mako
פרסומת

"טבעי, אמיתי וכואב": נחנך המיצב הסביבתי "עקבות ביבס" בקיבוץ צאלים

המיצב החדש, שתכנן ויצר אדריכל צביקה פסטרנק, מציג את הסיפור הטראגי בצורה מינימליסטית אך רגשית במיוחד: מעגלי בטון עם עקבות רגליים וידיים, כולל תינוק זוחל, המאפשרים למבקרים לחוות את הכאב והחמלה ולהבין מה איבדנו ואיזה זיכרון השאירו שירי, אריאל וכפיר מאחוריהם

מערכת עיצוב הבית
mako
פורסם:
אנדרטת עקבות ביבס
צילום: טליה בן הרוש
הקישור הועתק

בחורשה סמוכה לקיבוץ צאלים נחנך המיצב הסביבתי "עקבות ביבס", שמנציח את סיפורם של שירי, אריאל וכפיר ביבס. את המיצב המינימליסטי יצר האדריכל צביקה פסטרנק בשיתוף המשפחה והקהילה. "כשנתיים לפני המלחמה עבדתי עם אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב על תכנון 14 אתרי מורשת ותיירות שמחבר ביניהם שביל במ"ה (ביטחון, מים והתיישבות) לאורך גבול עזה", מספר האדריכל, "עם הירצחו במלחמה יצרתי לזכרו את מיצב 'כתב ושם' בכפר עזה. בטקס חנוכת המיצב פנה אליי בועז קרצ'מר, יו"ר מנהלת הבשור וחבר קיבוץ צאלים, וסיפר לי על יוזמתו להקים אתר שינציח את שירי, אריאל וכפיר ביבס.

ירדן ביבס נולד וגדל בצאלים, והוריו עדיין מתגוררים שם, לכן מיד נרתמו ליוזמה אנשי קיבוץ צאלים. רשות ניקוז ונחלים שקמה-בשור שתמכה בהקמת שביל במ"ה נרתמה גם היא להקמת המיצב המשתלב בתוואי העתידי של השביל. "כשבועז פנה אליי עם הבקשה - מיד הסכמתי", הוא מספר, "מההתחלה נוצרה בינינו שותפות אמיתית, בועז הביא את החזון והמחויבות הקהילתית, ואני הבאתי את היכולת לתרגם את זה לעיצוב".

אנדרטת עקבות ביבס
צילום: טליה בן הרוש

את המיצב הסביבתי "כתב ושם" בכפר עזה ביסס פסטרנק על כתב היד של 64 נרצחים. "זה היה אישי", הוא אומר, "וכאן רציתי משהו אישי אבל אחר. רציתי שהתוכן יספר את הסיפור הטראגי של משפחת ביבס, שנגע בכולנו, ויציג את האכזריות בצורה מאופקת אך חזקה. במקביל, היה לי חשוב להראות בפשטות מי הם היו, מה השאירו מאחוריהם. רציתי שהמבקרים יחוו את הסיפור דרך משהו שנוגע בלב, משהו שהוא ממש שלהם".

הדרך לעיצוב הסופי, הוא אומר, קרתה בצורה מיוחדת למדי. "אני מתאמן כבר שנים במיחוצ'ואן - אומנות לחימה סינית. באחד האימונים המדריך שלי אמר לי 'תוריד את הכוח לעקבות הרגליים', ברגע הזה הבנתי, עקבות - זה כל כך אישי, זו טביעת הרגל של מישהו שהיה כאן, הלך... ואיננו עוד. זה הפרט הכי ייחודי שיכולתי לחשוב עליו, עקבות הרגליים של שירי ושל ילדיה".

פרסומת
אנדרטת עקבות ביבס
צילום: טליה בן הרוש

המעגלים המקיפים את העקבות הופיעו כבר בסקיצה הראשונית כמייצגים את הרעיון המרכזי: עקבות כלואות, מוקפות במעגלים ללא מוצא. זה מסמל את חוסר האונים והאכזריות, אבל גם מציג בצורה אישית את מי שהיו שירי, כפיר ואריאל. בתכנון שרטט פסטרנק עקבות רגלים של בת 32 ושל ילד בן 4, אך התחבט איך להציג את כפיר, תינוק בן תשעה חודשים שאפילו עוד לא הלך. הפתרון הגיע דווקא מהבית, כשבתו אמרה לו בתמימות: "אבא, כפיר זחל". "פתאום הכל התבהר", הוא אומר, "במיצב רואים עקבות רגליים וידיים קטנות ביחד, של תינוק זוחל. זה כל כך טבעי, כל כך אמיתי, וכל כך כואב".

כל פרט באתר נבחר בקפידה - כדי ליצור את המעגלים נבנתה מחוגה ייחודית שבה הדיסק תלוי על זרוע שאורכה ניתן לשינוי, בהתאם לרדיוס של כל מעגל. העקבות והשילוט נעשו בהתזות חול דרך מדבקות גומי לתוך הבטון, בעבודה מדויקת שלדברי פסטרנק דרשה המון סבלנות. גם לשילוט יש משמעות - האותיות "עקבות ביבס" נצבעו בגוון צהוב-כתום, המרמז על צבע סמל החטופים והגוון הג'ינג'י של ילדי ביבס; השילוב בין הגוון השחור של הכיתוב מסביב מזכיר את צבעיו של באטמן, הדמות שאריאל כל כך אהב. "אלו נגיעות אישיות קטנות שמספרות מי הם היו".

פרסומת
אנדרטת עקבות ביבס
צילום: טליה בן הרוש

בועז והקיבוץ בחרו בחורשה מחוץ לגדר הקיבוץ כמיקום למיצב - במקום שיהיה פתוח לקהל הרחב, כך אנשים יוכלו לבקר, לראות, לזכור. המקום נמצא סמוך לנקודת העלייה לקרקע של ראשוני קיבוץ צאלים. מהחורשה רואים את בתי הקיבוץ, לרבות את בית משפחת ביבס, והם מביתם רואים את החורשה שבה נמצא המיצב, שכן ביניהם מרחק הליכה בן כמה דקות.

עד כמה המשפחה הייתה מעורבת בתהליך?

"כל תוצר תכנוני וכל פרט עיצובי לרבות תצורת העקבות והמעגלים הועברו לבועז, שהעביר זאת למשפחה, ורק לאחר אישורם התקדמנו לשלב הבא בתכנון ובביצוע. המעורבות של המשפחה הייתה משמעותית. היה קריטי עבורנו שהם ירגישו שהמיצב באמת מייצג את שירי, אריאל וכפיר באופן נאמן ומכובד. בועז שימש כגשר בינינו, תיאם, ווידא שכולם מרגישים שהתהליך נעשה בצורה הנכונה".

פרסומת

מה אתה מקווה שמבקרים יחוו במיצב?

"המיצב מינימליסטי, אין בו את התמונה המפורסמת של שירי והילדים כי הכל מרומז. אתה הולך בין העצים, מגיע לעיגול בטון במפלס הקרקע, שישה מעגלים שלושה זוגות עקבות ו...זהו. אני מקווה שדווקא בדיוק שלו, המיצב יצליח לבטא את האכזריות והכאב הגדול, אבל גם את האנשים שמאחורי הסיפור ואת החובה לזכור. בכל יום. כשאתה עומד שם בין עצי החורשה ומביט בעקבות הכלואות האלה - אתה רואה גם את הטרגדיה וגם את החיים שהיו. העקבות מספרות את כל הסיפור - מה שאיבדנו ואת הזיכרון ששירי, אריאל וכפיר השאירו מאחוריהם.

אנדרטת עקבות ביבס
צילום: טליה בן הרוש

"במשך יותר מ-30 שנה תכננתי פרויקטים ב-70 קהילות בארץ", הוא מסכם, "חלקם טובים יותר וחלקם פחות. אני מרגיש שכל הפרויקטים הללו נועדו להכשיר אותי לתכנן וליצור את שני המייצבים שנחנכו בחצי שנה האחרונה – 'כתב ושם' בכפר עזה ועכשיו "עקבות ביבס' בצאלים".