הדיירת והמעצבת: עדי קליין (36), בעלת סטודיו לעיצוב פנים "סטודיו דולו", בעבר מעצבת ומנהלת במשרד האדריכלים "אורבך-הלוי". בעלת תואר ראשון בתקשורת ועיתונות מאוניברסיטת תל אביב ובוגרת בית הספר לעיצוב RMCAD בדנוור, קולורדו.
הבית: 210 מ"ר בנוי על פני שטח של כחצי דונם בהרחבה של קיבוץ שריד בעמק יזרעאל. הבית נבנה על מגרש פינתי והוא תוכנן כשני אגפים המלווים את צורת המגרש, אשר ביניהם חוצץ פטיו. קליין: "היינו חייבים לחשוב על צורה מיוחדת כדי לנצל את השטח באופן מקסימלי". לאחרונה נוספה קומה שנייה לאגף הדרומי של הבית והיא משמשת כסטודיו.
דיירים נוספים: בעלה של עדי, יריב (41) והילדים יונתן (9) תום (6) ואיתי (3).
פילוסופיית העיצוב שלי: "אני תמיד נעה בין שתי אהבות- הקווים הנקיים של הסגנון המודרני והפרטים של הסגנון הכפרי. בגלל השילוב בין בית לסטודיו אצלנו, יכולתי ליהנות מכל העולמות. בחלק הפרטי של המגורים יש נגיעות כפריות, בעוד שבסטודיו שולט הניקיון המודרני. בכל החללים היה לי חשוב לשמור על קווים נקיים ובמקביל להשתמש באור הטבעי. השימוש בחומרים טבעיים כמו עץ ובטון, ובצבעוניות עדינה, חוזרים בבית ומהווים את הבסיס המשותף של כל חלקיו. בסופו של דבר מה שמחבר את הכל זה הנוף. לדעתי ביתו של אדריכל הוא במידה רבה הפנים שלו ואני שמחה ששילבתי בבית שלנו קווים שונים שמגדירים אותי כמעצבת".
החלל הציבורי: "החלל הציבורי מאופיין בפתיחות ובזרימה. כבר בכניסה ישנו חלון גדול המשקיף לפטיו. המטבח, הסלון ופינת האוכל חולקים חלל משותף. כל האזורים הפתוחים ביחד מעניקים לקומת המגורים תחושת מרחב רבה יותר מכפי גודלה האמיתי. אנחנו גרים בבית שלוש שנים, וכשהגענו עברו אתנו כל הרהיטים הישנים שמלווים אותנו שנים. לאט לאט אנחנו מתחדשים בפריטים מיוחדים שמחליפים את הישנים ואפילו באח שהפך לחלק בלתי נפרד מחיינו בחורף".
הגינה: "כמעצבת, חשוב לי מאד החיבור בין הפנים לחוץ. אנחנו חיים בחוץ לא פחות מאשר בפנים, ולכן השקענו הרבה מחשבה בגינה. לתכנון שלה אחראי בועז דרומי המוכשר - רעיונאי של גנים. חשבנו שהגינה צריכה להיות מורכבת ברובה מצמחיה ארץ ישראלית, לכן שתלנו עצי אלון, אלה וזית, וסוגים שונים של מרווה ואירוסים. שתלנו גם עצי קלמנטינה, תפוז, קיווי, לימון, מנגו ואבוקדו, במטרה שבבוא היום יהיה כאן בוסתן. עוד שתלנו מבחר עשיר של צמחי תבלין כגון זעתר, לימונית, רוזמרין וזוטה. כבשלנית אני ממש נהנית מהיכולת לבשל מתוך הגינה".
הסטודיו: "כשהקמתי את הסטודיו, שכרתי בית סבתא קטן בבית לחם הגלילית. עם הזמן הסטודיו התרחב והגיעה העת למצוא מקום חדש שיתאים לצרכים שלנו, שיהווה מקור השראה ושיהיה חלון ראווה ליצירה של הסטודיו. הבנתי שהמקום הכי טוב לכך יהיה הבית.
"היה חשש מסוים לאבד את הפרטיות שלנו כמשפחה, ולכן הסטודיו תוכנן כחלל נפרד ומנותק מהבית. החלטנו לפתוח פתח מתוך חדר המשפחה הקיים, ולמרות שהחדר הוקטן מעט, הוא עדיין נשאר מרווח, בעיקר בגלל מבנה המדרגות הקלות שלא תופסות הרבה נפח (מדרגות ומעקות על ידי תומר שטרק מ“עץ או פלי").
"כשעולים לקומה השנייה מיד נגלה נוף העמק המקסים, הנשקף במלוא הדרו הודות לוויטרינה המרשימה באורך של כמעט שבעה מטרים (אלומיניום על ידי "פ.א כוכב"). כדי לחשוף את הנוף נחתך מעקה הבטון שהיה קיים במרפסת, ובמקומו הותקן מעקה קל ואוורירי שמייצר תחושת ריחוף ואינסוף. בתכנית המקורית היה ממוקם קיר באמצע הוויטרינה כהכנה לחציית החלל בעתיד, אבל כשהבנתי שהוא חוסם את הנוף ביקשתי מהקבלן להרוס אותו. זו היתה החלטה ספונטנית נפלאה.
"את שולחן האדריכלים המרכזי ראיתי בטולמנס הרבה לפני שהתחילה הבנייה, וסביבו נרקמה שאר תכנית הסטודיו – האחסון, הספרייה ואפילו המטבחון (עבודות הנגרות על ידי ארז אלקיים מ"נגר בכפר"). שטח הסטודיו הוא כ- 50 מ"ר ועלות הבנייה שלו הסתכמה בכ-300 אלף שקלים. צוות הסטודיו כולל את ניצן חברון, הלה לינדר-מרקס, אייר שפירא ועדי פרשטמן".
הכי אוהבת בבית: "הבית הזה הוא מאד אנחנו. החללים הפתוחים, הגינה שנשקפת מכל מקום, המחיה ביחד - אני פשוט אוהבת את הבית וחושבת שהוא מאד מתאים למשפחה שלנו".
מה הייתי עושה אחרת: "כשאני חושבת על הפרופילים של החלונות בקומת המגורים, בדיעבד, הייתי בוחרת אותם בגוון יותר ניטרלי ועם פחות חלוקות. לכן בקומת הסטודיו בחרתי במראה נקי יותר. קצת חששתי מהשוני שייווצר בין הקומות אבל בסופו של דבר אני שמחה על הבחירה ומרגישה שדווקא נוצר איזון טוב, כי למטה הפרופיל הדומיננטי והירוק ממסגר את הגינה, ולמעלה, מכיוון שהוא כמעט בלתי נראה, הוא נותן תחושה של נוף פתוח".
חלום להמשך: "מעניין אותי מאוד תחום אדריכלות הנוף, אולי אפילו ללמוד את זה באופן מסודר. הגינה המקיפה את הבית מרתקת אותי בשל ההשפעה הגדולה שלה על הפנים והממשק של שני התחומים. מתיישהו בעתיד, אני קוראת לזה 'בפנסיה', אשמח לשלב בין האהבה שלי לכתיבה ואהבה לעיצוב ואולי להוציא ספרי עיצוב ולקחת חלק בהעשרת המגוון של ספרים העוסקים בעיצוב ישראלי, בטח ביחס לכמות היוצרים המוכשרים שיש לנו כאן".
טיפ למי שמעצב בית: "עיצוב הוא בראש ובראשונה התכנון והחלוקה של הבית, הרבה יותר מבחירות של ריהוט ואבזור. לכן חשוב לחשוב קדימה כשמעצבים ולתכנן תשתית אידיאלית, כדי שבעתיד יהיה קל יותר לבצע שינויים באם ידרשו. דבר נוסף: החיבור הרגשי מאד חשוב בעיני בבחירת מעצב, מעבר לכישרון שלו. מדובר במערכת יחסים שנמשכת כמה חודשים עד שנים, כאורך הפרויקט, וכשהחיבור לא טוב פשוט לא מצליחים ליהנות מהתהליך. בשבילי, תנאי ליצירת עיצוב מוצלח עבור הלקוחות שלי הוא אותו חיבור רגשי שמאפשר לי לעצב בשמם ובשבילם".
עדי קליין, סטודיו דולו
הילה עפרי וסיון איינהורן, מעצבות פנים בעלות סטודיו לעיצוב H a n d S
לדף הפייסבוק של הילה וסיון