קיבוץ רגבים: טורקיז האוס

מאמנת אישית ומוזיקאי בשנות ה-40 לחייהם בחרו בחיים בקיבוץ לאחר היסטוריה של מגורים בתל אביב וביישובים כפריים שונים. את הבית החדש רכשו "על הנייר" עבורם ועבור שני ילדיהם, והתבקשו לבחור בדגם אחד מתוך כמה שהציע הקבלן. שטח הבית 160 מ"ר, הנחלקים לשתי קומות מגורים. כדי לבצע שינויים בחלוקת הפנים על פי צורכיהם. לשם כך הם פנו אל האדריכלית סיגל בן נון, וזו ליוותה אותם משלב התכנון הראשוני, דרך כל התיאומים הנדרשים מול הקבלן ועד לעיצוב הפנים והאבזור הסופי.

עוד באתר לעיצוב הבית:

• אדריכלים מציגים את הפרויקט שפרץ להם את הדרך
• מלאת סול: בדירה של ימית סול וישראל נוטס
• בתי המראה האיטלקיים שמשקפים את הנוף

טורקיז, סיפור אהבה

התכנון המקורי של הבית כלל הרבה שטחים לא מנוצלים וחדרים קטנים, והחזון הראשוני היה ליצור תחושה פתוחה יותר, עם מעברים אורגניים והמשכיים בין החללים, תוך ניצול נכון של החלל הנתון. הדיירים בחרו בדגם בית שעדיין לא נבנה בשכונה עד אותו שלב, לכן היו דרושים גם שינויים בתכנון החזיתות. אלו דרשו תיאום מלא עם הקבלן המבצע ועם השכנים מצדו השני של הבית הדו-משפחתי, על מנת ליצור סימטריה בין שני צדי המבנה.

בתכנון המקורי החלל הציבורי היה מתוכנן באופן שלא התאים לצורכי הדיירים, עם מטבח קטן, פינת אוכל חשוכה, חלל לא מנוצל מתחת למדרגות וללא תכנון של אזור המתאים לאכילה יומיומית. לכן בוצעו שינויים בתכנון המקורי ותוכנן קיר חדש שיגדיל את המטבח ויפריד בינו לבין הכניסה. כמו כן הוחלפו מיקומיהם של פינת האוכל והסלון, כך שהסלון קיבל אזור אינטימי יותר בחלקו הפנימי של החלל הציבורי ופינת האוכל התקרבה אל היציאה החוצה ונוצר עבורה מקום רחב ונוח.

המטבח מהווה גרעין חשוב בחיי היומיום בבית ובתכנונו הקפידה האדריכלית לשמר את קשר העין עם הסלון ופינת האוכל, באופן שיוצר חלל זורם והמשכי. תוספת הקיר לצד הכניסה אפשרה מטבח יעיל ונוח עם ארונות נמוכים לאורך שני קירות ושולחן קטן לארוחות לצד החלון. בעלת הבית התאהבה בגוון טורקיז שראתה על פריט שרכשה באיקאה, וממנו קיבלה השראה לגוונים המלווים את עיצוב הבית כולו. כל האלומיניום בבית בוצע בגוון טורקיז, המוסיף רעננות וייחוד לחללי הבית, וארונות המטבח בוצעו גם הם בטורקיז, אליהם הותאמו אריחים בגוונים חמים.

בסלון היה חשוב לשמור על תחושת אינטימיות ללא יצירת ניתוק בינו לבין שאר החללים הציבוריים. לכן הוא הוצמד אל גרם המדרגות, שחלקן התחתון נסגר על מנת ליצור שטח אחסון יעיל, וקיר נמוך מפריד בינו לבין בין חלל הכניסה והמטבח. הכורסאות נאספו ברחוב ורופדו מחדש וריהוט העץ בוצע על ידי נגר אמן.

מדפי מדרגות עם נרות

טביעת ידה של בעלת הבית בולטת באבזור הבית כולו. בפינת האוכל מוקם שולחן רחב, העשוי מדלת מגולפת שנאספה מהרחוב ומולו יחידות מדפים שנרכשו באיקאה ונצבעו על ידה בגוון צהוב. על המדפים מוקם אוסף כלי בית מרשים עם פריטים מיוחדים, שאת חלקם קיבלה בירושה ואת חלקם אספה מהרחוב ומפחי אשפה. אפילו את הווילונות תפרה ברובם בעצמה, בשיתוף עם האדריכלית הנאמנה, ועבורם בחרה בגוני לבן וטורקיז כדי לשמור על צבעוניות המשכית בין חללי הבית.

בצדה השני של קומת הקרקע ממוקם חדר השינה של ההורים, שתוכנן עם אזור רחצה רחב ללא קירות ביניהם ליצירת חלל גדול והמשכי. דרך גרם המדרגות עולים אל הקומה השנייה, שבה חלל משפחה נעים עם יציאה למרפסת, שני חדרי שינה גדולים לילדים וחדר רחצה. גם בעיצוב גרם המדרגות עצמו הושקעה מחשבה רבה, ואת העלייה והירידה במדרגות מלווים מדפי מדרגות קטנים עם נרות דקורטיביים, חלון גדול שהוסיפה האדריכלית לתכנון המקורי ומקבץ תמונות אישיות, המוסיף חן ואישיות גם לפינה הזו בבית. קשה להאמין שתכנון הבית הזה התחיל מדגם קבלני סטנדרטי. בזכות שכבות הצבע, האישיות והמקוריות שהתווספו לו בחינניות בעזרת הדיירים, האדריכלית ושיתוף הפעולה ביניהם נוצר בית חם, נעים וייחודי המספר את סיפורם של בעלי הבית.

תכנון ועיצוב פנים: אדריכלית סיגל בן נון, אדריכלות ותכנון אורבני - ערן מבל אדריכלים, עיצוב והלבשת הבית - בעלת הבית.