מתי בפעם האחרונה עצרתם לחשוב על המעצבים מאחורי כל בניין, חנות ומסעדה שנכנסתם אליהם? כל כיסא, כל שולחן וכל מנורה שהשתמשתם בהם? סוף שנת הלימודים בבתי הספר המובילים לעיצוב ואדריכלות בארץ הוא הזדמנות מצוינת להציץ לעבודות הנבחרות של הבוגרים, שמסיימים את הלימודים עם רעב גדול להמשיך ליצור ולהצליח בארץ ובעולם. בחרנו כמה פרויקטים מסקרנים מתוך הפרויקטים הרבים שהוצגו בתערוכות.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> הסניף החדש של איקאה שונה מכל מה שהכרתם
>> הפקת יום ההולדת המטורפת של בת ה-18
שחר נוף אגם, המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל
הפרויקט של שחר נוף אגם עוסק בתכנון קמפוס חדש למכון הערבה ללימודי סביבה שבקיבוץ קטורה. הקמפוס תוכנן בשיתוף פעולה עם אנשי המכון בדגש על שימור זיכרון ומסורת בקהילה שחבריה מגיעים מכל רחבי העולם. הפרויקט תוכנן כולו מאדמה נגוחה (דחוסה) סביב חצרות פנימיות מוצללות, משקף את אופי המקום ומתחשב בסביבה ובאקלים הקיצוני בערבה, תוך ניצול מקסימלי של אנרגיה מתחדשת.
"הדימוי המרכזי של המכון הוא הכניסה הראשית לקמפוס מקיבוץ קטורה", אומר נוף אגם. "היה לי ולאנשי מכון הערבה מאוד חשוב שהקמפוס יהיה מצד אחד מרשים ואיקוני, ומצד שני נגיש וצנוע. כבר הבחירה באדמה נגוחה כחומר הבנייה העיקרי תרמה לאווירה הכללית של הקמפוס ומה שהוא ישדר. הקיר המרחף, שעוטף את ארבעת הבניינים הראשיים של הפרויקט, תורם לאינטימיות, מגן מפני השמש בשעות הקשות וגם מעצים את הכניסות למתחם".
תומר מדמוני, המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל
הפרויקט של תומר מדמוני נקרא "צדק מרחבי לדרום תל אביב | שכונת שיבת ציון" והוא עוסק ביום שאחרי סגירת התחנה המרכזית. מדמוני מציע להשתמש בשלד של מבנה התחנה כדי ליצור תשתית למרקם עירוני חדש. השכונה החדשה שנוצרת מקיימת רצף עירוני ומחזירה את העיר לבעלות התושב. אחד העקרונות המרכזיים של הפרויקט הוא לעשות צדק עם בעלי חלקות המסחר שמעולם לא קיבלו את השטח שבבעלותם.
"אחת החוויות המיוחדות ביותר שהיו לי בלימודים הייתה פרויקט משותף בין בצלאל לאקדמיה לארכיטקטורה במומבאי", מספר מדמוני. "במהלך הפרויקט, שהוביל אדריכל ברק פלמן, שהינו בהודו שלושה סטודנטים מישראל והצטרפנו ללימודים באקדמיה שם. בזמן השהות התעסקנו ביצירת פתרונות מקיימים לאוכלוסייה שמתגוררת בשכונות העוני בעיר. פרויקט נוסף היה בהנחייתו של אדריכל רון גרוס והתקיים בגרמניה. במהלך הקורס ביקרנו במחנה הפליטים Marienfelde בברלין, ולאחר מספר מפגשים עם קהילות הפליטים יצרתי פרויקט העוסק בתכנון חללים ארעיים שיכולים להתאים לשינויים התכופים שנדרשים, תוך הטמעת המחנה והאוכלוסייה שבו במארג העירוני. הפרויקטים אלו היו נקודת המוצא עבורי לפרויקטים שבאו אחריהם שכולם התמקדו בקהילות, במגורים ארעיים ובפן החברתי-אנושי של אדריכלות".
פרויקט הסיום שלו כולל דימוי המציג את המרחב שכיום הוא שטח המסחר הראשי בתחנה המרכזית לאחר פירוקו למספר מבנים חדשים. "שני גרמי המדרגות נותרים במקומם ומהווים מערכת תנועה המקשרת בין ששת המבנים שנוצרו מפירוקו של החלק הצפוני של התחנה המרכזית", הוא מסביר. "גם החומריות שמרכיבה את המבנים מתחלפת במסכי זכוכית המרימים את משטחי הבטון באמצעות העמודים המסיביים של שלד הבניין הקיים. החלל מקבל אור יום והופך מקניון למרחב עירוני בעל פוטנציאל תרומה לעיר.
ענת ויג'ייה ועפרי ירום, עיצוב פנים לימודי חוץ, בצלאל
פרויקט ייחודי וראשון מסוגו של אלו"ט, אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, ושל המסלול ללימודי תעודה בעיצוב פנים של היחידה ללימודי חוץ והמשך בבצלאל. במסגרת שיתוף הפעולה התבקשו הסטודנטים לעצב בית שיתאים לאנשים עם אוטיזם. הם נפגשו עם מנהלת "בית אביב" בית לחיים (הוסטל) של אלו"ט בירושלים, בו מתגוררים בוגרים על הרצף האוטיסטי, קיבלו הסבר מהו אוטיזם, הוצג להם הבית כמו שהוא בנוי עכשיו והחזון של מנהלת הבית.
בין האתגרים איתם התמודדו הסטודנטים: העובדה שאנשים על הרצף האוטיסטי חרדים משינוי, חוסר אוריינטציה ואי-סדר, הם חווים עומסים במערכות הסנסוריות בסיטואציות רגילות, באופן יומיומי. העומס החושי, הנע בין קיצון לקיצון, מתבטא במערכות הראייה, השמיעה, המישוש, המגע העמוק והריח.
הפרויקט הזוכה הוא של המעצבת ענת ויג'ייה שעסקה בעיצוב מנקודת פתיחה אקוסטית ונתנה ביטוי לרגישות לצלילים מסוימים שבדרך כלל מופקים על ידי בני אדם. ענת ניסתה לייצר מרחבים שיודעים להתקפל סביב עצמם ולגונן גם בתוכנית הכללית וגם בריהוט, במערכות התנועה והשהייה.
"את ההשראה לפרויקט קיבלתי מחיה בשם פנגולין, היודעת לנתק את עצמה מהפרעות של הסביבה דרך התכדררות האוטמת אותה מהעולם החיצון. הבית שעיצבתי מאופיין בנקודות בריחה מרובות המאפשרות להתנתק מהסיטואציות מורכבות ובאלמנטים של טקסטורת וחקירה חושית המאפשרים ויסות ברגעים של הצפה סנסורית. החשיבות של הפרויקט היא ביכולת של העיצוב לעזור לאנשים על הספקטרום האוטיסטי בפעילות היומיומית במרחב הפרטי, בתנועה בתוך החלל ולייצר עבורם סביבה תומכת ובכך משנה את חווית היומיום".
הפרויקט של עפרי ירום, עסק בנושא הסדר קריטי לחברים על הספקטרום האוטיסטי ויכול להוריד את מפלס החרדה, להגביר וודאות וביטחון במרחב. "לשם הפרויקט, נערך מחקר מעמיק בתחום האוטיזם, ההשלכות שלו על חיי היומיום – ומתוכו בחרתי להתמקד בנושא הסדר ולהכניס אותו באמצעות יצירת חלל פתוח המאפשר קו מבט ללא מכשולים וקווים מעוגלים המרככים את השהייה שלנו בחלל ומעניקים לנו מעברים חלקים ונעימים יותר, ללא שבירות או פינות חדות.
"בנוסף, התמודדות נוספת היתה ליצור באותו מרחב פתוח וצפוי – את האפשרות להסתגר, להתכנס ולמצוא פינה של שקט. זאת בחרתי לעשות באמצעות שימוש בביצה תלויה שניתן לשבת בתוכה, ספריה נמוכה שניתן לשבת בתוכה וקיר דינאמי, שמאפשר פתיחה וסגירה אופקית ומאוזנת בהתאם לסוג הפעילות שמעוניינים לחוות".
בקרוב, בית אביב אמור לעבור שיפוץ. השאיפה באלו"ט היא לשלב אלמנטים מתוך התוצרים הזוכים כחלק מהשיפוץ.
תערוכת הבוגרים של בצלאל תינעל ב-2 באוגוסט. קמפוס הר הצופים (תערוכת המחלקה לארכיטקטורה: בצלאל 1, ירושלים). א'-ה' 21:00-10:00, ו' 16:00-10:00
רנית אלעד, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר
הפרויקט של רנית אלעד נקרא "מִשְׁתַּנִּים" ומציג כיסאות - לכאורה חפצים בעלי מטרה מוגדרת - אבל במצבים משתנים המשפיעים זה על זה. המטרה היא לעודד את הצופה לחשוב על סיבה ותוצאה, חומרים, מערכת יחסים בין משתנים שונים והאינטראקציות ביניהם. "כיסא הפך לסמל סטטוס של מעצבים בגלל הקושי לעצב בתוך מסגרת כל כך נוקשה", היא מסבירה. "המעצב פיני ליבוביץ נוהג לומר 'עיצוב הוא כמו ריקוד בתוך משבצת'. התנועות בעיצוב הכיסא נורא עדינות. כל פרט קובע - הפרופורציות, צורות, חומרים, גימור ועוד. הפרויקט לימד אותי הרבה על עיצוב לחיי היום-יום".
תמר איזנברג, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר
הפרויקט של תמר איזנברג נקרא "מוביליה Mobilia". "הטכנולוגיה שחררה אותנו מתלות בבסיס קבוע ואפשרה לנו חיים של נוודות מודרנית", אומרת איזנברג. "אנחנו נעים ללא הרף ממקום למקום ומגדירים מחדש את מושג הבית ועמו גם את תפקידי הרהיטים המשמשים אותנו. מובילה היא מערכת ריהוט המיועדת לנוודים המודרניים והיא עוצבה בהשראת פתרונות מסורתיים של חיי הנדודים. היא מתאימה את עצמה לצרכים המשתנים ויוצרת תחושת בית ומרחב מחיה מודולרי וגמיש, שאפשר לקפל במהירות בדרך אל היעד הבא".
איילת בן ברוך, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון Hit
הפרויקט של איילת בן ברוך נקרא TuBending כולל מנורת שולחן, מתלה בגדים ושולחן קפה כולם עשויים משלושה מחברים מצינורות נירוסטה המבוססים על עיקרון של נעילת הצינורות זה בתוך זה. "בשנה ב' בלימודים גיליתי את האהבה שלי למתכת", היא מספרת. "מאז יש לי יחסי אהבה שנאה עם המתכת, מצד אחד יש משהו שקוסם לי בחומר ומצד שני מאוד קשה לעבוד איתו".
מור בן דוד, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון Hit
הפרויקט של מור בן דוד נקרא Merged כולל גופי תאורה מקרמיקה והדפסה תלת מימד. בן דוד עיצב סדרת גופי תאורה העוסקת בשילוב האפשרי בין שתי תרבויות ייצור שונות זו מזו בטכנולוגיה, בחומר ובזמן. מטרת הפרויקט הייתה לייצר טכניקת עבודה חדשה המשלבת שתי טכניקות. "הרצון שלי היה לייצר חוויית שימוש שונה לגוף תאורה. חשבתי על הדרך שבה אנחנו שולפים דברים ממקומות מסוימים, וכמה שזה תמיד מפתיע ומעניין, כמו שקוסם שולף שפן מכובע".
דניאלה וובר, המחלקה לעיצוב פנים, מכון טכנולוגי חולון Hit
הפרויקט של דניאלה וובר נקרא PEEK A VIEW והוא מציג תכנון פיזי עירוני לתופעת החשיפה ברשתות החברתיות ואופי החיים בעידן האינטרנט. הפרויקט מציג תכנון קומפלקס עירוני המשלב חללים ציבוריים יחד עם מגורים ובוחן את הגבולות המסורתיים ואת מידת הקרבה האינטימית בין פעילויות עירוניות לבין חיי הפרט. "החלק הקונספטואלי בתהליך יצירת חלל מאוד משמעותי עבורי ומכתיב את החוויה והתחושה שהחלל מעביר", היא אומרת. "החתכים המופשטים שיצרתי בתחילת התהליך מעבירים את עיקרון הבניין ואת החשיפה בו ומשקפים את מהות הפרויקט. לאורך כל התהליך שמתי אל מול עיניי את החתכים הללו שהכתיבו לי את הדרך ביצירת המבנה והרעיון מאחוריו".
מיכל פילץ, המחלקה לעיצוב פנים, מכון טכנולוגי חולון Hit
הפרויקט של מיכל פילץ נקרא "בואו לחיות אחרת | better TOGETHE". "זהו פרויקט חברתי השואף לתת מענה לתופעת הבדידות והמחסור בחיי הקהילה בעולם המודרני. תכנון החלל מזמין צמיחה של מבנה חברתי חדש ששומר על מקומו של האינדיבידואל לצד התפתחותם של חיי קהילה חדשים", היא מסבירה. הפרויקט מציג מבנה מגורים שיתופי המתוכנן סביב חצר פנימית בה מערכת מורכבת המשלבת תנועה, ישיבה ומנוחה. מערכת זו מתפקדת כחלל ציבורי מרכזי אשר קושר בין חלקי המבנה הפרטיים והציבוריים ומעודד התפתחות חיי קהילה, עבודה ויצירה. דירות המגורים מתוכננות כדירות מיקרו כדי להגדיל את המרחב הציבורי. "מערכת התנועה היא לב ליבו של הפרויקט והיא חובקת את כל הרעיונות שעליהם מבוסס התכנון. המערכת ממוקדמת במרכזו של הפרויקט ואפשרת למעשה את קיומן של האינטראקציות החברתיות במרחב".
תערוכת הבוגרים של מכון טכנולוגי חולון Hit תינעל ב-7 באוגוסט. גולמוב 52 חולון בניין 6 ו-7 הפקולטה לעיצוב. א', ב', ד' 16:00-22:00; ג', ה' 10:00-22:00; ו' 10:00-13:00.
אדיר אלחרר, החוג לתקשורת צילומית, המכללה האקדמית הדסה
הפרויקט של אדיר אלחרר נקרא "אפליה על רקע" והוא עוסק בשכונת קריית מנחם בירושלים. השכונה, שהוקמה בסוף שנות ה-50 עבור עולים חדשים ומפוני המעברה בקרית היובל, סבלה במשך שנים מתדמית בעייתית ומאופיינת בבנייה צפופה של בניינים בני שש קומות, חלקם הגדול שיכונים. כתושב השכונה החליט אלחרר לצלם סדרת פורטרטים של עוברי אורח על גבי רקע לבן כשמאחוריהם השיכונים ובכך ליצור פורטרט של השכונה עצמה. "אני חושב שהמשיכה שלי לרחוב נובעת מתחושת הספונטניות וחוסר הידיעה", הוא אומר. "לא משנה כמה תכננתי ודמיינתי את הפריים בראש טרם הצילום, משהו תמיד יכול להשתבש לטובה. החלק האהוב עליי בעבודה הוא תמיד רגע הצילום עצמו, אני מוצא בו זיקוק של כל המאמצים והעבודה שקדמו לו".
גיא ותקין, עיצוב תעשייתי, המכללה האקדמית הדסה
הפרויקט של גיא ויתקין נקרא Cubes ומציג יחידות מגורים מודלוריות שניתן לפרק ולשנות באופן פשוט ומספקות את כל צורכי המגורים שלנו באופן עצמאי ואקולוגי (חשמל, מים, ביוב וכדומה). "החלום שלי הוא להמשיך את מה שהתחלתי בפרויקט הגמר, ליצור סביבת מגורים שונה מזו המוכרת לנו היום", אומר ויתקין. "בשלב המחקר של הפרויקט נחשפתי לשלל הבעיות שקיימות בעולם הבנייה והדיור. המרכזית שבהן מבחינתי היא הנזק הסביבתי, הן בבניית המבנים עצמם והן בדרך שבה אנחנו חיים במבנים אלו".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
רינת יצחק, החוג לארכיטקטורה, המרכז האקדמי ויצו חיפה
הפרויקט של רינת יצחק עוסק במפגש בין קהילת הנוודים המודרנית לבין הערים הגלובליות המארחות אותם. הפרויקט עוסק באזור המלאכה בדרום תל אביב, שבמהלך השנים יצאו ממנו בתי המלאכה והוא הפך למרכז של גלריות "הפרויקט מתערב בתשעה ממבני התעשייה במתחם המלאכה בתל אביב", היא מספרת. "הרעיון היה לבחון איך ניתן ליצור על ידי מודולים מגוון של סיטואציות בסטרוקטורה הקיימת".
עמית קורן, החוג לארכיטקטורה, המרכז האקדמי ויצו חיפה
הפרויקט של עמית קורן נקרא "נווה - מדבר, מרכז העיר דימונה" ועוסק בעתידן של עיירות הפיתוח בנגב דרך המקרה של העיר דימונה על מאפיינה האורבניים, האקלימיים והקהילתיים. "דימונה שוטחה והוצבו בה מבני שיכונים על שטחים גדולים, בצפיפות נמוכה ובהתייחסות מינימלית למרחב הציבורי ולסביבה המדברית", הוא אומר. "הפרויקט מציע תזה אחרת להתיישבות עירונית בסביבה מדברית תוך חיפוש טיפולוגיות חדשות, עיבוי וציפוף עיירות הנגב. זאת על ידי חשיבה מחודשת על השטחים הציבוריים בעיר ועל מרכז העיר המדברית כמרכז מחולל המשפיע על תפקוד העיר כולה".
תערוכת הבוגרים של המרכז האקדמי ויצו חיפה תינעל ב-3 באוגוסט. ואדי סאליב 30 חיפה. א'-ה' 20:00-10:00, ו' 14:00-10:00, שבת: 22:00-10:0.