בניין שנראה כמו אונייה, ספרייה בכחול אוקיינוס וחדר לנכד: בריזורט החדש בראשון לציון

יש אנשים שיוצאים לחופשה כדי להתעורר מול הים, לשכשך בבריכה, לראות תערוכה ולהירגע בספא. ויש מי שהחליטו שכל זה יכול להיות הבית שלהם. כמאה מטר מקו המים של ראשון לציון, צמוד לטיילת חדשה, נפתח לאחרונה פרויקט SEA ONE, מתחם מגורים שמבקש לטשטש את הגבול בין בית לריזורט ובין שגרה לחופשה. לא עוד מגדל יוקרה עם חדר כושר בקומת הקרקע, אלא תפיסת חיים שבה הנוף, האדריכלות, האומנות והפנאי הם חלק מהמוצר.

המתחם, שעלותו הסתכמה בהשקעה של כמיליארד שקל, מיועד לבני 60 ומעלה, וכולל 270 דירות בשני אגפים בני שמונה קומות, בריכת גג צופה לים, בריכה מקורה, ספא, חדר כושר, קולנוע פרטי, גלריה, מתחמי עבודה, סוויטות לאירוח בני משפחה, שירותי קונסיירז' ומועדון חברים. בקומת הקרקע, מתחם מסחרי וקולינרי שמחבר את הבניין לטיילת.
מאחורי הפרויקט עומדת קבוצת אורנים, שבנתה את רויאל ביץ', תאומי הים ופנינת הים בתל אביב. "רצינו ליצור מתחם שהוא הרבה מעבר למקום מגורים", אומרת שירה אורן נחמיאס, יזמית הפרויקט והמשנה למנכ"ל הקבוצה. "סביבת חיים שמחברת בין הבית לים, התרבות והפנאי".

מילת המפתח המובילה פה היא חופש. אין לוח פעילות שצריך לעמוד בו ואין מסגרת חברתית מחייבת: אפשר להשתתף בהרצאות ובסדנאות, ואפשר להישאר בדירה, לארח או לרדת לבריכה. היתרונות של מלון יוקרה, בלי לוותר על התחושה שהבית הוא שלך.

אונייה על החוף ופלטת צבעים בהירה

את המעטפת תכנן משרד האדריכלות יסקי מור סיוון אדריכלים, והיא בנויה משני אגפים אופקיים ומעוגלים, בקווים מדורגים שמזכירים אונייה שעגנה על החוף. על תכנון ועיצוב הפנים הופקד האדריכל ערן בינדרמן, שהקונספט העיצובי נדגם מהנוף אבל בלי לנסות להתחרות בו. "כשאתה מגיע לגיל מסוים אתה רוצה לחיות כמו שאתה יוצא לחופשה. המטרה שלנו הייתה להתחבר לים, לרוגע ולאין-סוף של קו האופק, ולהכניס מהם כמה שאפשר לבניין בלי לייצר קונספט חדש, רק להזכיר לדיירים איפה הם נמצאים".

בלי קלישאות של מלונות חוף, תפאורה טרופית, עוגנים על הקיר ופסים בכחול-לבן. את תחושת החול בין הרגליים, הרוח והאופק תרגם בינדמן באמצעות חומרים שמעניקים לחלל תחושה טבעית. גוונים של חול, עץ, טקסטיל בהיר בווילונות ובריפודים. הגוונים הכחולים של הים שולבו בדירות ובחללים הציבוריים, וריצוד השמש על המים וצבעי השקיעה הומרו בגוני ברונזה. "זו הפלטה של הבית הפנימי, שנותנת תחושה של אין אנד אאוט", הוא מתאר.

יוקרה שנמדדת בסנטימטרים, לא בלוגו

לדבריו, האתגר בפרויקט לבני 60 פלוס הוא להתרחק מהשפה המוסדית, ולתת לדיירים להרגיש בבית מגורים יוקרתי במבנה עם מערך לא מבוטל של שטחים משותפים. לשיטתו, תפיסת היוקרה לא נשענת על חומרים ראוותניים אלא על פרופורציות. "זה לא קשור למותג ולמחיר, אלא לתחושה של חלל, לקנה מידה, לגובה, לפינוק. החללים רחבי ידיים ומוארים באור טבעי, אבל גם אינטימיים ונעימים. אין תחושה שאתה בחלל קיבוצי והמוני", הוא מסביר.

במקום חלל כניסה אחד שמרגיש כמו במה, הלובי פוצל לשני חללים עם פינות ישיבה אינטימיות. במרכז המבנה שולבו שתי חצרות פנימיות שופעות צמחייה, שתוכננו על ידי המשרד של מור אבידן אדריכלות נוף. דרכן נשטף החלל באור טבעי ואוויר והן משמשות כפינות ישיבה ירוקות ומוגנות מרוחות.
גם במסדרונות הרחבים המובילים לדירות המגורים הושקעה מחשבה: לאורכם הוצבו קוביות אור מזכוכית חלבית שעליהן הודפסו תמונות צמחייה מטושטשות, שמדמות גינות מעבר לקיר.
מתחם ספא מרווח כולל חדר מנוחה, בריכה פנימית, סאונה רטובה ויבשה, ג'קוזי וחדרי טיפולים מפנקים. באולם הקולנוע הפרטי, הוצבו כורסאות ישיבה מרופדים ונבנתה במה להרצאות והופעות חיות.

ניכר שכל פינה וקיר בפרויקט קיבלו יחס אישי, אבל אם יש אלמנט מרכזי שמושך מבטים מכל עבר זו סיפריית העץ המרשימה על רקע קירות בצבע כחול אוקיינוס עמוק. צורתה מהדהדת את המבנה החיצוני, היא עשויה עץ ומשלבת פינות ישיבה, חדרי ישיבות קטנים, ועל מדפיה מוצגים אוספי קרמיקה עתיקה ועשרות אלמוגים וצדפים מיוחדים של משפחת אורן. "זה גם חלל שהייה וגם חלל עבודה", מתאר בינדרמן. "סוג של לב מחבק שמזמין דיירים להיפגש, לעבוד, לקרוא, להשאיל ולהשאיר ספרים"

חדר לנכד, אחסון למי שעבר מבית גדול

אם השטחים הציבוריים נועדו לתת תחושה של מלון יוקרה, לאזור המגורים ביקשו היזמים להכניס תחושה של חום ובית. בכל הדירות, שגודלן מתחיל מכ-60 עד כ-130 מ"ר, יש מרפסת ורובן פונות לים. "בדירות שילבנו עץ טבעי, גוונים בהירים וטקסטיל שממשיכים את שפת החללים הציבוריים אבל באופן אישי וחם יותר", מתאר בינדרמן. תכננו מטבחים נוחים ומאובזרים לשימוש, מקלחות עם ראשי דוש גדולים, פרטי נגרות חכמים עם מחשבה על אחסון", הוא מונה.

החלטה מעניינת היא לשלב חדר נוסף בכל דירה, גם בקטנה ביותר, כך שכל הדירות הן חדר וחצי ומעלה. "בפרויקטים לגיל השלישי נוטים לצמצם חדרים לטובת שטחים ציבוריים. אנחנו יצאנו מנקודת הנחה שונה: שיהיה מקום לנכד שרוצה להישאר לישון, לבן משפחה בסוף שבוע, ולדיירים שממשיכים לעבוד מהבית", מסביר המעצב. "בנוסף, שילבנו הרבה מקומות אחסון, בנגרות לכל הגובה שמנצלת את החלל ויצרנו כניסות רחבות לכל דירה, לטובת אנשים שרוצים להעביר רהיטים וחפצים מהבית הקודם".

תערוכות מתחלפות וטיילת

כחלק מהקונספט הרעיוני של ריזורט המגורים, הוא יצירת מועדון חברים - לא רק של אנשים המתגוררים בפרויקט, אלא כאלו שמחפשים מקום עם אווירה ותנאים טובים לעבוד בו, להתאמן בחדר כושר, לשתות קפה מול הים ולצרוך תוכן ותרבות. בגזרת התוכן, מציע המקום הרצאות, הופעות וגלריה מושקעת לאמנות עכשווית - לצדה נתלו עבודות אומנות במעברים ובחללים המשותפים. האוצר שרון תובל, שעובד עם אורן נחמיאס כ-14 שנה, התייחס לא רק לבחירת העבודות למתחם אלא גם למיקומן, למפגש עם האור ולנוף. "האומנות מתוכננת כך שלא תתחרה בנוף הים, אלא תשלים אותו", הוא אומר. "שירה לא חיפשה מוצג חד-פעמי, אלא תנועה". לכן לצד האוסף הקבוע פועלת תוכנית של תערוכות מתחלפות, הרצאות ומפגשי אומנים. התערוכה הראשונה, "לקראת האופק: בין הפירוק לשלם", עוסקת בריפוי ובהרכבה מחדש על רקע השנתיים האחרונות. בין העבודות הבולטות והיפות שם מוצגת עבודת וידיאו ארט של האומנית מעיין שחר, שיצרה שטיח פרסי מכ-5,000 מצופים של רשתות דייגים, ותיעדה אותו נסחף על הגלים.

החוף נמצא במרחק דקות הליכה, אבל גם בלי לצאת מהמתחם, במפלס הרחוב, הבניין נפתח אל העיר: SEA ONE BEACH, מתחם מסחר וקולינריה של כ־5,000 מ"ר, מחבר את הריזורט אל הטיילת ואל חיי החוף. בין העסקים שעתידים להיפתח בו: סושיאל קלאב, ג'ויה, רולדין, גלידריית אותלו, ריבר, מקדונלד'ס וקנדילנד..

כמה זה עולה, ולמי זה מתאים

גם אם האריזה שונה לגמרי, המודל הכלכלי עדיין שאול מעולם הדיור המוגן: את הדירות לא קונים אלא מקבלים תמורת פיקדון חד-פעמי שמוחזר בסיום, בתוספת דמי חברות חודשיים שמכסים ניקיון, תחזוקה, שימוש בכל המתקנים ותוכן המועדון. לפי היזמים, גובה הפיקדון הוא כ-3.3 מיליון שקל ליחיד וכ-4.1 מיליון לזוג, ודמי החברות החודשיים נעים בין כ-10,800 לכ-12,500 שקל ומעלה, בהתאם לגודל הדירה ולמיקומה. מאחר שמדובר בפיקדון ולא ברכישה, אין מס רכישה ואין מס שבח. הדירות מיועדות לשימוש אישי בלבד ולא להשקעה או להשכרה. קהל היעד, הוא בני 60 פלוס פעילים, לא פעם בעלי וילות או בתים גדולים במרכז, שרוצים להקטין את הבית אבל לא על חשבון איכות החיים, לחיות קרוב לתל אביב ולנתב"ג, עם פסיליטיז של מלון ובלי דאגות תחזוקה.

כמו בכל מודל מגורים, גם כאן יש כמה דברים שכדאי להביא בחשבון. מי שהמטבח הוא לב הבית שלו, אוהב לבשל בהיקף גדול ומקיים ארוחות משפחתיות ואירוח סביב שולחן רחב ידיים, יצטרך להתאים את ההרגלים למרחב הדירה, במיוחד בדירות הקטנות יותר, ששטחן כ־60 מ"ר. לצד אלה, במתחם יש גם דירות גדולות ומרווחות יותר. המפגשים המשפחתיים בהחלט יכולים להמשיך להתקיים כאן, אך במתכונת מעט שונה, שמשלבת בילוי משותף בבריכה ובמתקנים ובחללים הציבוריים. גם ההיבט הכלכלי דורש תכנון: ההתקשרות מבוססת על פיקדון המוחזר בהתאם לתנאי ההסכם, ולא על רכישת נכס נדל"ני שאפשר להוריש לילדים. לכך יש להוסיף את דמי החברות החודשיים, המסתכמים בכ־100 עד 140 אלף שקל בשנה, בהתאם למסלול.

ואחרי כל החישובים, יש יתרונות שקשה לכמת: ים במרחק הליכה, בריכה במעלית, הופעה בלי שצריך להזיז את האוטו, ובכלל כשכל כך הרבה אפשרויות בילוי זמינות, השאלה היא כבר לא לאן נוסעים לחופשה, אלא מה בא לך לעשות היום.