גאוני: מה שמסתתר מאחורי המגלשה בגינה בשדרות
פיילוט ראשון מסוגו בשדרות הפך מיגונית ציבורית קשיחה ואפורה למבנה עץ צבעוני ומזמין עם מגלשה, סולם ומרפסת תצפית – מתוך מטרה להחזיר לילדי העיר תחושת ביטחון, שייכות וכיף גם בצל האיומים הביטחוניים

בשדרות נחנך פיילוט ראשון מסוגו בעולם, שבמסגרתו מיגונית ציבורית הוסבה למתקן משחקים. המהלך שמובילה הקרן לידידות נולד מתוך מטרה להעניק למרחבי המיגון - מבני בטון קשיחים ומאיימים - אופי ידידותי וחווייתי, שיקדם תחושת ביטחון ושייכות אצל ילדים ומשפחות.
הפיילוט יצא לדרך בגן "הכרמים" בשדרות ובשיתוף העירייה, לאחר שהקרן פנתה לסטודיו "סיטי פלטון" - סטודיו מולטי-דיסציפלינרי שהקימו האומנית ענת ברמן והאדריכל אילן ברמן, המתמחה בתכנון מרחבי פעילות עירוניים-קהילתיים בדגש על משחק ילדים. הסטודיו מתמחה בשילוב בין אסתטיקה גבוהה, עמידות ובטיחות, וביכולת להפוך גם חללים מאתגרים למוקדי משיכה חיוביים לקהילה. "היה חשוב לנו שהמיגונית תהיה חלק מהנוף ולא 'גוש בטון' מנותק", אומרת ענת ברמן. "רצינו שהילדים יראו בה קודם כל מקום כיפי - ואז, במקרה הצורך, גם מרחב מוגן".

התוצאה היא מבנה עץ חמים ומזמין המולבש על המיגונית הקיימת, עם גג משופע היוצר תחושה ביתית, סולם צדדי המוביל לחלל על הגג, וממנו יורדת מגלשה ספירלית לחצר המשחקים. שילוב החומרים הטבעיים והצבעוניות יוצר חיבור אסתטי בין מבנה המיגון לסביבתו, והופך אותו לחלק פעיל ואטרקטיבי בגן.
"הפנייה בנושא הגיעה מהקרן לידידות, שביקשה להתאים מיגוניות לסביבה שלהן", משתפת ענת ברמן. "זה מאוד מתחבר לדברים שאנחנו עושים. דברים שנמצאים ברחוב ומשלבים משחק לילדים מתאימים לנו. עשינו סקיצות על כל מיני מיגוניות. כך למשל שאם המיגונית תהיה ממוקמת ליד תחנת אוטובוס, היא תהיה חלק ממנה".
על בחירת המיקום היא מספרת: "עשינו סיור וחיפשנו מיקום שישתלב יפה עם הגן והגישה אליו תהיה נוחה. התלבטנו עם הקרן לגבי כמה מקומות בעיר, ובסוף זו הייתה המיגונית שנבחרה".

האדריכל אילן ברמן מספר כי בקרן הציגו בפניהם סקר שממנו עולה כי ילדים מעדיפים לרוץ לביתם בעת מתקפת טילים מאשר למיגונית קרובה: "אחרי 7 באוקטובר, מיגוניות נתפסות כמקום מסוכן. הרעיון שלנו היה להפוך אותה למין בית, עם נראות ותחושה אחרות לגמרי. קודם לנטרל את קוביית הבטון הזו ואז לתת סמל של משהו משחקי, מזמין, חמים, חמוד ולא מאיים. זה הביא אותנו לחומריות הזו של העץ – וגם לצורה. בית שיש בו משהו משחקי ומאתגר. מטפסים גבוה על סולם ומגיעים למין 'מחנה' כזה שרק ילדים יכולים להגיע אליו ולהשקיף. שילבנו גם אינטרקום, כמו בכניסה לבית, שילד מלמטה יכול להתקשר לילד שלמעלה".
מקורות ההשראה לא היו מתקני עץ לילדים בעולם, הוא מסביר, אלא דווקא המקלט הישראלי, וענת מוסיפה שאת זה חיברו לפרויקטים אחרים שלהם, כמו חנוכייה שהם מקימים כל שנה ביפו והופכת למשחק שלם לילדים, או משאית מעץ בגינת דובנוב בתל-אביב שילדים משחקים בה. "המיגונית היא קצת המשך של הפרויקטים האלה", היא אומרת, "צברנו ניסיון וראינו שמשחק עובד יפה".

"לצד החשיבות האדירה שבחיזוק המוכנות לחירום והגדלת אפשרויות המיגון במרחב הציבורי עבור רבים, אנו משתדלים תמיד להביא גם את הערך המוסף ולחשוב באופן יצירתי", מסכמת נשיאת הקרן לידידות יעל אקשטיין, ומבטיחה שיבחנו את האפשרות לקדם יוזמות דומות במקומות נוספים.