף השיש היוקרתי והמרחבים העצומים של המטבח הפתוח, הסלון ופינת האוכל הגדולה – ומעוררת סקרנות של מאות אלפי צופים.

מרגע שהעלתה את הסרטון ועד היום צפו בו בכל הרשתות החברתיות מיליון וחצי אנשים, והיא יודעת בדיוק למה: "כל הסרטונים המקצועיים שלי לא עניינו אף אחד. אבל ברגע שהעליתי סרטון שאין בו שום תוכן, הוא התפוצץ עם כמות צפיות מטורפת", מספרת מדג'ר, בעלת קליניקה על שמה לאיפור קבוע ולימודי מיקרופיגמנטציה. "זה הכי קיצוני ואנטי תזה לבן אדם ולמי שאני, אבל בעסקים כמו בעסקים, אם פעם היה מספיק לפרסם בפלייר, בעיתון או ברדיו, היום אתה פותח טיקטוק. הכי חסר פרופורציות ולא אני, אבל את חייבת להיכנס לעולם הזה כדי לא להישאר מאחור. הייתי צריכה לצעוק לעולם 'תראו איפה אני גרה' כדי להיכנס לתחרות העזה בין מאות בתי ספר לאיפור קבוע. הצעירים מכתיבים היום את הקצב וגילו דרך מהירה להתפרסם. הבנתי שכדי ליהנות מהפירות שבניתי אבן על אבן, אצטרך לחכות לגיל 70-60 או פשוט לבחור לשחק את תפקיד העשירה בהצגה שקוראים לה טיקטוק".

מדג'ר מתגוררת בבית עם בעלה משה ושני ילדיה, 15 ו-11, כבר שנה. הדרך לקיסריה הייתה רצופה חלומות ומהלכים מחושבים ובעיקר רצון עיקש של שניהם. במשך שנים התגוררו בנתניה, וכשביקשו להתקדם, מחירי הדירות בשוק מנעו זאת. כשנפלה בידיהם הזדמנות, עברו לחדרה לבית פרטי, ואחרי 15 שנה החליטו שהגיע הזמן לשלב הבא. "הרגשנו שמיצינו בכל דרך אפשרית את המכרים, את השכנים ואת ההוויה המקומית, וחיפשנו בית גדול שיאפשר לי קליניקה מזמינה, יפה ונעימה, שתצדיק את המחירים שאני גובה, וגם שאוכל ללמד בה נשים אחרות לעשות מיקרופיגמנטציה. הבן שלי, בן 15, שלומד בבית ספר דמוקרטי, מחונך ליזמות וחשיבה מחוץ לקופסה כבר מגיל צעיר, מצא לנו את הבית לאחר שקבע עם מתווכים וראה בתים עבורנו".

< לכל הכתבות בערוץ living

היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים וכלכלה, שימשה במשך שנים מנהלת מחלקה מסחרית של עיתון יומי ובמקביל החלה להתמקצע באיפור קבוע. בעלה היה מנהל של אחד העיתונים בקבוצה, ובמקביל מייבא פריטי ריהוט מחו"ל שנמכרים באתר סחר. "תמיד הייתה לי זיקה לאסתטיקה והתחלתי מלקוחה אחת פעם ב-, עד שזה תפס תאוצה. הרקע שלי במכירות היה בית הספר האמיתי שלי לחיים. התחלתי לתמחר את עצמי בצורה נכונה, בניתי חבילות כדי להשאיר את הלקוחות אצלי, השתלמתי והתמקצעתי - עד שיכולנו לממש את החלום שלנו".

הם קרעו את הכיס בשביל הבית, וויתרו בשבילו על דברים אחרים כמו טיסות לחו"ל. "החלטנו שאנחנו שוברים את כל השרשרת המשפחתית של השכירים כבר דורי דורות", היא מספרת על ההחלטה לעבור לקיסריה. "לא קיבלנו ירושות מההורים השכירים שלנו ולא זכינו בלוטו. שנינו מגיעים מבתים פשוטים מאוד. בחרנו לוותר על דברים מסוימים כדי שנוכל לחיות את היום-יום כחוויה אחת גדולה לנו ולמשפחות שלנו. אני אוהבת מאוד לארח את ההורים שלי ושל בעלי ואף פעם לא היו לנו חדרים לשכן אותם. עכשיו במקום להיזרק על הרצפה, יש להם פרטיות בחדר משלהם עם מקלחת ושירותים. אני מרגישה אושר לתת להם ולכבד אותם".

המדג'רים נכנסו לבית "עם מזוודות", במצב מושלם, לאחר שתוכנן ועוצב על ידי ורד ומוטי מלכה אדריכלים, המתמחים בתכנון בתי יוקרה. הוא מתאפיין בקלאסיות ומלווה בפיתוחים משער הכניסה ועד הפרזול שבחדרי הרחצה.

מבחוץ הוא עטוף שליכט אפור בהיר שמתחבר לאבני הבריכה, לריהוט הראטן ולמיטות השיזוף וגם לפינת האוכל החיצונית. בפנים הוא לבן ברובו, מוצף אור ומאפשר מבטים לכל החללים – מלמטה למעלה, מלמעלה למטה ומכל הפונקציות שבקומת הכניסה. "אני אוהבת את האופן ספייס הזה ואת קשר העין, כשאני עומדת מבשלת מול האורחים ורואה את מי שבבית ואת מי שבחוץ, וגם מבחוץ אפשר לראות אותי". המטבח נשאר כשהיה, וגם אם לא עבר שיפוץ, הוא עדיין משרת אותה היטב כי הוא גדול, פרקטי וכולל המון מקומות אחסון, אי גדול עם בר ישיבה לארוחה קלילה, מקום מובנה למכונת קפה ושני מקררים ושני תנורים, כך שהיא יכולה להפריד בין בשר לחלב.

בבית שלוש קומות – סמוך לכניסה בר משקאות מפנק לאורחים ובעיקר לזוג שאוהב לבלות ולארח ולפנק ("יש משהו מרים ומשחרר יותר מיין או וודקה?", היא צוחקת), מטבח, סלון עם ספה פינתית גדולה וכורסאות בגוון שזיף וחדר אורחים. בקומה מעל סוויטת הורים עם חדר רחצה וחדר ארונות, שני חדרי ילדים עם חדר רחצה לכל אחד ומשרד לבעל שעובד מהבית. בקומה התחתונה, שהיא חצי מרתף, יש חדר קולנוע, הול מראות כחדר הלבשה, קליניקה שלה עם שלושה חדרים, סלון ומטבחון ומספרה לבן, שהחל לספר חברים כחלק מהיזמות שלו.

כשנכנסו לראשונה לבית, ששטחו הבנוי 370 מ"ר על שטח של 800 מ"ר, היא ידעה מיד שהוא נולד בשבילה. "כמות החדרים, הכניסות לבית, היציאות – נראה שכל החלומות שלי התגשמו פה". הם הוסיפו מיטות, חדרי עבודה והתאימו לחוץ ריהוט גן, שמשיות, מיטות שיזוף ועמדת בר מנגל. "יצאנו מאזור הנוחות שלנו כדי להתקדם, אבל הוולקאם הראשון שעשו לנו אלה אמירות כמו 'מה אתם עושים פה, יא חיים בסרט' או 'אתם הזוכים החדשים של הלוטו?'. בהתחלה נעלבתי אבל היום אני יודעת, כבן אדם מאמין, שכולנו באים והולכים לאותו מקום, ושום דבר לא מאיתנו. בין לבין יש לאדם חלומות ועדיף כישלון מפואר מאשר חלומות במגירה. כמו שלא חיכיתי למחיאות כפיים כשפתחתי את העסק שלי לאיפור קבוע, כך גם עכשיו. אני, בעלי וילדיי מחליטים החלטות על הבית ממש כמו בבית הספר הדמוקרטי. אם זה היה תלוי בי, אולי עוד הייתי באזור הנוחות שלי בחדרה".

לקחתם על עצמכם אחריות גדולה עם בית כזה?

"אנחנו אנשים מאוד קלילים וזורמים ויודעים שהמסדרון הזה זמני. ברגע שאתה מתייחס לזה ככה, הכל יותר קל. אם בבית ואם בעסקים, אתה יכול לתכנן את המחר ובסוף בורא עולם מחליט בשבילך איפה תהיה. אם לא תדע לצאת מעורך, להתקדם בלי מחשבות, להיכנס לפינות אפלות, תהיה באבדון, במיוחד במדינה כמו שלנו שבה אין רגע משעמם".

את מחשיבה את עצמך עשירה?

"איזהו העשיר השמח בחלקו. יש הרבה דרכים להסתכל על עושר, ואם את מסתכלת על מה שהגשמתי, על החוויות והיחסים שלי עם בני המשפחה שלי, ועל המשכורות שאנחנו מכניסים - אז כן. אני מחשיבה את עצמי עשירה. אני שומעת הרבה צקצוקים אבל צריכה להיות בסנטר של עצמי ולדעת שאני עושה משהו נכון".