הדיירים: זוג הורים ושלושה ילדים מתבגרים.

הבית: הבית נמצא ביישוב כפרי באזור השפלה. ממוקם בשכנות לבתים ותיקים, טובל בצמחיה ירוקה עם חצר גדולה. המגרש: כ-1.5 דונם, הבית: כ-220 מ"ר. קומה אחת פלוס עליית גג.

הבית, כבן 50 שנה, עבר שיפוץ והגדלה לפני 15 שנה. וכעת, לאחר קנייתו על ידי הדיירים, נדרש לעבור שיפוץ נוסף, ללא הגדלה, שיתאים לצרכי הדיירים החדשים. מצב הבית היה סביר מבחינת השלד ועמד יפה במהלך השנים, אך מספר החדרים, אופן חלוקת החללים והמראה הפנימי באופן כללי, לא התאים כלל לצרכי הדיירים. המראה החיצוני היה במצב שדרש ריענון. אך היה חשוב לשמר את אופיו הוותיק של הבית ולא לפגוע בגיאומטריה החיצונית של המבנה.

האי_המטבח
מחופה אריחי קרמיקה מגולזרים; האי במטבח | צילום: בנימין אדם
היציאה_מהמטבח_אחרי
מטבח מודרני פתוח לסלון | צילום: בנימין אדם

החזון: דיירי הבית ביקשו לייצר חלל פתוח – הבית היה בעל תקרה נמוכה והאזור הציבורי היה מופרד על ידי קירות וסגר את המטבח, כך שלא היה קשר בין המטבח לסלון ויותר גרוע - לא היה קשר בין המטבח לחצר. אזור החדרים היה בנוי כמבוך וחשוך.

לשמור על קווים נקיים: הכניסה לבית היתה מלאה בכוכים, חשוכה ואינה מזמינה והיו חללים לא מנוצלים וחלוקות פנים מיותרות.
להכניס הרבה אור:
החלונות היו קטנים ובגבהים נמוכים, הריהוט ונגרויות המטבח היו כהות, מעץ ישן.
לייצר פתחים לחצר
: לא היו קשרים בין הבית לחצר, דלתות היציאה היו מאוד קטנות ולא מזמינות.
חלל הורים גדול ועצמאי:
חדר השינה היה בעליית הגג, אך הגישה אליו לא היתה נוחה והובילה מאזור הילדים, חלל הגג לא היה מנוצל במיטבו והיה חשוך וכהה.
לשמור על הצביון של הבית המקורי והרחוב:
הצורה החיצונית של הבית מאוד אופיינית לאזור ולתקופה בה הוא נבנה, מרבית בתי הרחוב בנויים באותו אופי והיה חשוב לשמר את הקו הזה, לא לבלוט ולא להיבדל מקו הרחוב הקיים.

משך השיפוץ: השיפוץ ארך כשבעה חודשים, ועוד כחודש וחצי עד שהושלמו עבודות הגינון, שהיו לא פחות חשובות.

עלות השיפוץ: עלות השיפוץ כ-600 אלף שקלים, כולל כל עבודות התשתית, החוץ והפנים, ריצוף מחודש כולל אמבטיות וכלים סניטרים, מערכות חדשות: חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר, אלומיניום, מדרגות לעליית גג, שיפוץ וצביעה מחודשת של חלל הגג, תאורה ונגרויות. לא כולל רהיטים. עלות הגינה: 200 אלף שקלים (תכנון וביצוע).

עליית_הגג_לפני
רצפת העץ שוייפה וחודשה. עליית הגג לפני | צילום: בנימין אדם
עליית_הגג_אחרי
אחרי: יחידה מזמינה עם פינת עבודה | צילום: בנימין אדם
חדר_אמבטיה_בעליית_הגג
פלוס חדר רחצה מרווח | צילום: בנימין אדם

הבית יצא לחצר, שהתחברה לבית

תיאור כללי של השיפוץ: מטרת השיפוץ הייתה למקסם פונקציות וחללים שלא נוצלו היטב (כגון מטבח, עליית גג, ומרפסת אחורית), לפתוח את הבית - להכניס אור, לחבר לחצר ולהלביש אותו במראה חיצוני חדש. יחד עם זאת, לא לצאת מגבולות הבית הקיימים, להפיק את המקסימום משינויים פנימיים.

הכניסה היתה נמוכה ממפלס הסלון והמטבח, משמעות הדבר היתה לעלות מדרגה בכל פעם שנכנסים הביתה. מיד הוחלט להרים את מפלס הכניסה ולהעתיק את מיקום המדרגה למעבר אל חדרי הילדים - כך שהאילוץ של מדרגה בכניסה הפך ליתרון בכך שהוא יצר הפרדה בין מבואת הכניסה לחדרי הילדים.

את הכניסה השארתי במיקומה המקורי, אך הבלטתי אותה כדי לייצר מבואה רחבה יותר והחלפתי את דלת העץ הישנה בדלת אלומיניום וזכוכית - כדי להכניס אור ולרווח את חלל הכניסה. האזור הציבורי כולו נפתח לחלל אחד, כשבמרכזו נשארה "עז" אחת, בדמות עמוד שתמך את עליית הגג, ללא כל אפשרות של הזזה. העמוד הוחלף לפרופיל ברזל והשתלב באי של המטבח.

המרפסת האחורית, שהיתה מקורה וחשוכה, הוכנסה לתוך הבית כחלק מהסלון, עם ויטרינות גדולות וכך הכנסנו אור והתקרבנו לחצר. שינוי משמעותי היה מציאת מקום חדש לגרם מדרגות נוח לעליית הגג, על ידי ניצול של חללים קיימים וללא בזבוז שטח. מתחת למדרגות נוצרה גומחה בחדר השינה של הבת, ובצד השני מוקם הפסנתר.

באזור החדרים היה בזבוז שטח בהפרדה בין שירותים לאמבטיה ולא היה חדר כביסה. איחדתי את הפונקציות הנ"ל וכך נוצרה מבואה מרווחת בין חדרי הילדים. בכל מקום שאפשר היה להשאיר חלון או קיר, השתדלתי מאוד להשאיר. היה חשוב לא להחריב את הבית עד היסוד ולהסתדר עם מה שיש. להזיז ולשנות - רק על פי צורך. כמעט לא היו התפשרויות, הבאנו את הבית למיצוי מכסימלי של הפונקציות, להפרדה מוצלחת בין חדרי ילדים להורים ולחיבור מזמין ונעים עם הגינה.

חדר_שינה_עם_יציאה_לחצר
חדר השינה של הילדה נראה כחלק מהחצר | צילום: בנימין אדם
מתחת_למדרגות_גומחת_שינה_בחדר_הבת
ומיטה בתוך נישה בקיר | צילום: בנימין אדם
אמבטיה_לדים
ארון תכלת בחדר הרחצה של הילדים | צילום: בנימין אדם

עליית הגג: סוויטה מפנקת

הכניסה: שביל הכניסה לבית הוא רחב ומזמין, מכוון באופן ישיר אל הכניסה במשטחי בטון מוחלק. סביב הבית נעשה שימוש בבטון מוחלק משולב במשטחי דק. נכנסים לחלל מבואה, שיוצר אתנחתא בין הסלון לאגף החדרים. הכניסה היא לא ישירה לתוך הסלון, אלא שומרת על פרטיות לאגפים הפנימיים של הבית.

המטבח והסלון: המעבר אל הסלון חושף חלל גדול ומואר, המשותף למטבח ולסלון ובו יציאות אל החצר מכיוונים שונים של הבית. המטבח נצבע בצבע לבן כדי לחזק את המראה הנקי והמואר והוא פתוח לגמרי לכיוון הסלון, כאשר רק האי מפריד ביניהם. חיפוי האי - גם הוא לבן, נעשה מאריחי קרמיקה מגולזרים, הנותנים אופי מעט כפרי, המשתלב עם ארון הכלים שמיקמנו בין המטבח לסלון ושובר קצת את הקו המודרני של העיצוב.ריהוט הסלון נשמר לשלב מאוחר יותר ובינתיים התמקם הסלון הישן של הדיירים.

עליית הגג: ליית הגג בוורסיה המקורית שלה היתה מחופה בשטיח מקיר לקיר, כשהתחלנו את השיפוץ ידענו שנצטרך לקלף את השטיח ולהדביק פרקט. אך כאשר קולף השטיח גילינו רצפת עץ גלריה (לוחות של עץ אורן) יפים ורחבים. כל שנותר היה לשייף אותם ולצבוע מחדש- וקיבלנו רצפת עץ יפיפייה.

עליית הגג הפכה לסוויטת הורים מפנקת עם חדר עבודה גדול ומקלחת מרווחת. על ידי צביעת כל קורות העץ בלבן, קיבל החדר מראה פתוח ומואר יותר. את מיטת ההורים שעברה מהבית הקודם לא הסכמתי להכניס עד שלא עברה חידוש ונצבעה גם היא בלבן, וכך גם הנגרויות שנבנו בעליית הגג.
פרט לרצפת העץ המקורית שנתגלתה מתחת לשטיח, הכול נצבע בלבן.

מדרגות_לעליית_גג
מדרגות לעליית הגג שודרגו | צילום: בנימין אדם
שירותי_אורחים
ולאורחים עוצבו שירותים מיוחדים | צילום: בנימין אדם

אגף הילדים: יציאה פרטית

חדרי הילדים: האגף השני של הבית הוא אגף חדרי הילדים. כמתבגרים, גם הם דרשו את הפרטיות שלהם ואף זכו ביציאות אישיות מהחדרים אל החצר. החדרים עוצבו על פי אופי הילדים, על ידי צבעוניות מתאימה, טפטים וריהוט (לדוגמה, בחדר שינה של הבת נוצרה נישה מתחת לגרם המדרגות החדש והוחלט למקם שם "גומחת שינה". בנינו במה, עליה מזרן והקיר נצבע בכחול עם נצנצים.

שירותי אורחים: לא היו בבית, ולמעשה שירותי הילדים שימשו את הבית כולו. הזזה של כמה קירות, ושינוי גודל החדרים יצרה מקום חדש ליד דלת הכניסה לשירותי אורחים.

יציאה לחצר מהמטבח
ניצול מקסימלי של השטח. פינת ישיבה בחצר | צילום: בנימין אדם

דבר המעצב: לשפץ בית קיים זה אתגר מאוד גדול. קשה יותר מבניית בית חדש. יש המון אילוצים ומגבלות, וצריך הרבה דמיון וחזון כדי לראות את הפוטנציאל, במיוחד כשמדובר בבית ישן והרוס. צריך לדעת לקחת דווקא את החסרונות ולמצוא בהם את הפוטנציאל (כמו עמוד שלא ניתן להזיז, או קורה שאי אפשר לשבור). העבודה היא אינטנסיבית, דורשת פיקוח צמוד ולהיות קשובים לדיירים ולקבלן תוך כדי העבודה, כי תמיד יש הפתעות/התקלות, שדורשות פתרונות "און ליין".

אך יחד עם זאת, גם הסיפוק מהתוצאה גדול יותר, החוויה מעצימה - כשזה מצליח, אני מוכיחה את יכולתי, ומאמינה שהכול אפשרי. אני באופן אישי חושבת, שבתים ישנים שעברו שיפוץ מוצלח, עם כל המגבלות, הם הרבה יותר מעניינים ויפים מבתים חדשים, בהם הכול נתפר לפי מידות, והוזמן מראש.

טיפ: לקחת כל אילוץ או מגבלה כאתגר, לא לפחד משימוש באלמנטים שנשארו מהבית הקיים, שלכאורה "מפריעים" בתכנון. הם אלו שייתנו את האופי והאותנטיות לבית.

צלם: בנימין אדם
אדריכלית: כנרת צידון

במדור הקודם: אחת היפות בנווה צדק
לכל הכתבות במדור בשיפוץ

מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו