תתחדשו: שתי סמטאות חדשות נולדו בתל אביב

רחוב לא נולד בגחמה או החלטה מקרית של פקיד בעירייה. כל רחוב חדש בעיר עובר מסלול שלם, מתוכנית מתאר עירונית, שמגדירה ייעודי קרקע וזרימת תנועה, ועד עבודת מתכננים ואדריכלים שמתאימים את הרחוב לאקלים וקביעת שם. פעם זה היה פשוט, כששביל בין בתים הפך עם הזמן לרחוב, אבל היום זהו פרויקט שלם, שמנסה ליצור מרחב אנושי ונעים. מתברר שיש דרך נוספת, הפעם מיוזמה של אדריכלים, שהחליטו ליצור בין שני בניינים חדשים "טיול" נינוח לתושבים, כמחווה לסמטה התל אביבית ולבנייני העיר הלבנה, וכך נולדו שתי סמטאות חדשות כמתנה לעיר.

שני הבניינים נבנו בשני רחובות שונים, קלישר ומוהליבר, בשכונת כרם ישראל בתל אביב, בואך מגדל שלום מאיר, שוק הכרמל ונחלת בנימין. ביניהם על פינת הרחוב עמד בניין לשימור המשמש למגורים, שהשיפוץ שלו הסתיים מעט קודם לכן. המתכנן, אדריכל גל מרום: "בבואנו לתכנן את הפרויקט, עמדה לנגד עינינו העיר הלבנה כבסיס תכנוני והזדמנות לייצר אירוע אדריכלי עם מקום לציבור ולדיירי הבניין. ההזדמנות לתכנון שני בניינים, שניצבים זה לצד זה, בשני רחובות שונים גם בגובהם, היווה אתגר אדריכלי מורכב ויצר אפשרות לשתי סמטאות חדשות בעיר, הנפגשות בכיכר קטנה סמוך לכניסות הבניינים".

<< לכל הכתבות בערוץ living

בתל אביב מקובל להיכנס לבניינים בחזית הרחוב, אבל פה יצרו האדריכלים מצב שבו כדי להיכנס לבניינים, יש לעבור בסמטה מגוננת ולהיכנס ללובי הבניינים מהדופן ולא מחזית הרחוב. הכניסה נעשית למעשה דרך כיכר מפגש הסמטאות החדשות, שנהנית מצל בכל שעות היום ומבריזה המגיעה ממערב. "יצרנו מעבר סביב הבניין לשימור, בקווי הבניין הצדדיים שלו, והכניסות לבניינים הוסטו לדופנות הבניינים, סמוך למפגש שתי הסמטאות, במקום מחזית הבניין שעל הרחוב", מסביר מרום. היזמים, מתברר, הסכימו לוותר על שטחים בקווי הבניין הצדדיים ולמעשה "תרמו" אותם כמעבר חופשי לכל אחד, והעירייה מצידה ויתרה על הנחיה מרחבית והנחיות תב"ע, שמחייבות כניסות לבניינים מחזית הרחוב.

המבנה המקורי, "בית משפחת שמידט", ברחוב מוהליבר 29 פינת קלישר 13, נבנה בשתי קומות בתחילת שנות ה-20, כחלק משכונת נחלת בנימין שבה היו מבנים מפוארים של משפחות אמידות שעלו לארץ. סגנונו האקלקטי היה אופייני לתל אביב של ראשית המאה ועירב מוטיבים מקומיים מזרחיים עם פרטים קלאסיים שמקורם באדריכלות האירופית, ובתהליך השימור והשיקום (ארכוד אדריכלים) נוספו לו שתי קומות.

איך שכנעתם את העירייה במהלך ואיך היזמים הסכימו לוותר?

"הבניין לשימור היה נחווה אך ורק בשתי החזיתות שלו לכיוון הרחוב, ושני הבניינים החדשים היו נחווים אך ורק בחזית הרחוב, ללא ה'טיול' התל אביבי בסמטה הקלאסית. בסופו של דבר, זהו תכנון איכותי של המתחם, כמקשה אחת שמתייחסת לבניין לשימור, ויצירה של מקום איכותי שמתחשב בהולכי הרגל ובהוויה התל אביבית הקלאסית שמתקיימת בפועל. אלה הוכחות לכך שהוויתורים וההחלטות היו נכונים. הראייה העירונית אפשרה לעירייה וליזמים לוותר ובסוף כולם הרוויחו".

הפרש הגבהים בין שתי הכניסות לסמטאות קרוב ל-2.5 מטרים, ומגושר על ידי מדרגות טריבונה כלפי סמטת קלישר. קומת הקרקע בשני הבניינים מתעקלת בקו עשוי עץ אלון טבעי, שמלווה את ההליכה בדופן הבניינים. בדופן שצמודה לחזית הבניין לשימור יש ספסלים וגינות ירק של צמחי פרי ותבלין. במפגש הסמטאות ישנה התרחבות כמעין כיכר קטנה שמאחוריה גרם מדרגות מעוקל היורד לקומות החניון. עיקר השימוש בסמטאות נעשה על ידי הולכי הרגל שמקצרים את הדרך בתנועה בין הרחובות וכן של דיירי הבניינים, ובלילה מלווה תאורה את המהלכים ומזמינה להיכנס לסמטאות ולנוע בבטחה.