היוזמה לאירוח בבחירות צוברת תאוצה: "מאוד ישראלי להציע לזרים 'בואו לגור אצלנו'"
היא רק רצתה לעזור לכמה ישראלים שחוזרים מחו"ל להצביע, אבל פוסט אחד בפייסבוק הפך ליוזמה רחבה של משפחות שמציעות חדר בבית לאנשים זרים לגמרי. חן קצביץ' פרסלר מספרת על האמון, ההתרגשות והתחושה שדווקא עכשיו חוזרת הישראליות של פעם

תאריך הבחירות עורר גלים בחו"ל, ורבים מהישראלים מיהרו לרכוש כרטיסי טיסה כדי לממש את זכותם להצביע ב-27 באוקטובר. גם בארץ לא ישבו בשקט למשמע חזרתם של תושבי החוץ, ויוזמה מבורכת של ישראלית אחת לפתוח את ביתה לאירוח, תפסה רבים נוספים, שהתנדבו גם הם לארח את מי שאין משפחה מארחת ואין ביכולתו לשלם את מחירי כרטיס הטיסה והאירוח.
הסוציולוגית וחוקרת מיניות ומגדר חן קצביץ' פרסלר, ובן זוגה יובל פרסלר, עובד סוציאלי קליני, מטפל קבוצתי ומשפחתי, מתגוררים במושב כפר הרי"ף ליד קסטינה עם ארבעת ילדיהם. "הרגשתי שאני רוצה לעשות כל שביכולתי למען שינוי בבחירות, והיה לי ברור שמעבר להצבעה ולהתנדבות ביום עצמו, אני צריכה לעשות משהו מעבר", היא מספרת. ביחד החליטו השניים לעזור לישראלים השבים לשני לילות, ולשלוח לשם כך את הילדים לאמה של חן שמתגוררת בסמוך.


היא פרסמה פוסט בפייסבוק שמציע את הבית לאירוח ומשם החלה תנועה של תגובות שלא ציפתה לה. "הפוסט ממש תפס עם רצון של אנשים נוספים מכל רחבי הארץ לארח, והיה צריך לעשות עם זה משהו. הבוקר העלינו עם יוזמה של אחד המגיבים פלטפורמה של 'קיבוץ גלויות' שמחברת בין מי שמציע אירוח לבין מי שרוצה להתארח. זה ממש טרי ואני מקווה שאנשים ייעזרו בה".

בבית הפרטי של חן ויובל מתפנים לצורך היוזמה ארבעה חדרי שינה וגלריה נוספת שבה אפשר לישון. "אני מניחה שאנשים יבחרו בית להתארח לפי מיקום ההצבעה שלהם, ולכן האפליקציה מחולקת לפי אזורים בארץ. אנחנו קרובים לתחנת הרכבת נתב"ג ונגיע לאסוף את מי שיבוא בלי רכב, וגם נסיע לקלפי. אנחנו מציעים שני לילות אבל לא נגרש את מי שיהיה זקוק לעוד לילה. האירוח כולל הכל, גם את המטבח, ונבשל ונאכל ביחד".
הבית תוכנן על ידי האומנית והאדריכלית אילנה כהן (דדה) ועוצב על ידי אחותה של כהן, דניאלה שגיא, בסגנון כפרי עם טיח מינרלי בפנים הבית, פינות עגולות וברזל בלגי. "בנינו אותו לפני ארבע שנים, ושתיהן ניצחו על הכל כשהייתי אחרי לידת זוג תאומים, עם זוג תאומים נוסף בני חמש ומסיימת בדיוק את הדוקטורט שלי. הן נסעו לבחור לנו צבעים, קרמיקות וכל מה שאמרו לנו, אמרנו כן".



באירוח הזה מגיעים אנשים שאתם לא מכירים. איך אתם נערכים לזה?
"כבר שנים אנחנו רוצים לסבלט את הבית כשאנחנו טסים ולא יצא לנו. אנחנו מאוד משקיעים בבית ושומרים עליו ומאמינים שיגיעו אלינו אנשים עם לב פתוח כמו שלנו. אני יכולה לבדוק מי הבן אדם שעומד מולי דרך התרשמות בטלפון או דרך חברים משותפים ולהרגיש את החיבור. בכל מקרה לא אשאל מה העמדות הפוליטיות, גם אם ניתן להבין מהפוסט את הלך הרוח".
רבים התרגשו מהיוזמה והגיבו בפוסט "וואו אתם מרגשים, יש עוד אנשים שנותנים תקווה לעם הזה", "תבורכו", "יש אופטימיות באופק" או "התרגשתי עד דמעות" ורבים אחרים הציעו גם את דירתם. בית אחר שהועמד לאירוח שייך לאורנה ואריה בורנשטיין, דירת סטודיו במרכז הכרמל בחיפה, 5 דקות מהים. הדירה נבנתה כחלק מבית המשפחה ויש לה כניסה פרטית, מרפסת לנוף, מטבח ומכשירי חשמל, מיטה זוגית גדולה, מזגן וכמובן שירותים. והיא מיועדת לשני אנשים. "היא משמשת אותנו לילדים ולנכדים שבאים לביקור, ומי שיגיע יוכל גם להכיר אותנו. אנחנו אנשים שעושים חילופי דירות מדי פעם ויש לנו אמון בעולם משום מה. יש תחושה שצריך לגייס את כל העזרה האפשרית כדי לשנות", אומרת אורנה. אריה מוסיף כי אם היה יכול לפתוח את כל השכונה, היה עושה את זה.



כסוציולוגית, אומרת חן כי היא מבינה דרך הפוסט את חוויית הייאוש הגדולה ולצידה המחווה שמזכירה את הישראליות. "זה מאוד ישראלי להציע לאנשים זרים 'בואו לגור אצלנו'. איזה עוד עם יציע דבר כזה? הפוסט הזכיר לי את ישראל לפני השבר הגדול. את הערבות ההדדית, את העזרה זה לזה. העליתי פוסט תמים, הוא גרם לתנועה של אנשים שמתרגשים עד דמעות והמסר שלו הוא תקווה. החזרה לישראליות, שאנחנו אחים אחד של השני ולא שונאים. הכי מרגש בעיניי שרוצים להרגיש את החיבור ויש אהבת חינם".