"יותר ירושלמית מירושלמית": סיור בעקבות האהבה הגדולה של נחמה ריבלין

"אבא שלי, ירושלמי דור שמיני, אומר על אמא שהיא הייתה ירושלמית יותר מירושלמית ו'לקחה אותו בסיבוב'", אומרת ענת ריבלין על הוריה, נחמה ז"ל וראובן רובי ריבלין, נשיא המדינה העשירי. "החיבור שלה לעיר היה עמוק וטוטאלי, ובדרכה השקטה אך האינטנסיבית היא הצליחה להטביע חותם ולאפיין כמעט כל פינה וכל אלמנט בעיר". מעט מהירושלמיות השורשית הזאת מביאה כעת ענת לציבור באמצעות סיור שהיא מובילה במסגרת "בתים מבפנים". הסיור מוקדש לזכרה של אמה, שהתגוררה בעיר מאז שנות ה-60 ושילבה בחייה את מחויבותה לשימור הטבע עם חיבתה העזה לירושלים ולטבע העירוני שבה.

נחמה ריבלין ז"ל גדלה במושב חירות להורים שעלו ארצה מאוקראינה והקימו התיישבות חקלאית בשרון. "הקשר לאדמה והתלות ביבוליה ובתוצריה נטמע בה ממש מינקות", אומרת ענת. היא עברה לבירה בגיל 19 לצורך לימודים וגידלה בה את שלושת ילדיה ברוח התפיסה "לגור בעיר אבל לחיות בטבע", עד שניתן היה לשכוח שהעיר הסואנת נמצאת ממש מאחורי הגב.
"הרקע שלה כביולוגית וכזואולוגית הפך את ירושלים וההרים הסובבים אותה למגרש משחקים של טבע עירוני עבורה, מרחב שנמתח בין האוניברסיטה העברית, הגן הבוטני ועמק הצבאים. היא הייתה הלב הפועם של מיזמי שימור משותפים לטבע ולקהילה, והזכירה לנו מדי יום שהטבע אומנם נגיש אבל רגיש, עדין וזקוק למעטפת אנושית שתגן עליו מפני היעלמות מיידית". לצד המבט האקולוגי פעם בה עניין באדריכלות ירושלמית, במוסדות התרבות וביצרנים המקומיים, והיא נהגה לפקוד סיורים אדריכליים בעיר, וחיפשה תמיד את החיבור שבין הרוח, המבנה והאומנות המקומית.

לכל הכתבות בערוץ living

הסיור, שמתקיים לראשונה השנה, יוצא מיפה נוף, שכונה קטנה וצעירה אי-אז בשנות ה-70, וצועד בצעדיה של נחמה מנקודת המפגש ברחוב נוף הרים פינת פרחי חן, בפאתי הבית שבו גידלה את ילדיה, כאילו חזתה את עתידה ואהבותיה לנוף, לפרחים ולטבע כשבחרה לגור ברחובות אלה. "מהכניסה לרחוב שבו היה הבית ייכנס הסיור ליער ירושלים, שהיה החצר האחורית שלנו. נטפס בשביל קק"ל דרך גן אוסטרליה, שבו כל ילדי השכונה גדלו על ריחות הטימין והזעתר בעונות השנה, ונגיע לתצפית מערבה אל עבר בית זית והשקיעה. זה היה הטיול השגרתי שלנו בכל עונות השנה, שמשקף את חוויית החיים הירושלמית שלנו בתוך יער שהרגיש כמו בית לכל תושבי הרחובות הסמוכים. אפשר לומר שזה סיור בית של 'בתים מבפנים' שמתרחש כולו בחוץ".

איך בחרת את המסלול?

"זהו מסלול שצעדתי בו אלפי פעמים במהלך חיי, והמשכתי לצעוד בו גם אחרי שאמי נפטרה כי היא קבורה במרחק 15 דקות הליכה בלבד מהבית שבו גידלה אותנו. בהכנות למפגש עם קהל חיטטתי במכתבים שהיא השאירה, והם משקפים את הסנטימנט שהיה לה למקום ולגינה שלה. בסיור אני מספרת על הגישה שלה לטבע והאופן שבו חינכה אותנו לחיבור בלתי אמצעי לטבע, לאדמה ולשימור הסביבה".

בשנים הראשונות לפטירתה של אמה הרגישה ענת צורך להנציח את הרוח שלה, את השפה המיוחדת והאהבות המיוחדות שלה. "בהתחלה זה בא ממקום של אובדן וכאב, וככל שהשנים עוברות, זה בא ממקום סנטימנטלי ומרחיב לב", היא מתרגשת. "אני מבינה היום את עומק הנוכחות של הידע שהיה לה, ומתמלאת שמחה כשמבקשים לשמוע עליה עוד. המורשת הכי חזקה שהיא השאירה היא חוש האסתטיקה והטעם המשובח שלה, לצד היכולת הבלתי אמצעית לחבר בין אנשים באותנטיות ירושלמית. הבית שלנו היה עטוף בעשבים שליקטה ביער, ייבשה ושזרה מהם זרים ייחודיים, והמרפסות היו גדושות בייחורים ועציצי תבלין. הטבע היה נוכח בבית".

>> לעוד הצצות שוות מ"בתים מבפנים ירושלים"

איזה שיעור אמא השאירה לך ולאחרים בהתבוננות על הסביבה?

"היה לה מבט מאוד סקרן ונוכח והוא השתהה על היופי, ונראה את זה גם בסיור. היינו מביטים למערב וסופרים לאחור עד שהשמש נעלמת מאחורי ההר, או מתבוננים על ציפורים שאוכלות מהלחם ועל צופיות ששותות ממי הסוכר. זה תמיד הפתיע אותה מחדש, וההתפעלות שלה הדביקה גם אותנו. משקיעה וזריחה ובעלי חיים זה עבר גם לאומנות ואדריכלות. היכולת להתבונן היא תכונה מידבקת, ואני שמחה שהיא הנכיחה אותה בקיום שלי".

כשעשתה סדר בבית לקראת פינוי, נחשפה ענת לאוספים בוטניים שקובצו מאוחר יותר לתערוכה, לצד איורים ושרבוטים בוטניים מתוך מחברות הלימודים שלה, שבהן הקפידה לאייר באדיקות את איברי הפרח. הזיקה לטבע חלחלה בכול, מרקמות מרהיבות של פרפרים, פרחים ופילים על בגדי הילדים ועד לאומנות שליקטה, כמו ציור רקפות של שרון פוליאקין או הדפס בוטני של לארי אברמסון. "הבית היה גדוש באומנות ובעבודות יד ייחודיות ולא מסחריות, ששיקפו טעם משובח, עדין ומכוון ליצירה אישית. היא ואבא אהבו במיוחד את עבודותיו של יאיר גרבוז, ועבודה שלו הושאלה ללשכת הנשיא. אמא אספה הדפסים, החזיקה באוסף רקמות וטקסטיל מכל מקום שביקרה בו בעולם, ותמיד חיפשה את האומן או המוזיאון המקומי. מצאנו את עצמנו מוקפים בכמויות של פיצ'פקעס ופריטים יפהפיים, שמרוב יופי פשוט אי אפשר להיפרד מהם".

מסלול נחמה | שישי, 23.10, 15:00-16:30. אין צורך ברישום