פעם מלון פנדה, היום ריזורט אלפיני: המלון בנווה אטי"ב עבר מהפך בעשרות מילוני שקלים 

כשמטפסים מעלה במורדות הר החרמון בשעות הערב, אי אפשר שלא לשים לב למחזה המסקרן שנגלה מעבר לסיבוב. צלליותיהן של בקתות העץ בנווה אטי"ב נעלמות בחשיכה, ורק קווי המתאר של הגגות המשופעים נותרים מוארים. מול העיניים תלויים באוויר משולשי אור גיאומטריים, שכאילו שורטטו במכחול זוהר. באור היום המחזה משתנה, ומול הנופים הפתוחים של הרי נפתלי והגולן מתגלות הבקתות בעלות המראה האלפיני כשהן טובלות בצמחייה, מזדקרות מעל הנוף. בין שבילי האבן האפרפרים מתניידים טוקטוקים חשמליים של אנשי צוות, כלי רכב זעירים שמזגזגים בזריזות ומעבירים ציוד ומזוודות מבקתה לבקתה.

מלון ג'ייקוב נווה אטי"ב שוכן בתוך חורש פסטורלי. 45 בקתות אירוח מעוצבות בסגנון כפרי-אירופי, בריכה מקורה ומחוממת, בריכה חיצונית, ג'קוזי תחת כיפת השמיים ואין-ספור פינות מנוחה מול הנוף. במרכז המתחם מבנה עצום עטוף אבני בריקים אפרפרות, שכולל את כל הפסיליטיז לאורחים – לובי, חדר אוכל, מסעדת MONTA עם תפריט איטלקי המבוסס על חומרי גלם טריים, ספא עם 7 חדרי טיפולים, חדר כושר ואפילו שולחן ביליארד.

המלון לא חדש וקנה את פרסומו עוד בשנות ה-70 וה-80 כנקודת זינוק לחופשות סקי בחרמון. במרוצת השנים נוצרה בו מסורת של אורחים שחוזרים אליו שוב ושוב עם הילדים, והוא נודע גם באירוח נשיאים, שרים ואישי ציבור שביססו את מעמדו כאחד המקומות המוכרים בצפון. מחיים הרצוג ועזר ויצמן דרך מנחם בגין ויצחק רבין ועד בנימין נתניהו, ששהה בו במהלך חול המועד סוכות, ימים ספורים לפני 7 באוקטובר, וקראו לו אז "מלון פנדה". אפילו הזמר עומר אדם רכש חלק מהבעלות על המלון, אבל הרומן עם העסק המלונאי לא החזיק מעמד והוא מכר את חלקו.

לכל הכתבות בערוץ living

שיפוצו של המלון החל ב-2020, מעט לפני הקורונה, והושקעו בו עשרות מיליוני שקלים. הוא הסתיים ב-2024, ותפקד בתפוסה מלאה עד שפרצה המלחמה. כששככה, הוא הושכר לרשת מלונות ג'ייקוב, והיא פתחה אותו בתחילת 2025 תחת השם "ג'ייקוב נווה אטי"ב". הפנדה, מתברר, לא הלכה לשום מקום, ואזכורים עיצוביים של החיה החביבה ניכרים בפינות שונות ומעלים חיוך בפתח הקבלה, בגופי תאורה בבקתות, בתמונות ממוסגרות בחדר האוכל ואפילו בצבעי האריחים בשחור-לבן בחדרים, ששמם המקצועי הוא לא אחר מאשר פנדה.

בהשראת הטופוגרפיה הייחודית והנופים מסביב הוגדר העיצוב המחודש של המקום, שלא שופץ במשך עשרות שנים, בקונספט אלפיני המאפיין עיירות נופש בשווייץ. "קיבלתי מתחם של 25 אלף מ"ר עם חזות מיושנת ולא מזמינה, קצת עייף ו'הסתדרותי', עם חומרים ישנים, ללא פתרונות טכנולוגיים בחדרים, תאורת חוץ לקויה וצמחייה שהפכה לפרא", מספרת גלית אוחיון רוביני, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים, שליוותה את הפרויקט במשך חמש שנים עד להקמתו מחדש. במסגרת השיפוץ תוכננה חלוקת השבילים מחדש, הוכנסו בריכות פרטיות ל-15 מהבקתות המיועדות לזוגות ולמשפחות, הוחלפו חומרי החוץ והפנים והבקתות שודרגו.

השביל הצמוד לכניסה, ששימש בעבר כקבלה, הפך לשביל הנשיאותי. הוא כולל ארבע בקתות קטנות וסוויטה אחת גדולה בעלת שתי קומות, שאוחדה משלוש בקתות, והמתחם הפרטי נהנה מבריכה משלו. אוחיון רוביני מספרת: "זיהינו את הפוטנציאל האדיר של השביל לאירוח אח"מים, דיפלומטים וזמרים, כך שניתן להקצות את הבקתות הבודדות ליד הסוויטה לצוותי המאבטחים או לנגנים. הפכנו אותו לשביל לדוגמה כדי לבחון את פרטי הגמר עד רמת הפרחים, ללמוד את העלויות ולהבין מה עובד ומה דורש דיוק. בגלל המבנה המשולש פירוק הרעפים היה הכרחי, והוספנו חימום תת-רצפתי שלא היה קיים קודם לכן. אחרי ששימש עבורנו כמעין מעבדה, יצאנו ממנו לדרך לשאר הפרויקט".

מתחם הסוויטה הנשיאותית מעניק תחושת ריזורט מבודד בלב הטבע. יש לו בריכה פרטית מחוממת וג'קוזי שפונים לנוף הפתוח של הרי הגולן והמרחבים הירוקים, ומטבח חוץ וברביקיו מאובזר משלימים את החוויה עם צמחייה ופריחה עונתית, מיטות שיזוף, פינות ישיבה וסלון חוץ רחב מוצל בשמשיות. הכניסה לסוויטה מאובזרת בדלת דו-כנפית בעבודת יד מעץ אלון עם פיתוחים מיוחדים ונעילת בריח עם קוד כניסה. מבנהו צר וארוך, ואריחי הפנדה הגדולים, עם עורקיהם השחורים-לבנים, נמתחים על הרצפה ומעניקים לה מראה של תמונה אין-סופית. בסלון משולב בר מעוצב וקרניזים קלאסיים וארון עם זכוכית ברסרי לבקבוקי אלכוהול ויין יוקרתיים וכוסות להגשה מעוצבות. גם קמין חשמלי הוא חלק מהקיר, ומסך הלד עטוף בנגרות מוקפדת עם פיתוחים אנגליים. בגב הבר ממוקם מטבח המאובזר במקרר עם דלתות שקופות, כיור עם ברז מפליז וכיריים חשמליות. בין אזור השינה לחלל האירוח, ממש מול הדלת הראשית, ממוקמות מדרגות ספירליות, המעוצבות עם מעקה כבלים מפלדה שמתחברים לתקרה ומדרכי עץ אלון. הן מובילות לקומת החדרים, שבה חדר רחצה עם חלון משולש ענקי שפונה לנוף הגולן וחדר מנוחה עם ספת לאב סיט ענקית, גם הוא מול חלון משולש ענקי שפונה לנוף המרגיע.

חדר המאסטר, שממוקם מימין לדלת וצמוד לו חדר רחצה מושקע במיוחד, מופרד ממרחב האירוח של הסוויטה באמצעות דלת דו-כנפית ויש בו אלמנטים וסמלים מלכותיים כחלק מהעיצוב. גב המיטה מקטיפה כחולה מקצה לקצה, והמיטה בגודל 2X2 מטר. חדר הרחצה כולל מקלחון ואמבטיה על רגליים, ואת החיפוי מרכיבות פלטות גדולות של אריחי הפנדה עם העורקים השחורים והלבנים שמתחברים לתמונה שלמה. נגרות הכיורים משולבת עם מראות אפורות, וגם בקיר המשופע שמעל האמבטיה קבועות מראות אפורות עם ניתוקים של סרגלי פליז בינן לבין אריחי הפנדה הציורית. בסוויטה יש גם נישת שולחן כתיבה ונישה לארון בגדים, ועם התאורה הרכה הנסתרת מתקבלת בו חוויה של רוגע ויוקרה.

מעבר לשביל מגיעים אל חלקו הפתוח של המתחם. מעטפת המבנים והחומות החיצוניות הוחלפו לבריקים אפורים, וגגות הרעפים האדומים הוחלפו ברעפים אפורים, עכשוויים ובעלי מראה אורבני-תעשייתי. מעקות הגדרות ברחבי המלון הוחלפו גם הם לסגנון קלאסי, המזכיר אחוזות וארמונות באירופה. הגינון הוותיק פינה את מקומו לתכנון נוף מוקפד, גם הוא בניצוחה של אוחיון רוביני, שהכניס סדר, אסתטיקה ואלגנטיות באמצעות אדניות עם פרחים עדינים - אירופה סטייל. בשבילים הוחלפו אבני מדרך ישנות בריצוף אבן בזלת אפורה, ובאזור הבריכות הוגבה קו הגובה של הבריכה החיצונית והותקן דק פולימרי עמיד.

בתוך המתחם המרכזי מורגשת חוויית ספא וסגנון חיים יוקרתי עם בריכות השחייה, ג'קוזי פנימי, סאונה יבשה, חמאם טורקי, וכן פינת מחשבים, חדר כושר וחדר ביליארד שתחום בזכוכית ומזמין להתקרב ולהתנסות. כדי להתגבר על התקרה הנמוכה מעל הבריכה, שבה נדרשה העברה של מערכות מיזוג אוויר, שולבה תקרת בריסול שחורה ומבריקה שמייצרת השתקפות ואשליית גובה. כמו כן, נוסף מעלון המקשר ישירות בין מתחם הבריכה לקומת הכניסה והלובי.

הספא הסמוך משתרע על 800 מ"ר, וגם אליו מובילה דלת דו-כנפית עם פיתוחים, קרניזים וסרגלים בגוון גרייז'. גופי תאורה קלאסיים עם זכוכיות במראה צינורות מעטרים את התקרה. דלפק קבלה ארוך בגוון שחור מאט מקבל את הנכנסים ומאחוריו ארון אנגלי עם מדפים ותאורה נסתרת מציג פרודוקטים וקרמים. את אזור הקבלה וההמתנה של הספא מעטר טפט דומיננטי של רוברטו קוואלי בדוגמה של ציפורים ופרחים צבעוניים על רקע כחול עמוק, ולכורסאות מול הקמין צורה של חלוקי נחל עגלגלים ורכים. החמאם הטורקי כולל נישות וספסלים תלויים ומחופה כולו בפסיפס בגוונים של זהב וירוק עתיק. בנישות תאורה נסתרת שמדגישה את עומקן ומעניקה נימה דרמטית.

"החומרים והגימורים בפנים המלון נבחרו בקפידה ליצירת מראה על-זמני", היא מסבירה. "כל הקירות קיבלו מראה אחיד של גרייז' עדכני, בשילוב חיפויי נגרות קלאסית ומראות עם פאזות. בלובי שולב טפט ריבועים ירוק דמוי עור מבית רוברטו קוואלי, ורצפת הלובי וחדר האוכל רוצפה בשיש קררה ו'נרו מרקווינה' בדוגמת דמקה, שמתוחמת במסגרות בורדר עם פסי פליז שתולים". העושר החומרי ממשיך גם אל שטחי הספא, חדרי האורחים וחדרי הרחצה, בהם שולבו משטחי שיש בגווני לבן, שחור וירוק כהומאז' לקלאסיקה אירופית המתכתבת עם הנוף הירוק. לצורך כך יובא השיש מחו"ל ועבר ניסור והתאמה מדויקת באתר, כמו "מפעל שיש קטן" שהוקם במקום. כיוון שהשיפוע הפנימי בחדרים לא אִפשר תליית תמונות, שולב בהן גוף תאורה מעוצב עם תמונה.

חוויית האירוח והקולינריה הושלמה גם באמצעות הריהוט והמטבח. שטחי החוץ אובזרו בריהוט אלומיניום בסגנון אירופי קלאסי, מיטות שזלונג, קבנות ושנדלירים מוגני מים המשתקפים בבריכה. בתוך המלון שולבו ספות קפיטונז' אירופיות. המטבח והמסעדה שופצו לחלוטין ותוכננו כ"מטבח הצגה" עם מבט ישיר של האורחים לאזור הבישול ואי מרכזי פתוח.

נווה אטי"ב קרוי על שמם של ארבעה לוחמי סיירת אגוז שנפלו באזור, אברהם המאירי, טוביה רייזר, יאיר אלטר ובנימין הדס. הוא נחשב למוקד לינה מרכזי למטיילים באזור ובפרט למבקרים בחרמון ובשמורות הטבע נחל שניר והבניאס. בסביבתו בריכת רם, מצודת נמרוד והכפר מג'דל שמס, שרבים מתושביו עובדים במלון ואף תחזקו אותו בתקופת המלחמה, וכן מסעדת בשרים ובית קפה מקומי.

מחיר לילה בג'ייקוב נווה אטי"ב עם ארוחת בוקר: החל מ-1,215 שקלים

תכנון: גלית אוחיון רוביני, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים