צפון תל אביב: אח ואחות, שני סגנונות שונים ודירה אחת

דירת דופלקס קטנה בצפון הישן של תל אביב, במרחק קצר מחוף הים, נדרשה למלא תפקיד לא פשוט: להיות גם דירת נופש מפנקת וגם בית משפחתי שיכול לארח הרכבים משתנים של בני משפחה. מאחורי הפרויקט עומדים אח ואחות, תושבי צרפת בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, שמגיעים לישראל מאז ילדותם כמה פעמים בשנה. עם השנים, וכשכל אחד מהם הקים משפחה משלו, עלה הרצון ליצור כאן מקום שיהיה באמת שלהם - דירה שאפשר להגיע אליה בכל ביקור, לפתוח את הדלת ולהרגיש בבית.

השניים מגיעים לעתים יחד, לעתים כל אחד עם משפחתו ולעתים בהרכב מלא. לכן, הדירה נדרשה להתאים למספר משתנה של אנשים, בלי לוותר על נוחות, פרטיות ותחושת מרחב.

הדירה ממוקמת בבניין משנות ה-90, ושטחה של כל אחת משתי הקומות הוא כ-45 מ"ר. לכל קומה מרפסת בשטח של כ-5 מ"ר. שתי הקומות דומות בקונטור שלהן, אך המרפסות שונות בצורתן ובמיקומן. הדירה לא עברה שינויים מאז שנבנתה, והשיפוץ היה הזדמנות להתחיל מחדש: לתכנן את החללים בהתאם לאופן שבו הדיירים באמת משתמשים בבית, להחליף את כל המערכות והתשתיות וליצור שפה עיצובית חדשה, שתיתן מענה גם לשהייה זוגית אינטימית וגם לאירוח משפחתי.

חלומם של הלקוחות היה בית שמרגיש כמו מלון, ומלון שמרגיש כמו בית. הבקשה המרכזית הייתה ליצור דירה שתעניק את הנוחות והפינוק של מלון, לצד התחושה האישית והטבעית של בית. מקום שמגיעים אליו בלי צורך להתארגן מראש, שבו הכל כבר נמצא במקומו - ועדיין מרגישים שייכים אליו. ולמשימה נרתמה מעצבת הפנים אנה וול.

לכל הכתבות בערוץ living

"האתגר היה לייצר את כל זה בשטח מצומצם יחסית, תוך מקסום אפשרויות הלינה ושמירה על חלל שאינו מרגיש צפוף או עמוס", היא מספרת, "הפתרון לא היה רק להכניס יותר פונקציות, אלא לתכנן אותן כך שיוכלו להשתנות בהתאם להרכב הדיירים". לדבריה, האח והאחות מגיעים משני עולמות שונים מאוד: הוא מעולם האמנות, עם נטייה לנועזות ולבחירות פחות צפויות; היא מגיעה מהעולם העסקי-פיננסי, עם גישה מוקפדת ומדודה יותר.

"כמעצבת, אני רגילה להתמודד עם פערים בטעם ובתפיסת הבית. כאן, בניגוד למצב שבו אחד מבני הזוג נוטה להוביל את ההחלטות, היה חשוב לתת לשני האחים מקום שווה", מספרת וייל, "התהליך דרש הקשבה, משא ומתן ונכונות של כל אחד מהם לאפשר לשני להוביל בנקודות מסוימות. דווקא המפגש הזה יצר את אחד המאפיינים המעניינים ביותר של הדירה: היא לא מנסה לבחור צד, אלא מייצרת איזון בין שני עולמות".

אחד הרגעים המשמעותיים בפרויקט, היא מספרת, התרחש דווקא במהלך ההריסה – אז גילו שמתחת לריצוף הקיים אין שכבת מילוי, אלא אריחי קרמיקה דקים שהודבקו ישירות על הבטון. במקום להמשיך כמתוכנן ולהתקין את הריצוף החדש שהוזמן, עלתה האפשרות להשאיר את הבטון חשוף. זו הייתה החלטה לא מובנת מאליה: לא מדובר בבטון שתוכנן מראש לשמש כמשטח גמר, אלא במשטח קיים, עם האופי ואי-האחידות שלו. לדבריה, האחות היססה בתחילה, אך לבסוף הסכימה ללכת עם הרעיון. ההחלטה הזו שינתה את כיוון הפרויקט והפכה את מה שהתגלה בשטח לאחד האלמנטים המרכזיים בשפה העיצובית.

הבחירה חייבה להעביר את המערכות לתוואי חדש, בתוך הקירות והתקרה, כדי לא לפגוע במשטח הבטון. באזורי חדרי הרחצה המקוריים, שבהם היה מילוי חול מתחת לריצוף, נוצר בסיס אחר שאפשר התקנת פרקט עץ מלא בדוגמת פישבון. כך נוצר מפגש לא שגרתי בין בטון חשוף, שאינו מוחלק בגימור אדריכלי, לבין עץ חם בדוגמת פישבון. שני חומרים בעלי אופי שונה מאוד, שלא מנסים להידמות זה לזה או להתחרות זה בזה – מתח שהופך את החיבור למעניין, והדיאלוג החומרי הזה נמשך גם במדרגות, המשלבות עץ וברזל מכופף הצבוע בלבן.

התהליך נמשך כחצי שנה, מתחילתו ועד סופו, ועלותו הייתה כמיליון שקל, שכללו תכנון, ייעוץ הנדסי, החלפה של כל המערכות והתשתיות בבית, עבודות נגרות ורכישת ריהוט ואביזרים עד לרמת המזלג. הדיירים הגיעו לארץ כשהדירה נקייה, מאובזרת ומוכנה לשימוש, כולל מיטות מוצעות.

התכנון מחלק את הדירה לשני מפלסים בעלי אופי שונה, אך עם שפה עיצובית אחידה. בקומה התחתונה מוקמו החללים הציבוריים: המטבח, פינת האוכל והסלון, לצד חדר אורחים וחדר רחצה קטן. המטבח משלב ארונות גבוהים ובהירים, שבהם הוסתרו מקרר אינטגרלי ומכונת כביסה, עם נגרות בגוון אגוז בגמר צבוע ומשטח אבן טאג' מהל. הנגרות הכהה מעניקה לו נוכחות, ואילו המשטח הבהיר, התאורה החמה והבטון החשוף מאזנים אותה. בסלון נבחרו ריהוט רך וגוונים בהירים, והאור הטבעי החודר דרך הווילונות והיציאה למרפסת מחברים בין הפנים לחוץ. פינת האוכל ממוקמת בין המטבח לסלון, עם שולחן וכיסאות שנבחרו לאפשר אירוח משפחתי בהרכבים משתנים.

אחד הפתרונות המרכזיים בקומה הוא חדר האורחים, שתוכנן כחלק גמיש מהחלל הציבורי. מחיצת הרמוניקה מברזל בשילוב זכוכית מאפשרת לפתוח אותו אל הסלון או לסגור אותו לצורך פרטיות, ונוסף לכך הותקן וילון. המיטה נשלפת מתוך ארון, כך שבשגרה החדר אינו חייב להיראות או לתפקד כחדר שינה קבוע. מתחת למדרגות תוכנן חדר רחצה קטן, המשמש בין השאר לאחר החזרה מהים, וכן תא לאחסון מזוודות.

המדרגות עצמן משלבות עץ וברזל מכופף הצבוע בלבן, ומחברות בין שתי הקומות כחלק מהשפה החומרית של הבית. בקומה העליונה נמצאים שני חדרי שינה, חדר רחצה ופינת משפחה הכוללת מטבחון קטן. המטבחון תוכנן כיחידה קומפקטית ועצמאית, עם נגרות שחורה (MDF שחור), משטח וכיור קוריאן לבן וברז שחור. הארונות העליונים והתחתונים מספקים מקום אחסון, והמשטח מאפשר להכין קפה, לשתות כוס מים או לאכול משהו קטן בלי לרדת לקומה התחתונה.

חדרי השינה תוכננו כמקומות שקטים ואינטימיים, עם חומריות חמה ופלטת צבעים רגועה. חיפויי העץ ממשיכים את השפה העיצובית של הבית ומשמשים גם כרקע למיטות. באחד החדרים שולבה נגרות רחבת היקף הכוללת אזורי אחסון, מראה ומשטח עבודה או התארגנות צף. בחדר השני חיפוי העץ שמאחורי המיטה מגדיר את אזור השינה, ולצדו חלונות פינתיים שמכניסים אור טבעי ומחברים את החדר לסביבה שמחוץ לו. מצעים בגוונים בהירים וטקסטיל רך מאזנים את העץ. הבחירה בחומרים טבעיים למראה ובפרטים מאופקים מאפשרת לחדרים להישאר ביתיים, והם אינם מזוהים עם משתמש אחד בלבד, כך ששתי המשפחות יכולות להתארח בהם בנוחות.

גם חדר הרחצה בקומה העליונה ממשיך את השפה החומרית של הבית. הוא משלב עץ טבעי בגוון חם, משטח קוריאן בהיר בעל טקסטורה עדינה וחיפוי קיר בהיר ומרקמי. ארון הכיור תוכנן כחלק ממערך הנגרות וכולל אחסון סגור, והרצפה מחופה באריחי אבן מלבניים קטנים בגוון אפור-חולי.

שתי המרפסות, השונות זו מזו בצורתן ובמיקומן, משלימות את החללים הפנימיים ומוסיפות לדירה אזורי חוץ קטנים. הן מאפשרות להכניס אור ותחושת חוץ אל הבית, ולצאת לאוויר הפתוח בלי להתרחק ממנו.

"החלק שאני אוהבת במיוחד בפרויקט הזה הוא שהפתרון המעניין ביותר לא היה בתוכנית המקורית, אלא התגלה תוך כדי העבודה. לפעמים אנחנו מגיעים לשיפוץ עם תוכנית ברורה, אבל דווקא מה שנחשף בשטח מאפשר להגיע לתוצאה מדויקת ומעניינת יותר", מסכמת המעצבת, וממשיכה כי "העבודה עם שני אחים בעלי טעם שונה הייתה גם היא חלק משמעותי מהתהליך. היה צריך לייצר שפה משותפת בלי לטשטש את ההבדלים ביניהם, ולאפשר לכל אחד מהם להרגיש שהבית מבטא גם אותו".

רשימת מכולת

• מעמד לכיור מנירוסטה - מסגרות, 4,000 שקל
• שידת מדיה - Zara Home, 3,500 שקל
• צמחייה מלאכותית - Silk TLV, 2,000 שקל
• צמחייה - רנגו, 3,000 שקל
• וילונות - אבי לנציאנו, 10,000 שקל
• ולחן - פרט ליבינג, 17,500 שקל
• ארבעה כיסאות - אדישן ביי, 13,000 שקל.

  

  

  

עיצוב פנים ותכנון: אנה וייל, סטודיו WANTYM

נגרות: יוניק דברים מיוחדים
קבלן: עמאד ברהם