נווה צדק: הדירה הנועזת בשכונה התל אביבית

"Vivid City Sanctuary" הוא מסע של כמעט שנתיים שבו נהפכה דירה לשימור בנווה צדק למרחב צבעוני ושונה בנוף הישראלי. החשיבה הייתה לשלב עיצוב אקלקטי ונועז בצורה שתשתלב באלמנטים האדריכליים המקוריים (הקשתות, התקרות הגבוהות, העיטורים סביב הפתחים ועוד).

ללקוחות - משפחה שבה זוג הורים עם שלושה ילדים קטנים, שגרה חצי מהזמן בארץ וחצי מהזמן בניו יורק - היה ויז'ן ברור: "תעשי לנו בית צבעוני שיעורר השראה אך שיישאר הרמוני, אישי ומדויק". רצינו ליצור שילוב של אמנות בינלאומית, טקסטיל ייחודי וצבעים נועזים שיהפכו את הבית לגלריה חיה. האתגר הגדול היה לייצר מרחב עם אלמנטים מאוד מיוחדים, אך שיתאים גם לגידול שלושה ילדים, והשיפוץ ארך כשנתיים.

"הארכיטקטורה נשארה והעיצוב המעטר אותה התחדש", מספרת מעצבת הדירה דרי שכטר בן ארצי, שקיבלה את הפרויקט לאחר עבודתו של גיל סלוין, היזם והמתכנן של הבניין, "לא שברנו קירות, עבדנו עם הקיים. כל מה שלא אהבנו בדירה שינינו, כמו נגרות אחסון, תאורה וכדומה. עבדנו עם נגר וקבלן מקומיים, אך רוב היצירות והפריטים נאספו מסביב לעולם או יוצרו במיוחד. הספה, הכורסאות, הכיסאות ואפילו הכריות נוצרו במיוחד. את התאורה החלפנו בפתרונות שונים, מהעמוד טוטם כדורים עשוי מנייר אורז ועד התאורה במטבח, שם ליקטנו מציאות משוק הפשפשים.

<< לכל הכתבות בערוץ living

"בכניסה לבית רצינו ליצור רושם ראשוני מהפנט, למצוא את יצירת האומנות שתתווה את השפה של הבית", מספרת המעצבת, "מיקמנו את יצירתה של אורלי ענן - אמנית ממקסיקו סיטי, שעיקר עבודתה הוא עיצוב סטים, פרפורמנס ומסיכות צבעוניות. על קיר הכניסה מיקמנו תצלום של אחת הדמויות של אורלי בגובה שני מטרים, כדי לגרום לכניסה עוצמתית שמפילה לסתות".  

לב הבית פועם סביב הספה הירוקה הגדולה שמזמינה פשוט לשכב ולהשניץ עליה. "בחרנו בצבע ירוק עמוק וקטיפתי שמתחבר לצמחייה שעוטפת את הבית". הכורסה האפרפרה היא נקודת מנוחה שנותנת תחושה של עיצוב אלגנטי, השולחן קפה - יצירת אומנות בפני עצמה – נוצר בהשראת האסתטיקה היפנית, ולו רגליים מעץ וטופ טרוורטין. השולחן עוצב באלמנטים עגלגלים שנותנים תחושה אין-סופית ושומרים על בטיחות הילדים. השטיח הוזמן מאיטליה, ועליו ציור יפהפה שנרקם בעבודת יד. הכורסה הלבנה משלימה את הלוק ונותנת סוג של חוט שדרה למרחב. התאורה הדקורטיבית שמשתלשלת מהתקרה היא יצירה יפנית של טוטם כדורים מדפי אורז שהושחלה לתוכו תאורה. הדקורציה נאספה בשווקים בארץ ובעולם. 

מול הסלון הבית עומד קיר הגלריה שעליו עבדו כמעט שנתיים.: "מפורטרטים עכשוויים ועד יצירות אבסטרקטיות צבעוניות, אחת אחת ליקטנו מרחבי העולם את היצירות המגוונות כדי לאצור את הקולאז' שיביא את הקיר הזה לכדי שלמות". על הקיר 11 יצירות, שכל אחת נבחרה בקפידה לאחר שיחות עם כל אומן, ביקורי סטודיו, והתאמות של חלק מהיצירות לעיצוב החלל. בין היצירות מסתתרת טלוויזיה שחרחרה שמציצה ורוצה לקחת חלק מההצגה. הרמקולים נקנו לפני, והם הבייבי של בעלי הבית, סאונד שמעולם לא שמעתם, שהוא גם סוג של ספריה קטנטנה לתקליטים.

במטבח - החלונות הקשתיים מציפים את הספייס באור טבעי. גובה החלל אפשר לתלות תאורה בגובה 4 מטרים, לתחושה של שפע ועוצמה. במרכז המטבח תמצאו את פינת האוכל המרכזית עם שולחן עץ יפה שנוצר במיוחד. גם פה האלמנטים העגלגלים שומרים על שפה נקייה ועל בטיחות הילדים. הכיסאות הצבעוניים, כל כיסא בצבע אחר - נרכשו ממעצבת איטלקייה ועברו המון התאמות לפי דרישה, "התחושה היא כמו לשבת על צמר גפן". כשמביטים בכיסאות לבדם מסביב לשולחן, ישנה ההרגשה של מפגש חברים. מעל פינת האוכל נתלו גופי זכוכית משנות ה-60 שנמצאו בשוק ביפו במפעל תאורה. גם על מדפי המטבח יצירות אומנות, הממשיכות את קו הגלריה של הבית. הכוסות הן יצירות קרמיקה של אומנים שונים ומשתלבות אחיד היצירות במדף מעל.

חגיגת הצבעים ממשיכה גם מחוץ לבית, במרפסת. כל כורסה נולדה בישראל, בייצור מקומי, ויחדיו הן יוצרות תחושה של נוחות מרבית וצבעוניות. "אני אהבתי לכנות את הכורסאות האלה 'עננים שירדו למטה מהשמיים'", אומרת שכטר. נוסף לכורסאות יש כ-50 כריות, כל אחת בצבע אחר. גם שולחן הקפה נוצר בהשראת האסתטיקה היפנית ונותן קונטרה לחגיגה. למשפחה היה חשוב לייצר מקום לארוחות משפחתיות גדולות, ולכן נבנתה פינת אוכל גדולה בחוץ שתאפשר לכל הפמיליה לבוא לברביקיו אלגנטי. ,אפשר לראות בפינת החלל יצירה שלוקחת אותנו למקסיקו כשהרכבנו פסל טוטם חיצוני מכדי טרקוטה גדולים".

לדברי המעצבת, האתגר הגדול היה לשמור על האיזון בין הנועזות הצבעונית לאלגנטיות של החלל. ליצור מרחב שיהיה מרגש ומלא חיים, אבל גם מקום שאפשר לחיות בו יום-יום, ולגדל את הילדים בנחת. "זה היה טנגו מעניין, והתחושה היא שהצלחנו לחבר ביניהם, זה לא היה צולח ללא שיתוף הפעולה המלא, הכן והאמיץ של בעלי הבית", היא אומרת, ומסכמת, "זה היה מהפרויקטים הראשונים שהרגשתי שנתתי דרור לצבע שבתוכי לצאת החוצה. הבעלים הפכו לשותפים אמיתיים בתהליך, ונתנו בי אמונה שלמה לרוץ עם הלב שלי, והיצירה הפועמת שלי. אני מרגישה שלא עיצבתי את הבית, אלא ציירתי על קנבס את הבית שרציתי לאחל להם. הם הבינו את החזון וסמכו עליי לתרגם אותו למציאות. לאחר עשור שבו עבדתי מסביב לעולם כסמנכ"לית קראייטיב ועיצוב במיינדספייס, אספתי לא מעט אומנים וספקים בדרך, מה שאפשר לי לייצר פה מרחב קצת יותר אדג'י". 

עיצוב פנים: דרי שכטר בן ארצי
ניהול הפרויקט: עדי חריף