חלום בשחור לבן: דופלקס יוצא דופן בנווה צדק

הדיירים: הדיירים, זוג בתחילת שנות ה-50 לחייהם, עברו מבית בכפר לדירה בעיר עם בנם החייל ושלושת הכלבים שלהם. בן הזוג סמנכ"ל כספים, ובת הזוג עובדת בתחום הטק, שניהם במשרדים מחוץ לבית.

הדירה: דירת דופלקס בבניין בן 30 שמור ומתוחזק בשכונת נווה צדק בתל אביב המשקיפה על הים ועל העיר בשלושה כיוונים - לכל אחד מהכיוונים מרפסת מכובדת דיה לאירוח מסוגנן. זהו דופלקס הפוך, כלומר החלל הפרטי מצוי למטה, והחלל הציבורי בקומה העליונה.

טרום השיפוץ היתה קומת הכניסה בדירה צפופה, עם תקרת גבס נמוכה, ללא מעברים וללא ניצול נכון של החלל, מה שיצר תחושה לא נעימה. בקומת הכניסה היו שני חדרי שינה וחדר עבודה. בקומה למעלה היה מטבח, סלון שירותים ומרפסת שירות שיוצאת מתוך שירותי האורחים. גם הקומה העליונה סבלה מאותן בעיות.

החזון: לבני הזוג היו רצונות שונים - הוא רצה לגור במלון בוטיק עם חומרים במדברים בשפה הזו, והיא רצתה כמה שיותר גס, בטון תעשייתי וגראנג'י. מעבר לסגנון המנחה ומה שהוא מביא איתו, מבחינת הדיירים הדירה הייתה חייבת לכלול סוויטה להורים, חדר לבן ועוד שירותים ומקלחת לקומה. בקומה העליונה ביקשו שירותים נוספים, סלון, מטבח ופינת אוכל, והכל בחלל אחד פתוח.

משך התהליך: שבעה חודשים משלב התכנון ועד הכניסה לדירה.

עלות התהליך: 1.25 מיליון שקל, כולל קבלן, ספקים שונים, מיזוג, חלונות אלומיניום, עבודות גבס וחשמל, תאורה, ריהוט, מטבח ועוד.

את הדירה שברנו לחלוטין, לא השארנו ממש קירות, וחילקנו הכל מחדש. בקומה למטה שני חדרי שינה, אחד לילד החייל והשני סוויטה להורים. מקלחת כללית כולל שירותים, חדר מדרגות שינה את כיוון העלייה שלו, מה שהצריך עבודה לוגיסטית כדי שהסלון בקומה העליונה ייהנה מעוד שטח רצפה. בקומה העליונה, סלון, מטבח (סמל), שירותי אורחים ושלוש מרפסות, גם בקומה הזו הכל השתנה באופן מאסיבי.

<< לכל הכתבות בערוץ living

לדירה נכנסים מהקומה האחרונה בבניין. נכנסים לדירה דרך מבואה גבוהה ומרשימה, שבתקרתה הותקנה מראה כדי להכפיל את תחושת הגובה והאור, כי למבואה אין חלונות. המבואה מחופה עץ בתצורת סרגלים מרצפה ועד תקרה, ומסתירה את דלתות הכניסה לחדרים.

החדר הראשון הוא של הילד החייל, המשמש גם כממ"ד. בהמשך שירותים ומקלחת שבהם משתמש הילד.

בסוויטת ההורים ארון גדול מהרצפה לתקרה, שממנו יש דלת סתרים המובילה לחדר הארונות והכביסה, משם מובילה דלת נוספת למקלחת ההורים.

מן המבואה גרם המדרגות החדש העשוי פלדה וברזל המוביל לקומה העליונה. תאורה ומעקה מיתרים מרשים מלווים את המטפסים, וכן מראה המחולקת בסגנון מונדריאני, שלה תאורה אחורית המוסיפה תחכום.

בקומה העליונה סלון עם ספרייה ענקית שקיבלה את צורת גג הרעפים האופייני לשכונה, הכוללת חיפוי לבנים בלגיות שיובאו מפירוק. אל ספריית "דפי הפלדה" יצקנו נגרות שימושית לאחסון, ומתחת למסך הטלוויזיה הגדול מצוי האח, לבקשת הדייר, שלו גם אוסף סיגרים ואלכוהול משובח.

עוד בחלל - פינת אוכל עגולה, מטבח גדול ופעיל, ושירותים שהם היכל התגשמות החלומות של הדיירת – חלל דארקי שחור ומלא באופי עם כיור עומד עצמאית דמוי גליל.

את מערכת המיזוג והתאורה בחרנו להתקין באופן גלוי ומרחף, זאת כדי "להתנתק" מהתקרה ולאפשר לשתי המערכות הצורניות להתקיים יחד. הצורה של התקרה, הרצון לתכנן בית עם מערכות וחומרים כמה שיותר חשופים ולהתייחס לפונקציונאליות ולשמירה על הקיים בהתייחס לגאומטריה המשופעת של הגג.

בקומה זו ישנן שלוש מרפסות וכל אחת קיבלה יחס משלה. ישנה מרפסת בר לקפה הבוקר ועוד חלל אינטימי מלא באופי עם נוף לים. יש את מרפסת הגן היפני שהוחלט לעצב ממש כגן אבנים וצמחייה. ויש את המרפסת הצמודה לסלון, שם יש מיני סלון ישיבה הצופה גם הוא לים ולנוף האורבני של תל אביב במשתלב בגגות הרעפים של נווה צדק.

דבר המעצב: זו אחת הדירות שהיה יותר מאתגר ומעניין לתכנן. הלקוחות מאוד מעניינים, הם הפכו לחברים טובים שלנו. הייתה זרימה מעולה ביני לבין הלקוחה, שמולה עבדתי ואישרתי את העיצוב.

טיפ: היה קשוח לתכנן מחדש את גרם הממדרגות. החלפנו את כיוון העלייה וזה הצריך תיאום בין הרבה בעלי מקצוע. אבל זה היה שווה כל רגע כדי לקבל תוצאה כל כך מרהיבה ומספקת.

פריט אהוב: הפיצוח של מסדרון הכניסה - ממקום חשוך שרק רוצים לברוח ממנו לחלל הבא למקום קסום מלא בהשראה, אור ועיצוב, בלי לוותר על פונקציונליות או על דרישות הלקוח. אני חושב שזו אחת ההצלחות בדירה הזו.

איתן כהן מעצב פנים סטודיו ETN

נגר: רונן לנגליב
ריהוט רך: טולמנס דוט
תאורה: כלי אור