הבית שתוכנן כמו עיר

"לו נתבקשנו לסכם את העבודה על הבית במילה אחת, היינו בוחרים ללא ספק את המילה הרמוניה", מספר האדריכל דרור ברדה על הווילה ברמת גן, ששטחה הבנוי 700 מ"ר ועוד 200 מ"ר בית בריכה. "הפרויקט התאפיין בעבודה משותפת ובדיאלוג מפרה עם בעלי הבית. להצלחת הפרויקט תרם השילוב בין יועצים ובעלי מקצוע איכותיים ובעלי מחויבות אישית להצלחה, לבין רעיונות אדריכליים מאתגרים ופרפקציוניזם בלתי מתפשר".

בפרויקט הזה נוצרה הרמוניה בלתי צפויה בין אלמנטים שנחשבים לקרים ומנוכרים לבין חומרים חמים ומזמינים: בין בטון חשוף, חללים גבוהים וקווים נקיים מאוד, לבין ריהוט בגוונים ובגזרות חמים ומזמינים. בעלי הבית ביקשו קווים נקיים ושקטים ללא התחכמות, חומרים בסיסיים ואותנטיים, ומפגשים בלתי צפויים ביניהם. ברוח מינימליזם מסוים זה תוכנן הבית.

עוד בערוץ עיצוב הבית:

• לכל הכתבות בערוץ  living
• על הקיר: כך תבחרו טפט מושלם בכל סגנון 
• שיק אירופי: דירת 20 מ"ר בעיצוב מוקפד

יחידות נפרדות וחלל אחד משותף

"כמה עקרונות הנחו אותנו בעת תכנון הפרויקט הייחודי הזה", ממשיך ברדה, "חשוב היה לנו לתכנן בית שידע להשתנות לפי השתנות צורכי המשפחה. לאור זאת, תכננו 'וילה אורבנית' המדמה את החללים הציבוריים של הבית לרחוב, ואת היחידות המיועדות לבני הבית לבתים הממוקמים לצדי הרחוב. הבית מחולק פונקציונלית ליחידות דיור עצמאיות המנותקות זו מזו ושומרות על פרטיות מקסימלית, אך בה בעת מייצרות קשר עין ביניהן".

האדריכל יצר סיטואציה מעניינת מאוד המאפשרת בחירה בין שמירה על פרטיות מלאה לבין יצירת אינטראקציה עם החללים הציבוריים של הבית (פתיחת חלונות הצופים אל השטחים המשותפים, למשל). הניתוק בין היחידות נוצר על ידי הפרדת יחידת ההורים מיתר הבית.

יחידת ההורים היא תיבה לבנה הצפה באוויר בין שני קירות בטון חשוף, חלקה בתוך המבנה וחלקה מחוצה לו. תחילתה של תיבת יחידת ההורים בתוך חלל המגורים המרכזי והיא פורצת מעבר לקיר הזכוכית שתוחם את הבית לעבר הגינה ומאתגרת את חוקי הגרביטציה כאשר היא תלויה באוויר ומקרה את פינת הישיבה החיצונית. ניתוקה מהגג המעוגל ממחיש את עמידתה העצמאית בחלל, ושימוש באור (טבעי ומלאכותי) מדגיש ניתוק זה ומחזק את תחושת הריחוף של התיבה.

סקיצה שנולדה בפשטות וטבעיות

משחקי התפקידים בין הפנים והחוץ בפרויקט זה מתערבבים ומתחלפים לעתים, מה שיוצר תחושה של טשטוש גבולות מוחלט והכנסה של המרחב האינסופי לתוך הבית. דוגמה מייצגת לכך היא חדר העבודה. "חדר זה בנוי במפלס הנמוך ב-70 ס"מ ממפלס הכניסה. בסיטואציה זו נוצק שולחן העבודה כפלטת בטון המהווה המשך ישיר למדרך בטון המצוי בחוץ באותו גובה, ורק קיר זכוכית מפריד ביניהם. היושב בחדר העבודה ליד השולחן חש שהוא בלב הגן הזני המצוי מחוץ למבנה, ולא בתוך הבית".

בבית זה הושם דגש גדול על מקסום תרבות הפנאי ושילובה הזורם בחיי היום יום של בני הבית. נוחיות, ציוד מקצועי והתאמה פונקציונלית מלאה ובלתי מתפשרת השתלבו בקווים העיצוביים הנקיים והמודרניים. "אחד הדברים היפים בפרויקט זה הוא הפשטות והטבעיות בה נולדה הסקיצה שהפכה בשינויים קלים בלבד לתכנית שנבחרה לתכנון הבית. סכמה זו התאימה ככפפה ליד לבני המשפחה, ושירתה בצורה הטובה ביותר הן את העדפותיהם העיצוביות והן את צורכיהם הפיזיים ואורח חייהם", מסכם ברדה.

אדריכלות ועיצוב פנים: דרור ברדה

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?