תל אביב: עיצבה לבעלה דירה מושלמת בהשראה יפנית

יש בתים שנולדים מתוך חלום על מקום מסוים, ואחרים מתוך מחשבה על אדם אחד. הדירה שעיצבה אסתר איבשין בפארק צמרת בתל אביב שייכת לסוג השני. איבשין, מעצבת פנים שחיה עם בעלה בלונדון קרוב ל-21 שנה, תכננה אותה עבורו, כדי שבכל פעם שיגיע לישראל יהיה לו מקום שירגיש כמו בית. בני הזוג מגיעים לארץ לפחות אחת לשלושה חודשים, והדירה החדשה נועדה לתת לבעל תחושת שייכות גם כשהחיים מתנהלים מעבר לים.

"לא היתה שנה שלא אמרנו שהגיע הזמן לחזור אבל נסיבות החיים, הילדים, העבודה. כשבעלי מצא את הדירה הזו רציתי לעצב לו את הבית שבו הוא ישהה כשאנחנו מגיעים לארץ - כל שלושה חודשים לכל הפחות - באופן שירגיש לו כמו חזרה הביתה", מספרת איבשין.

בני הזוג הם הורים לשלושה ילדים – שני מתבגרים שלומדים בתיכון וילד נוסף בבית הספר היסודי. האב עובד בתחום ההשקעות, והאם היא מעצבת הפנים של הבית, כך שהפרויקט קיבל אופי אישי במיוחד. "העיצוב היפני קרוב מאוד לליבו של 'הלקוח' שלי. הוא עבד ביפן בצעירותו ועובד בה גם היום. יפן תמיד הרגישה לו כמו כפפה ליד של הרגש. ולכן הקונספט של הדירה הזו היה פשוט - בעלי."

הדירה, ששטחה כ-140 מ"ר וכוללת חמישה חדרים ומרפסת, נמצאת בבניין חדש. מצבה לפני השיפוץ היה סביר, אבל השוכרים שהתגוררו בה הותירו אותה מוזנחת ושבורה. איבשין החליטה להחליף כמעט הכל, בלי לשנות את מיקום הקירות: הריצוף, התשתיות, המטבח, מערכת החשמל, הדלתות והתאורה. העבודה נמשכה כשלושה חודשים, לא כולל שלב התכנון, והעלות הסתכמה בכ-600 אלף שקל.

יפן היא נקודת המוצא, אבל לא כל הסיפור

הבחירה בעיצוב יפני לא הובילה את איבשין לשחזור מילולי של בית יפני. במקום זאת היא בחרה לקחת ממנו את החומרים, האווירה והאיפוק, ולשלב בהם שכבות של צבע, טקסטורות ופריטים אישיים. אבן, עץ, נייר ובמבוק יוצרים את הבסיס, ולצדם עבודות יד של אומנים ועתיקות יפניות שהביאה איתה במזוודות.

"שום אדם הוא לא דבר אחד וכך גם הבית. קונספט חד ממדי הוא מטבעו קר וחסר חיים, מן תמונה יפה באינסטגרם שמשאירה את החי בה חסר מנוחה. לכן עם העיצוב היפני שילבתי צבעים חזקים וטקסטורות בשכבות עדינות שיוצרות הרמוניה מלאת ביטחון", היא מסבירה.

לוח הצבעים נבחר בהשראת הטבע, עם כחול, טורקיז, כתום שרוף וחום. גם המשטחים שבדרך כלל נותרים ניטרליים קיבלו כאן טיפול משלהם. "אין קיר או תקרה שפשוט נשארו לבנים כי ככה זה. למעשה אין אף לא קיר לבן אחד -ולא תקרה". מבחינתה, התוצאה צריכה להיות "מכוונת, בוגרת, נוחה ולא משעממת לרגע".

לכל הכתבות בערוץ living

מהמטבח המינימליסטי ועד שולחן האוכל הפיסולי

מהכניסה פונים שמאלה אל החלל הציבורי הפתוח, שבו המטבח, פינת האוכל והסלון מתחברים זה לזה. המטבח עשוי עץ אלון אירופי ובנוי בקווים מינימליסטיים. במקום שורת ארונות עליונה, הותקן מדף ארוך פינתי שמציג חפצים דקורטיביים לצד פריטים שימושיים. הצבעוניות נשענת על העץ הטבעי, אריחי קרמיקה בגוון תכלת ומשטח דמוי חלוקי אבן אפורים.

הניקיון העיצובי לא מנע ממנה להכניס לחלל פרטים בולטים יותר. גופי תאורה צבעוניים ואביזרים פונקציונליים, ובהם קולט אדים גדול שכולו נירוסטה, יוצרים ניגוד עדין לחומרים הטבעיים ומונעים מהמטבח להיראות אחיד מדי.

משם ממשיכים לפינת האוכל, שמקבלת אופי דרמטי יותר. שולחן שחור, מונוליתי וכמעט פיסולי, ניצב במרכז החלל, וסביבו כיסאות המשלבים עץ אלון, ראטן ועור. גופי התאורה הצבעוניים שמעל השולחן מוסיפים קריצה לחלל הרציני יותר ומכניסים אליו ממד נוסף בלי להתחרות בחומרים ובצורות.

הסלון מוגדר באמצעות שטיח וספה מעוגלת בגוון אדמה, שעוצבה בהזמנה אישית. צורתה שואבת השראה מאבנים מעוגלות, והיא ממשיכה את הקו הטבעי של הבית. גם כאן לא הסתפקה המעצבת בגימור אחד: לצד האלון מופיעים עץ בצביעה שחורה ופאנלים דקורטיביים מעץ ברוש יפני, שהובאו במיוחד מיפן ונתלו על הקיר.

מבואת הכניסה מסומנת באמצעות שני גופי תאורה תלויים מעץ, שחיתוכיהם יוצרים אור מסונן. מתחתיהם הוצבו מדפי מתכת דניים בגוון בורדו. זו מעין הקדמה לשפה העיצובית של הבית: חומרים טבעיים, פריטים בעלי נוכחות וצבעוניות שאינה מסתפקת ברקע לבן.

המסדרון מוביל לחדרי השינה ולשירותי האורחים, שבהם האיפוק מפנה מקום לחגיגה של השתקפויות ואור. הקירות מחופים בקרמיקה ירוקה כהה עם נימים של זהב, שמכפילה את נוכחותה במראה בצורת קשת עם תאורה מובנית מאחור. מתלה מגבות בצורת דבורה מוזהבת משלים את המראה ומוסיף לו פרט קטן ומעט משועשע.

גם חדר הרחצה של הילדים מקבל טיפול צבעוני. הוא מחופה בקרמיקה מצוירת שמזכירה את הקרמיקה בבית של סבתא בשיכון, אבל בגרסה מעודכנת למאה ה-21. ברזים בגוון נחושת ותקרה הצבועה באדום עמוק מוסיפים דרמה, ואילו ארון מעץ בהיר מאזן את השילוב.

בחדר השינה של ההורים חוזר האיזון בין האיפוק היפני לבין החושניות של הצבע והחומר. הריהוט מצומצם ומדויק: מיטה, ארונות צד ומנורות בד לקריאה. את המראה משלימים וילון כבד ובעל מרקם משיי, בגוון כתום שרוף, שנערם על הרצפה ומוסיף לחלל עומק ורכות.

חדר הרחצה הצמוד הוא אחד האלמנטים הבולטים בדירה. הוא מחופה כולו, מהרצפה ועד התקרה, באריחים מרובעים בצבע כחול קובלט. הצבע העז מעניק לחלל תחושת רוגע ומשמש רקע לארון מחורץ מעץ אגוז כהה ולברזים מוזהבים. השילוב בין הכחול העמוק, העץ והמתכת יוצר מראה אלגנטי וזוהר, בלי לוותר על תחושת השלווה.

גם הרצפה מחברת בין האזורים השונים בבית. אריחים גדולים דמויי אבן ואדמה נמשכים מהמרפסת אל תוך המקלחון, והדלתות השחורות המחורצות מוסיפות עוד אלמנט שחוזר לאורך הבית ויוצר תחושה של המשכיות, למרות השוני בין החדרים.

בין הפריטים האישיים ששולבו בבית, איבשין בוחרת כאהובים ביותר את "הכפכפים - עבודת היד שתלויים מעל המיטה שהובאו מהאקונה ביפן, אלמנט ששאלתי ממקדשי שינטו שבהם תלויים כפכפים קלועים מעל שער הכניסה ומי שמצליח להגיע ולגעת יזכה במזל, והקרמיקה הכחולה במקלחת ההורים שהיא לא פחות משלמות בשילוב המופלא של אלגנטיות וזוהר ותחושת שלווה."

הכפכפים הם יותר ממזכרת מטיול: הם מחברים את הבית לסיפור התרבותי שמאחורי ההשראה היפנית, ומעניקים לחדר השינה פרט שאי אפשר לקנות כחלק מסט ריהוט מוכן.

העבודה על הדירה הציבה גם אתגרים מעשיים, בעיקר בשל המרחק. "האתגר המשמעותי בעבודה היה המרחק והרצון להביא משהו מכל מיני מקומות לתוך ישראל שלנו", היא מספרת, "הטיסות עם החומרים שהבאתי בעצמי והעבודה בשלט רחוק היו אתגר בפני עצמו, אבל היה לי את חמי הנפלא ששימש כמנהל הפרויקט"

המסר שלה למי שמתכננים בית משלהם אינו מסתכם בבחירת צבעים או חומרים. "אל תקבלו את התשובה ״ככה זה״ או אחיה ״ככה לא עושים את זה כאן״ בלי לשאול ״למה?״ לפעמים התשובה היא פרקטית והגיונית אבל לפעמים היא נובעת מעצלות מחשבתית ואפשר למצוא פתרונות."

במקרה של הדירה הזו, השאלה "למה?" הובילה לבית שאינו מנסה להיראות כמו תמונה של סגנון יפני, אלא משתמש בהשראה הזו כדי לספר סיפור אישי. כזה שיש בו עץ ואבן, כחול וכתום, פריטים שהגיעו במזוודות מיפן, והרבה מחשבה על האדם שעבורו כל זה נוצר.

עיצוב פנים: אסתר איבשין So You Design

קבלן: סיבוני חובב

ריצוף וקרמיקות: גוטשטיין, ראשון לציון