הדירה השוכנת במבנה לשימור בלב תל אביב, נרכשה על ידי זוג צעיר, אשר בפנייתו אל המעצבים מיקי ברגר וירון שמואלי הגדיר את רצונו במרחב מגורים מרווח בעל אופי עירוני - "בני הזוג עוסקים במקצועות חופשיים, והתכנון המבוקש היה עכשווי למדי, פתוח בעיקרו עם 'הרבה' סלון והרבה מקומות אחסון" מתארים ברגר ושמואלי את הפרוגראמה שנפרשה בפניהם.
שטחה של הדירה משתרע על 110 מ"ר שבמקור נחלקו לשלושה חדרים, סלון ומרפסת, והקונספט שטוו עבורה ברגר ושמואלי נבע מסגנון הבאוהאוס של הבניין בו היא ממוקמת, כמו גם מתפיסתם את העיצוב הישראלי, שלשיטתם מאופיין בעירוב. "למעשה, זהו עיצוב שאינו מחויב לשום דבר בצורה גורפת, ומאפיינו העיקרי הוא ממד החיבור כפי שהוא בא לידי ביטוי בתחומי חיים אחרים כאן, כמו החיבור העדתי, קשת המזונות הרבגונית שניתן למצוא בארץ, וכד'. השורה התחתונה היא, שבעצם, הכול הולך".
דירה שמייצרת מפגשים
על בסיס זה, לדבריהם, הם ביקשו לצקת זיקה אירופאית משהו לתוך תל אביב של פעם "ולייצר מפגשים מעניינים בין חומרים ובין ממדי הישן והוותיק לבין החדש והעכשווי". בשלב הראשון הוסרו מהדירה כל מחיצות הפנים למעט העמודים התומכים אשר נרתמו לטובת העיצוב החדש, שטחה של מרפסת סופח לשטח הפנים על מנת להרחיבו, וחלוקת החלל החדשה גובשה כך שהוא יהיה מואר, אוורירי, וישמר תחושת פתיחות: מרחב מגורים נדיב שטח ובו סלון, מטבח, ופינת אוכל המשרתת את הדיירים לאירוח ולצרכי יומיום כאחד, חדר עבודה אשר במידת הצורך יכול לחבור לחלל המגורים באמצעות פתיחת דלתות הזכוכית הרחבות הסוגרת על פתחו, ויחידת שינה מרווחת. את החיבור בין האזור הציבורי והפרטי מייצרת יחידת נגרות גדולה ובהירה המובילה כעין חוט מקשר מאזור דלת הכניסה אל עבר יחידת השינה, ובצדה הפונה לסלון מכילה בתוכה מערכת סראונד, מסך טלוויזיה, מדפי ספרים ומעין "גומחות" לחפצי נוי.
בפתחי החלונות הותקנו מסגרות פרופיל אלומיניום בלגי, דלתות הפנים הוחלפו בדלתות עץ שבוצעו "קסטם מייד" בעבודת נגרות, והעמודים התומכים שנותרו כאילוץ נוצלו ליצירת התרחשות צורנית "אחרת": הבטון ששימש לבנייתם נחשף, עובה, והודגש באמצעות העמקת גונו לגון כהה יותר, כך שנוכחותם בחלל מודגשת כמוקדים אסתטיים המעשירים את החלל בעניין שונה.
פלטת החומרים והצבעים שמשמשת בחלל מאופיינת באיפוק ונשענת על חיבורים המייצרים דיוק ויזואלי וזרימה טבעית לצד מפגשים מעניינים, כאשר לריצוף נבחר פרקט אלון מיושן בגון חום-אפרפר, שהושג לדברי ברגר ושמואלי לאחר לא מעט ניסיונות צבע עד הגיעם לזה שסיבר את דעתם; ולקירות הוענק גון בז'-אפרפר כרקע ניטראלי המשלים את גון הריצוף וחובר אליו. באזור החציצה בין הפרטי והציבורי שולבו גם לבני פירוק כחיפוי קיר הנוסך חמימות, אווירה וטקסטורה שונה, ובמיקומו לצד יחידת הנגרות נקיית הקווים נוצר ניגוד מעניין בין ממדי היושן והוותק לבין ממד מודרני-עכשווי. "יתרה מכך" אומרים ברגר ושמואלי "מיקום החיפוי דווקא באזור זה אינו אקראי, אלא נבחר בקפידה מחושבת כך שיהווה נקודת מיקוד בסוף החלל, וככזה יתרום את נוכחותו ליצירת עניין חומרי וצבעוני וישלים את ההרמוניה הכללית".
מרבית התאורה שהותקנה בחלל מורכבת מגופים שקועים ומתכווננים, שכולם מצוידים בדימרים המאפשרים לווסת את כמות האור לכדי תרחישים שונים ולייצר אווירת דרמה כשצריך, ובמטבח שולבה תאורה טכנית סמויה, המבטיחה את הפונקציונאליות הנדרשת לפעילות בו. ברגר, אדריכל פנים, ושמואלי, מעצב פנים, שהשותפות המקצועית ביניהם צמחה בהיותם שכירים באותו מקום עבודה, מגדירים את עצמם כ"הפכים משלימים" החולקים אהבה להיסטוריה ולחומרים, וכמו אמונתם בעירוב סגנוני הם מאמינים גם בעיצוב שאינו כפוף לגבולות זמן. תפיסתם זו באה לידי ביטוי בפריטי הריהוט והעיצוב שנבחרו לחללי הבית השונים, מהם שנבחרו בקפידה מובחנת מאד, ומהם שעוצבו על ידם ובוצעו ייעודית. כך, בסלון למשל, משתלבים בהרמוניה פריטי ריהוט שונים בסגנון אירופאי- קלאסי בטעם של פעם וכ"מיקס" מלא חן של צורות ובדים, דוגמת צמד כורסאות פרחוניות, כורסה אדומה נדיבת ממדים, או ספה בהירה מעוטרת בשפעת כריות בדיגומים משתנים ובצבעוניות מגוונת.
מי מפחד ממטבח שחור
גם במטבח, הממוקם בקדמת החלל לצד הכניסה ומשקיף לנופה הירוק של החצר, ניתן למצוא את ממדי העירוב והעל-זמניות בכיסאות שצוותו לשולחן האוכל הניצב במרכזו: כיסאות שונים זה מזה, אשר כל אחד מהם קנה את מעמדו כאייקון נחשב הנושא חתימה של מעצבים מובילים כאימס, ברטויה ונוספים. את השולחן עוטפות בתצורת ר' יחידות המטבח המתהדרות בגון שחור בגימור צבע בתנור, ויחידת הקיר הגדולה שתוכננה בשטחו מנוצלת גם לאחסון "כללי" ולהצנעת תשתיות.
שטחו המרווח של חדר השינה נחלק לשלושה אזורים: אזור שינה מסוגנן עם מיטה בעלת גב מרופד גבוה ופינת סקרטר, חדר ארונות המתנאה במידות נוחות במיוחד, ואזור רחצה מפנק שחלק משטחו משמש גם כחלל שירות. מוטיב העירוב והניגוד של חלל המגורים באים לידי ביטוי גם בשטחו, כמו, למשל, בלבנים המשמשות לחיפוי הקיר מעל יחידת כיור נקייה בעבודת נגרות, במרכזו ניצב אמבט פרי סטנדינג, ולצדו תוכנן גם מקלחון מרווח המשלים את נוחות המשתמשים.
כך, תוך מתן מענה לבקשות הדיירים, כשהמוטיב האירופאי-קלאסי מהדהד בחללים השונים ותשומת הלב שניתנה לטעם אישי ולשילוב מוקפד של פריטים וחפצים שזורה בכל פינה, מושלם נרטיב החיבורים והעל-זמניות שעמד בבסיס התכנון לכדי מרחב ספוג אסתטיקה נעימה, שכוחה אכן טמון בתכנים שהיא אוצרת בתוכה.
תכנון: מיקי ברגר וירון שמואלי "my-design"
כשהבטון נותן את הטון: בית האדריכלית במושב
רוצים לראות עוד בתים יפים? היכנסו
לפורטל עיצוב ואדריכלות - מגזין בית ונוי