מיקום: מגדל לווינשטיין
גודל: 500 מ"ר
מקומות ישיבה: 150

המסעדה החדשה "טאיזו" של השף יובל בן-נריה, אקס הרברט סמואל, היא הדיבור החם ביותר כרגע בחוגים הבורגניים פלוס של תל אביב וסביבתה. מסעדת הפיוז'ן שממוקמת במגדל לווינשטיין (על דרך מנחם בגין) מציעה תפריט גורמה המבוסס על אוכל רחוב אסייתי. היא מתבלטת בנוף המקומי, לא רק באוכל היצירתי שהיא מגישה, אלא גם בעיצוב המושקע והמקורי שלה (לא פחות משמונה מיליון שקלים עלתה הקמתה), על רקע היצמדותם של מוסדות קולינריים יוקרתיים אחרים לעיצוב פשוט וסולידי. בטאיזו החליטו שהחלל כולו יתכתב עם התפריט והחוויה הקולינרית תנהל דיאלוג עם החוויה האסתטית.

טאיזו חלל מרכזי צלם עמית גירון (2) (צילום: עמית גירון)
עיצוב בהשראת חמישה אלמנטים | צילום: עמית גירון

קווי היסוד: חמישה אלמנטים

חמש הוא מספר הקסם של המקום. קודם כל, חמשת האלמנטים של הפילוסופיה הסינית העתיקה: אש, מים, מתכת, עץ ואדמה. אלה מהווים את קווי היסוד של עיצוב המסעדה מבחינת בחירת החומרים. הניסיון הוא לא ליטול מהחומרים את תכונותיהם הטבעיות בגימור מוגזם, אלא להשאיר אותם במצב הכי קרוב לגולמי. עץ במבוק, בטון חשוף וברזל חוזרים ומופיעים בחלל כחוט השני ויוצרים קוהרנטיות אסתטית וחלל אדריכלי אינטגרלי.

חמש הוא גם מספר האזורים שמרכיבים את המסעדה. החלל המרכזי כולל את אולם הסועדים ואת אזור הבר, שנמצאים בסמיכות, על מנת לאזן את הפורמליות של אולם הסועדים עם הדינמיות של הבר. המטבח הפתוח שמלווה את אולם הסועדים לכל אורכו מוסיף לאווירה האנרגטית. אזור הלאונג' מושפע ממסורת אוכל הרחוב האסייתי: כיסאות הבר מונחים סביב שולחן משותף ארוך ויוצרים סביבה שבה סועדים יחדיו, באווירה משוחררת יותר. עבור אזור זה מוצע, בהתאם, תפריט נפרד קליל יותר.

טאיזו מבט מחלל מרכזי ללאונג' צלם עמית גירון (צילום: עמית גירון)
מחיצות אלגנטיות מפרידות בין חמישה אזורי המסעדה | צילום: עמית גירון
טאיזו לאונג' צלם עמית גירון (2) (צילום: עמית גירון)
אווירה פחות פורמלית על הבר | צילום: עמית גירון
טאיזו קיר צבעוני מקרר משקאות בלאונג' צלם עמית גירון (צילום: עמית גירון)
מקורי ומושך. מקרר יינות מואר | צילום: עמית גירון
טאיזו לאונג' צלם עמית גירון (צילום: עמית גירון)
"מסעדה שמקשרת בין שני עולמות מנוגדים" | צילום: עמית גירון

ההשראה: עלי בננה

בין החלל המרכזי ללאונג' מפרידות מחיצות עץ בצורת עלי בננה, שמשמשים לעטיפה ולצרכים אחרים במטבחי רחוב אסיאתיים רבים. מלבד למחיצות, הצורה המעניינת של העלה היא אחת ההשראות המרכזיות של צוות המעצבים, והיא חוזרת גם בתבניות שחרוטות על קירות הבטון ומתכתבת עם המנורות בעלות החזות האורגנית.

מקטע אדריכלי נוסף הוא מקרר היינות שמתמתח לאורך הלאונג'. התאים השונים משתנים בגודלם ומוארים באורות ירוקים, צהובים או רגילים. זאת גם כן כדי לתרום לתחושת התנועתיות והחיות שהמסעדה מנסה להעביר. לא עוד מקרר יינות שבלוני, כי אם כזה שהופך לאלמנט עיצובי בלתי נפרד מהחלל כולו ומאיר את המסעדה בצבעיו.

חדר השף הוא אזור פרטי שמוזמן מראש. קירותיו משובצים באריחי במבוק שמעניקים לחדר אווירה אינטימית וחמימה יותר. מתוך החדר ניתן לצפות דרך חלונות אל תוך המטבח שנמצא ממש צמוד אליו. הטרסה הגדולה מרוהטת בשולחנות צפחה שחורים ובכיסאות הצמחיים המפורסמים של חברת הריהוט ויטרה השוויצרית. אלה ממשיכים את הקו הטבעי של עלי הבננה ותורמים לשילוב בין מודרני לאורגני. מסביב מוקפת הטרסה בשתילי למון-גראס ריחניים.

בין המולה לאינטימיות

"המסעדה שוכנת לה בין שני עולמות מנוגדים, בין שני קטבי העיר. בין תל אביב האורבנית הסואנת, הדינמית והקצבית לבין תל אביב האינטימית, השכונתית, והשלווה", מסביר האדריכל פיצו קדם. "חלל המסעדה ממוקם לאורך הציר שמחבר בין אותם קטבים ומנקז לתוכו את כל המולת העיר, גווניה וסגנונותיה. כל זאת עם הריחות והטעמים של רחובות המזרח הרחוק". גם המעצבת, סיגל ברנוביץ', מדברת על ההשפעות מהמזרח: "חיפשנו חוט מקשר שיחבר בין כל הנקודות במסע של השף למזרח הרחוק. רצינו לארוז הכל ביחד", היא מסבירה.

ומשום שהשף בן-נריה הושפע בהרכבת התפריט מלא פחות מחמש תרבויות אסייתיות שונות – אלה של תאילנד, וייטנאם, קמבודיה, סין והודו – קדם וברנוביץ' ניסו לייצר במסעדה אווירת מזרח רחוק ברורה, אבל מבלי שהעיצוב יהיה מסורתי או מזוהה מדי ומבלי שייכנע לסמליות שחוקה.

טאיזו חדר שף צלם עמית גירון (צילום: עמית גירון)
אריחי במבקו על הקירות ושולחנות צפחה שחורים. החדר הפרטי | צילום: עמית גירון

נשאר לכם טעם של עוד: המסעדות היפות בישראל