השכונתית החדשה בגני תקווה: מסעדה וחנות בחלל אחד

בימים של מתח וחוסר ודאות, כשרובנו תקועים בבית ומעדיפים לא להתרחק ממנו יותר מדי, גם הרגלי הבילוי משתנים. רוב התכניות על השתק והחיים מתכנסים אל אזורי החיוג הקרובים. בתוך המציאות ההזויה הזאת, מסעדות שכונתיות הופכות למעין עוגן קטן של שגרה: מקום שאפשר לקפוץ אליו בערב, להזמין משלוח או לשבת לארוחה בלי לתכנן מראש.
על הרקע הזה פועלת כעת גם מסעדת San החדשה מבית קבוצת מוג׳ו בגני תקווה. "מוג׳ו סאן בוחרת את הלוקיישנים שלה כדי להתמקם בלב הקהילה ולהיות חלק בלתי נפרד מההווי השכונתי", אומר שגיא רזמוביץ, אחד השותפים. "השאיפה היא לבסס יחסים יום יומיומיים, לספק מחירים נגישים ולהיות רלוונטיים גם כבילוי במסעדה וגם כמשלוח מפנק עד הבית".

קבוצת מוג׳ו, בעלת הסניף הוותיק Mojo San בנתניה, משיקה קונספט שמשלב בין חוויית משתמש אינטואיטיבית לאוכל אסייאתי איכותי. הרעיון פשוט: מסעדה לכל דבר מינוס זמן המתנה למלצר בחלל נגיש וידידותי לסועד. התוצאה היא מסעדה שבה העיצוב הוא לא רק תפאורה מגניבה, אלא חלק בלתי נפרד מהחוויה.
בזירה הקולינרית המקומית, שבה לא מעט מסעדות אסיאתיות מתכתבות עם אותה אסתטיקה אקזוטית צפויה, מסעדת SAN בחרה בכיוון קצת שונה: עיצוב שמחבר בין מינימליזם יפני לבין חומריות חמה וקצב ישראלי. על המיתוג והאסטרטגיה אמון סטודיו "רוף" ועל תכנון הפנים, מעצב הפנים מרקו סברה.

< לכל הכתבות בערוץ living

איורים מקוריים ואקססוריז לקנייה

תכנון המסעדה ועיצובה מבוסס על קווים נקיים ומעוגלים החוזרים בחלל הפנימי ובאזור המקורה החיצוני. שימוש בעץ בהיר, שיש טבעי, נירוסטה ופליז יוצרים דיאלוג בין אלמנטים קרים לחמים - שילוב שמעניק לחלל טאץ' תעשייתי אך לא מנוכר. קווים אנכיים חוזרים מייצרים קצב, ופלטת צבעים של טרקוטה ובורדו עמוק בדלפקים ובריפודים מוסיפים עוגן אדמתי וחם.
בחוץ מוקמו עציצים גדולים המגדירים את שטחי הישיבה ומשמשים גם כהפרדה בין אזור האירוח לאיסוף משלוחים. "האלמנט הדומיננטי בחלל הוא מערכת של קשתות מקומרות עשויות עץ ומתכת, המגדירות את זרימת התנועה ומייצרות תחושת מעטפת", מתאר לנו סברה, "הקשתות אינן רק דקורטיביות, הן מתפקדות כאלמנטים מגדירי חלל המייצרים חלוקה בין אזורי הישיבה הפורמליים לבין אזורי השירות והמעבר, מבלי לחסום את המבט", החלוקה הזו מאפשרת שקיפות ותנועה חופשית, מבלי לפגוע באינטימיות של הסועדים. גם בפינות הדלפקים ובגופי התאורה מופיעים קימורים רכים שמכניסים רוך ותנועתיות.

המאייר בן בואנו יצר יותר מעשרים וחמישה איורים מקוריים המשולבים בכלי ההגשה, במפיות ועל הקירות. האיורים מהווים חלק אינטגרלי מהשפה הגרפית וממשיכים את הקו העיצובי גם בפרטים הקטנים.
מעבר לאסתטיקה, San מציעה מודל אירוח השובר את תבנית השירות המסורתית. במקום תור מול דלפק או מלצרים, מוקמו ברחבי המסעדה מסכי הזמנה חכמים ופשוטים לתפעול, בנויים בגובה שמאפשר גם לילדים להזמין. מערך ההזמנות העצמאי מלווה בצוות קונסיירג’ים שמכוון ומסביר ופנוי לסייע בכל שאלה. כך נוצרת זרימה חופשית של לקוחות, הזמנה מהירה ונגישה יותר ומערך שירות תומך.

על הבר הוצבו 4 ברזים שנבנו בשיתוף T Lab של ויסוצקי, וכל ברז מגיש סוג שתייה אחר: באחד קוקטיילים של מוג’ו, משקאות מי קוקוס Coconut Cloud, בבל מיץ לילדים, יין ובירה. גם כאן ניכר הרצון להפוך את האלמנט הטכני לחלק מחוויית העיצוב.

תאורה שעושה הבדל

התאורה בפרויקט מתוכננת בשכבות. גופי תאורה מעגליים מרחפים מעל שולחנות הישיבה ומסמנים פרטיות באזור הישיבה. "פסי לד הוטמעו במדפים ובאלמנטים האדריכליים ומדגישים טקסטורות. משטחי Light Box גדולים מדמים אור יום טבעי ומשרים שקט ויזואלי", מתאר סברה. "האור אינו רק פונקציה, אלא כלי תכנוני שמעמיק את החוויה".
הקונספט אינו נעצר בצלחת, המסעדה פועלת כחנות לייף סטייל שמחברת בין הלקוח לבין רגעים של אירוח וחופש. במדפי תצוגה שהותקנו לאורך הכניסה ובקירות המסעדה מוצגים למכירה שלל אקססוריז מעוצבים, חלקם ייצור מקורי של הרשת, ובהם כלי ההגשה המאוירים, קולקציית בגדים וכובעים לצד טקסטיל יפני, תיקי לפטופ וקופסאות אוכל.
בגזרת האוכל: התפריט מגוון וכולל בין היתר מנות סושי, ראמן, מנות אסיאתיות קלאסיות לצד מנות ייחודיות ל־SAN, עם דגש על אסתטיקה. הילדים זוכים לתפריט ייעודי ולמשקאות מותאמים. הקינוחים מוגשים בבר פתוח שמזכיר ויטרינה בטוקיו, עם טרמיסו, טפיוקה, קרם פאי לימון ומוס שוקולד ועוד. לאחרונה נוסף גם תפריט דרינקים בסגנון איזאקיה יפנית: היי בול, ויסקי, ג’ין, סאקה ועוד.

לסיכום, מסעדת ה-SAN מתאימה למי שמחפש אוכל טעים וזמין מתחת לבית, במרחב נעים שמרגיש קצת כמו בית. ובימים אלו, הבית הוא לא רק המקום המוגן והבטוח, הוא גם מפלט.

עיצוב פנים ותכנון מרקו סברה