פתחה חלון: המסעדה התל אביבית האהובה עברה מתיחת פנים

בצומת הרחובות דיזנגוף ושדרות בן גוריון שוכן לו בית לאוהבי דגים ויין, שכבר מזמן הפך לחלק מהנוף ולנקודת ציון עבור העוברים והשבים. כעת, אחרי יותר מ-20 שנה, מציגה מסעדת Goocha מתיחת פנים עמוקה שמכניסה למקום רוח חדשה, אבל עם כבוד לטעמים ולניחוחות שהפכו אותה למזוהה כל כך עם העיר.
קירות הוסרו, ויטרינות נפתחו והמסעדה התרחבה אל הצומת הסואן. התוצאה היא מסעדה אלגנטית אך לא מעונבת, עם מקומות ישיבה אינטימיים סביב הבר לצד שולחנות על המדרכה שבחוץ. "נקודת המוצא לשיפוץ הייתה לשמר את העיצוב והערכים של גוצ׳ה בלי ליצור תחושת שינוי דרמטית", מתאר המעצב רמי רומנו. "ההיסטוריה של המסעדה הייתה חלק בלתי נפרד מתהליך העבודה, והמטרה הייתה לקחת את הישן וליצור ממנו חדש". כדי לעמוד במשימה נשמרה שפת הנגרות, פלטת הצבעים המוכרת והחיבור הישיר לרחוב, כולל החלונות הבלגיים שמייצרים קשר רציף בין הפנים לחוץ.

החלל המחודש מדגיש את המפגש בין שני צדי העיר. מצד אחד שדרות בן גוריון עם בתי הקפה הפעילים לאורך היום, ומנגד הצד הדינמי של דיזנגוף שמתעורר לחיים בלילה. "הרעיון המרכזי היה ליצור מרחב שמעודד תקשורת בין אנשים. החיבור לרחוב ולשדרה וההתרחבות לכיוון דיזנגוף נועדו לייצר תנועה טבעית של אנשים בין אזורי הישיבה השונים. כך גם נוצרו כמה אזורי ישיבה שלכל אחד אופי משלו: הישיבה על דיזנגוף מרגישה אחרת מהישיבה לכיוון שדרות בן גוריון, הישיבה סביב הבר שונה מזו שבשולחן פנימי, אך כולן שייכות לאותה חוויה", מתאר רומנו.

<< לכל הכתבות בערוץ living

בר במרכז, כחול נייבי על הקירות וקיר משרבייה למטבח

החוויה מתרכזת בעיקרה סביב הבר. בעבר הישיבה הייתה מול המטבח, וכיום הישיבה היא סביב בר מרכזי, ואילו המטבח הפך לרקע. הבר הישן הוחלף בבר דומיננטי עם 12 מקומות ישיבה. גווני אדמה וחול ובהם טרקוטה משתלבים עם הגוון המזוהה של המסעדה, כחול נייבי מבית בנג׳מין מור. החומרים שנבחרו משדרים טבעיות ורוך. גם אם אינם טבעיים לחלוטין, הם יוצרים מראה שמרגיש חמים ואינו מתאמץ. שיש אמפרדור ספרדי בגוון חום בהיר המעוטר בעורקים עדינים נותן את הטון על הבר, והקיר המוביל לשירותים חופה בטפט המדמה ראטן. לתקרה נבחר חומר אקוסטי במראה של אבן בהירה ומחוספסת. ובין המטבח לחלל המסעדה חוצץ קיר משרבייה מחומר קרמי בעבודת יד בשילוב לבנים בלגיות מפירוק, שדרכו אפשר לראות את הנעשה במטבח.

<< לכל הכתבות בערוץ living

גם התאורה שהותאמה לחלל מתוכננת בגישה קלאסית עם ספוטים שמטרתם להאיר את השולחנות ואת הבר בצורה נקודתית ולהשאיר את החלל מעט חשוך יותר, כך שהמנה על הצלחת תמיד תקבל את מרכז הבמה. מערכת דימר מאפשרת לשחק עם עוצמות האור לאורך הערב ולהפוך את החלל מקליל ובהיר ביום לרך ואינטימי יותר בשעות הלילה.

במקביל להפרדה בין הבר לבין המטבח נוצרו גם “תפרים תפעוליים”, כפי שמגדיר אותם רומנו, שמאפשרים זרימה נוחה בין הבר, המטבח וצוות העובדים. כך נוצר חלל שמייצר למעשה כמה חוויות ישיבה שונות באותו המקום: ישיבה סביב הבר, שולחנות פנימיים אינטימיים או ישיבה רחבה יותר לכיוון השדרה.

בעקבות ההחלטה להגדיל את הישיבה בחוץ לאורך כל שטח המסעדה נולד גם רעיון נוסף. חלק מהחזית הוקצה לטובת תערוכה מתחלפת של פריטי אופנה, ממש כמו עוד חנות בדיזנגוף. "זה הומאז׳ לרחוב", אומר רומנו. "הטוויסט הוא שהחזית עוצבה ברוח החלונות והחזיתות שנראו ברחוב בעבר". בימים אלו מוצגים שם שלל כובעים, ובהמשך צפויה התצוגה להתחלף בפריטי אופנה נוספים.

לצד המייקאובר מציגים בגוצ'ה גם תפריט חדש בהובלת שף הקבוצה איתן ששון, שממשיך להתמקד בחומרי הגלם שמלווים את המסעדה מאז הקמתה: דגים ופירות ים. הרעיון הוא להעמיק את העיסוק בעולם הדגה תוך שמירה על האג׳נדה הוותיקה של המקום, חוויית Value for Money נגישה ונדיבה. בין המנות החדשות ניתן למצוא טרטר טונה אדומה עם רוטב אבוקדו, ויניגרט יוזו זעפרן וסלט מלפפונים פוריקקה (82 שקל); בשר סרטנים ברוטב בר בלאן לצד כיסוני אניילוטי במילוי קרם מסקרפונה (98 שקל); פילה קוד שחור במיסו עם אורז קוקוס, בוק צ׳וי, ג׳ינג׳ר כבוש ורוטב חמאת מיסו (147 שקל).

"בסופו של דבר האווירה במסעדה נוצרת משילוב של סאונד, תמונה ועיצוב, משולש שמתחבר גם לאופן שבו המנות מוגשות על הצלחת", מדגיש רומנו. השיפוץ של גוצ'ה מנסה לשמר את מה שהפך אותה למוסד תל אביבי, אבל בשפה עיצובית עכשווית יותר. מתוך ההריסות, כמעט 20 שנה אחרי הפעם האחרונה שהמקום עבר שינוי משמעותי, נולדה גוצ'ה הישנה-חדשה. אותה מסעדה מוכרת, עם חלון גדול יותר לעיר.