דירה בשוק, מטבח
מטבח מעץ סנדוויץ' עם גימור פורמייקה | צילום: טל ניסים
בתחילת רחוב בית לחם, בין דוכני הבגדים הרבים שבשוק בצלאל בתל אביב, ההולך ומצטמצם, נחבאת לה דלת פלדלת חומה שדרכה נכנסים לבניין ישן משנת 1929. באחת הדירות בבניין מתגוררים מעצבת הפנים טלי מדיין ובני משפחתה. את הדירה רכשה מדיין בשנת 1992 מבני זוג שגרו בה מיומה הראשון, אז עם עוד שלוש משפחות שהתגוררו כל אחת בחדר אחר בדמי מפתח. המטבח והשירותים בדירה היו משותפים לכולם. במשך השנים רכשו בני הזוג את החדרים האחרים, וכשהזדקנו מכרו את הנכס למדיין. במשך השנים התגוררה מדיין בדירה, אך ברובן השכירה אותה לאחרים. לפני יותר משלוש שנים החליטה לשפץ אותה ולעבור לגור בה עם משפחתה הצעירה.
דירה בשוק, טלוויזיה
תמונות משפחתיות וקופסת חרקים | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, בובה תלויה
בובת מריונטה ישנה בדמות דון קיחוטה | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, תמונה
גופי תאורה מגוונים | צילום: טל ניסים

שינויים מהמקור: המסדרון נעלם

במקור היו בדירה (100 מ"ר) ארבעה חדרי שינה, מטבח שהיה סגור בחדר, חדר שירותים ואמבטיה ומרפסת. השיפוץ המסיבי התרכז בחלל המרכזי שכיום הסלון והמטבח נמצאים בו ובחדר הרחצה. המסדרון הצר והארוך שחיבר בין החדרים נעלם כמעט לחלוטין, שכן המטבח, הסלון והמרפסת שהוכנסה לתוך הבית נמצאים כעת בחלל אחד פתוח ללא מחיצות. חדר השירותים והאמבטיה, הממוקם מימין לכניסה, שופץ לחלוטין - הרצפה חופתה באריחי בטון מתובלטים מגלוסקא, המשמשים בדרך כלל לריצוף חוץ, הקירות באזורים הרטובים חופו באריחים לבנים עם פאזה שעם הכלים הסניטריים נקנו בחלמיש, וקיר נוסף נצבע בטיח מינרלי בצבע חול ובגימור מגורען שגם הוא משמש בדרך כלל לקירות חיצוניים.

חדרי השינה וחדר העבודה המשותף למדיין ולילדיה (בן ובת תאומים בני 6+) הושארו כמו שהם, לרבות הרצפה המאוירת המקורית. הפרטים היחידים שהוחלפו בחדרים אלה היו החלונות ומערכת החשמל. דלת חדר השינה של ההורים, שהייתה ממוקמת מול המטבח, הוזזה מעט שמאלה, ובמקום שהייתה קודם לכן נבנתה נישה דקורטיבית שכעת תלוי בה ציור בגוונים בהירים המתמזג עם הקיר. מכיוון שגובה התקרה בדירה הוא 3.30 מטרים, הושארו פתחי הדלתות בגובה 2.40 מטרים, כדי לשמור על פרופורציות נכונות, ודלתות חדשות בגובה הנדרש הוזמנו מנגר פרטי.

אחד המהלכים המרכזיים בשיפוץ היה הכנסת המרפסת המקורה אל תוך הבית על ידי בניית קונסטרוקציה מיוחדת שחלקה הושאר גלוי ומשמש אלמנט של עיצוב, והיא כיום חלק בלתי נפרד מהסלון ומהמטבח. קיר החזית נבנה עד גובה 110 מטרים בגלל הילדים, וחלון מלבני אופקי הותקן לרוחב הקיר כולו. וילונות ונציאניים מגלומר מכסים את החלונות ואינם חוסמים כניסה של אור. הרצפה בכל האזור הציבורי הייתה במצב רעוע ונזקקה לחיזוקים בשלד, ואת הבטון ששימש לחיזוק החליטה מדיין להחליק ולהשאיר כחיפוי הרצפה בכל החלל הציבורי.

דירה בשוק, פינת עבודה
חדר עבודה לכל המשפחה | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, פינת עבודה שולחן
גזירי מפות גאוגרפיות מהארץ ומהעולם על השולחן | צילום: טל ניסים

המטבח והסלון: אוסף בובות מיניאטוריות

מכיוון שהתקציב לשיפוץ היה מוגבל ורובו נדרש לחיזוק המבנה, החליטה מדיין להתפשר על מטבח מעץ סנדוויץ' עם גימור פורמייקה, אך לא התפשרה על המערכות ועל המנגנונים הפנימיים בארונות. הרצפה והשיש (אבן קיסר) האפורים משתקפים בפורמייקה הלבנה, והיא מקבלת גוון אפור בהיר מאוד לעין. יחידת הכיור מפרידה בין המטבח לסלון, ומצד הסלון נבנתה יחידת מדפים מעץ סנדוויץ' לאחסון ספרים ופריטי נוי, בהם אוסף בובות מיניאטוריות של דמויות אהובות מספרי הילדים בילבי, Toy Sory ופיטר פן. דמותה של בילבי אהובה במיוחד על הילדים ועל אמם.

גופי התאורה במטבח ובסלון מגוונים, כמה מהם נקנו בשוק הפשפשים, ואחרים עוצבו בידי מדיין – סל קש גדול נהיה גוף תאורה שנתלה במרכז החלל, וסרגל נגרים ישן חבר לאהיל נחושת מאיקאה ומוקם בפינה בסלון. עוד בסלון, ספה בריפוד קטיפה בגוון אפור ירקרק שנעשתה בהזמנה לפני כמה שנים; שטיח מעור פרה שהביאה מאוסטרליה; בובת מריונטה ישנה בדמות דון קיחוטה שמדיין מצאה בבוידעם של אחת הדירות ששכרה בעבר; וארגז נדוניה של סבתה רבתא שלה שמאחסן את תחפושות הילדים וניצב מתחת לטלוויזיה.

לצד הטלוויזיה נתלה אוסף תמונות שכולל איור מקורי של אוליב מחנות בניו יורק, תמונות ינקות של התאומים שמסגרה, קופסת חרקים שחברה בנתה לפרויקט הגמר בלימודי ביולוגיה, איור סיני של סוס שעבר במשפחה שמוצאה מסין ועוד. על הקיר הניצב לקיר הטלוויזיה תלויה עבודת אמנות של נירית זר, אמנית רב תחומית, שהייתה לקוחה של מדיין ונתנה לה אותה במתנה.

דירה בשוק, חדר שינה
כתום הצבע העיקרי ששולט בריצוף המאויר | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, חדר שינה גובה
סצנות שונות מתוך אופרה שנתלשו מתכנייה ישנה | צילום: טל ניסים
 

החדרים הפרטיים: פריטים בעבודת יד

חדר הילדים, חדר העבודה וחדר השינה של ההורים הושארו כמו שהם, ובכל חדר שטיח מרצפות מאוירות מקורי אחר. מדיין החליפה את מערכת החשמל ואת החלונות בחדרים אלו. היא שחזרה את העץ, שיפצה את ארגזי התריס ושמרה עליהם והחליפה את תריסי הגלילה בחדשים. חדר השינה של התאומים משמש גם חדר המשחקים שלהם, ויש בו לא מעט פריטים שנעשו בעבודת יד באהבה רבה. את כיסויי המיטות המטולאים למשל תפרה להם אמה של מדיין, באחד משולבות חיות משק, ובאחר - חיות בר; את המטבח ואת בית הבובות בנתה מדיין בשיתוף הילדים. במטבח היא שילבה ברז ישן, ידיות של תנור וקערת נרוסטה המשמשת כיור; הארון בחדר היה ארון ילדות של חברה של אמה, והוא נמצא אִתה כבר שנים, זה הפריט היחיד הקיים בדירה מיום שהיא רכשה אותה, וכבר הספיק להיצבע לא מעט פעמים. עוד בחדר, סולם מדפים מטולמנ'ס אאוטלט המשמש להנחת צעצועים, מובייל עם דמויות מנייר להרכבה עצמית, חבלים לתליית ציורים ומזכרות התלויים על הקיר לצד מיטתו של כל ילד.

דירה בשוק, חדר ילדים
חדר השינה של התאומים משמש גם כחדר המשחקים שלהם | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, חדר ילדים גובה
הרבה פריטים שנעשו בעבודת יד | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, חדר ילדים מדף
אוסף של גיבורי על | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, חדר ילדים מובייל
מובייל מקרטון משתלשל מהתקרה | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, חדר ילדים כיסוי מיטה
את כיסויי המיטות המטולאים תפרה הסבתא | צילום: טל ניסים
דירה בשוק, חדר ילדים כיסוי
שילובי חיות ליצירת עניין | צילום: טל ניסים

צמוד לחדר השינה של הילדים נמצא חדר השינה של ההורים, שלהבדיל מהשפע הצבעוני המאפיין את חדר הילדים, הריצוף המאויר בו הוא כתם הצבע העיקרי. בחדר ניצבים ארון בגדים ומיטה בסיסיים, שני רהיטים שונים מתפקדים כשידות לצד המיטה – את האחד בנתה מדיין מעץ סנדוויץ', והאחר הוא אחד משלושה שולחנות שחורים בגדלים שונים, ששניים מהם נמצאים בסלון. לצד המיטה תלויות שלוש תמונות – שתיים מהן מציגות סצנות שונות מתוך אופרה שנתלשו מתכנייה ישנה מאוד שהייתה שייכת לסבתא רבתא של מדיין ומוסגרו, והתמונה השלישית היא תצלום ישן של נערה שלקוחה הביאה לה מפולין, וגם הוא מוסגר בהתאם. על השידות מונחות מנורות קריאה, האחת של איקאה שמדיין החליפה את האהיל שלה, והאחרת היא מנורת ספרייה קלאסית שקיבלה במתנה.

דירה בשוק, חדר רחצה
חדר רחצה בלבן ואדום | צילום: טל ניסים

חדר העבודה משותף למדיין ולילדים, ניצבים בו שלושה שולחנות עבודה, האחד גדול ורחב ומשמש את מדיין, ושניים כמעט זהים המשמשים את הילדים. השולחן המרכזי נבנה מפלטה של עץ אורן שנצבעה בלבן ועליה הניחה מדיין בצורה כביכול אקראית גזירי מפות גאוגרפיות מהארץ ומהעולם, כמה מהן במראה עתיק, ועליהן הניחה פלטה של פרספקס שקוף ומסגרה הכול בפנל, ליצירת משטח עבודה מקורי. שולחנות הלימודים של הילדים ניצבים זה לצד זה, ויחידת אחסון מארגזי תנובה חוצצת ביניהם.

את הארגזים קנתה מדיין אצל היצרן וחיברה אותם בעזרת אזיקונים. היחידה הזאת פונקציונלית וגם מעוצבת. מצד אחד היא שומרת על פרטיות, ומצד אחר מאפשרת לאחים להציץ זה על זה דרך החורים. את השולחנות הרכיבה מפלטות של עץ שאליהן חיברה רגליים שונות לפי בחירת הילדים. על הקיר ממול ניצבת ספרייה שחורה לאחסון, ומעליה נתלו לרוחב שני קירות הניצבים בתשעים מעלות, לוחות שעם לא ממוסגרים המאפשרים תליית עבודות ותזכורות שלה ושל הילדים. קו בלתי מוגדר על הלוח מפריד בין הצד של הילדים לצד של האם. מהחדר יוצאת מרפסת קטנה שרוצפה באריחי בטון מתובלטים מגלוסקא, והיא צופה אל השוק שלאט לאט מאבד מכוחו אל מול עבודות הבנייה והפיתוח באזור.

דירה בשוק, חוץ
בין דוכני הבגדים הרבים שבשוק בצלאל, ההולך ומצטמצם | צילום: טל ניסים

עיצוב פנים: טלי מדיין

הנה עוד בית מעצבת, אבל עם ספה ל-16 איש

הכתבה המלאה התפרסמה באתר allmag
לקבלת גיליון דיגיטלי במתנה