השיפוץ הסתיים עוד לפני 7 באוקטובר, אבל הקרבה לגבול ורעשי המלחמה גרמו לבני הזוג להישאר בביתם הזמני. רק אחרי שהמצב נרגע הם עברו לביתם הגלילי, שבו תכנון מחדש של החלל הציבורי, מטבח שעבר שינוי, פינה לאוסף התקליטים וחיבור ישיר לגינה הפכו את הבית למקום שמתאים להם באמת




שיפוץ ביתם הפרטי של בני זוג בגליל המערבי הסתיים עוד לפני 7 באוקטובר, אבל הם בחרו שלא לעבור אליו בשל הקרבה לגבול ורעשי המלחמה שהורגשו היטב, אף שלא נחשב כיישוב מפונה. בעיקר חשבו על שתי בנותיהם והלחץ הנלווה למיקום, שקרוב בסך הכל כ-6 ק"מ משם. כששככה המלחמה, החליטו להעתיק את מיקומם הזמני לבית הקבע שחיכה להם, ובימים אלה הם מציינים בו שנה.
הבית, שנמצא ביישוב הקהילתי נווה זיו, בנוי בשני מפלסים ללא קומות, וגודלו 170 מ"ר. לפני השיפוץ הוא אופיין בתכנון מלא עניין, אך היה צורך לבצע בו כמה התאמות. "נדרשנו להגדיל את החלל הציבורי ולחבר אותו אל החוץ, לטפל במעבר בין המפלסים, לשפץ את חדרי הרחצה מבחינת תחזוקה ומבחינה עיצובית, לשנות את תכנון המטבח ולהתאים חומריות לכלל הבית", מספרת מעצבת הפנים קרן פק. "בני הזוג ביקשו חלל זורם יותר, שיכולות להתבצע בו כמה פונקציות במקביל בהרמוניה, עם פינה מוזיקלית, מטבח מרווח ואירוח בחללי הבית הציבוריים וכמובן, מראה ויזואלי שמתאים להם ושילוב חומרים טבעיים".
ביתם של הזוג, שניהם מעולם השיווק הדיגיטלי, שופץ במשך חצי שנה ונוצרה בו חלוקה ברורה של חלל ציבורי וחלל פרטי. פק מספרת כי העיקרון המנחה היה לשמור ככל האפשר על הפתחים ועל הפרופילים הבלגיים המיוחדים שצבעם ירוק, שאיתם נרכש הבית. היה חשוב להכניס אור, ולכן התווספו פתחים חדשים שהפרופיל שלהם הותאם לקיים, וכך גם נשמרה שורת לבני זכוכית שצמודה לתקרה באזור המטבח, ומכניסה דרך חריץ אור יפהפה לחלל הציבורי. פתיחת החלל לכיוון הגינה השאירה על כנם עמודים, ומהם יצרה פק רהיט דו-כיווני מנגרות לבנה עבור הטלוויזיה. צידו השני משמש כספרייה דקורטיבית לאומנות, ונוצר לידו מעין חלל ביניים לשהייה, יצירה ומשחק. מבחינה חומרית נבחרו בטון לרצפה, נגרות מעץ מלא, פרקט עץ וצבעוניות שנולדה מהמקום.






המדרגות באזור הכניסה, שמהן יורדים לחלל המרכזי, היו קצרות ונמתחו מקצה לקצה כדי לאפשר מרחב ירידה נוח, ובאזור המוזיקה הסמוך להן הועמדה נגרות מותאמת לתקליטים מעץ מלא, הממשיך את הקו החומרי של המטבח ממול. אחת המדרגות, מספרת פק, משמשת מדי פעם לישיבה כדי לנגן על גיטרה, מה שהיה בלתי אפשיר קודם לכן באין מקום מוגדר. "נגרות התקליטים תוכננה כך שיוכלו גם להציג את אוסף התקליטים המכובד, שהם אלמנט יפה בפני עצמו, וגם להשתמש בהם בצורה נוחה ונגישה. לחלל הציבורי נבחר בטון מוחלק שממשיך גם החוצה, מה שיצר "שיח" ישיר ונעים בין חוץ לפנים.




המטבח הקודם הרגיש לדיירים חשוף מדי מאחר שהמקרר בלט, ורוב המכשירים היו על השיש. "רצינו לייצר מראה מוסתר ונקי אבל עדיין לשמור על המסגרות שהיו קודם לכן על גבי החזיתות, רק בצורה מעודנת יותר וכמובן, לשמור על המראה הטבעי עם עץ טבעי", היא מספרת. בחדר המשפחה שונתה צורת הפתח ליד הפסנתר מחלון קטן ודלת יציאה החוצה, שמעולם לא נוצלה והייתה מקור לכניסה חוזרת של מים, לפינת קריאה נעימה עבור הבנות עם ספרים ופריטי דקורציה.
חדרי הרחצה שופצו בראש ובראשונה כדי לתקן צנרת ותשתיות שסבלו מרטיבויות חוזרות, ונבחרו להם אריחי גרניט פורצלן בגוון שקט עם נגיעה של צבע. בחדר השינה הונח פרקט, הוחלפה המיטה ושידות הצד, התווספו שטיחים והנגרות הותאמה לאחסון נדרש על ידי תכנון אישי שמרכך את מראה החלל. נוספו גם מאוורר תקרה ותאורה לצדי המיטה. "העבודה על הפרויקט עברה לא מעט גלגולים", מספרת המעצבת, ששמחה כי הדיירים האמינו בה וזרמו עם ההחלטות שלה. "השיפוץ הסתיים לפני כשלוש שנים והלקוחות שלי עברו שנים לא פשוטות. היום אני שמחה בעיקר שהם סוגרים שנה בביתם בצפון היפה שלנו, ויכולים ליהנות מהפינה שהיא הכי שלהם. הלוואי שימשיך כך".


עיצוב פנים: קרן פק
אדריכלות: בועז מועלם
קבלן: מאזן שעאר
אריחים וסניטריה חדרי רחצה: מודי חיפה
