טאץ' ווד: כך בונים וילת עץ משגעת בגליל

הבית: הבית ממוקם במושב יודפת שבגליל וגודלו 170 מ"ר הבנויים בקומה אחת. בבית ארבעה חדרי ילדים, חדר הורים ושלושה חדרי רחצה. בקומת חצי מרתף, שוכן סטודיו לשיעורי יוגה בגודל 50 מ"ר.

החזון: לבנות את בית משפחתי במו ידיי. לשם הגשמת החלום, בחרתי לבנות אותו בהשראת שיטת הבנייה - TIMBER FRAME, המאופיינת בחיבורי מגרעות ובשלד עץ חשוף בחלל הבית. במהלך הבנייה, השתמשתי בחומרים ידידותיים לסביבה - בעץ גושני בשילוב טיח סיד מינרלי - כאשר בכל שלב, נתתי דגש ותשומת לב להתאמת הבית לסביבה הפראית בו הוא נבנה.

הקונספט העיצובי הוא חלל אחד פתוח וזורם - "אופן ספייס", בקווים נקיים ומינימליסטיים. סביב החלל המרכזי, הכולל את הסלון והמטבח, ממוקמים חדרי המגורים, כאשר המעבר אליהם נעשה ללא מסדרונות. חזית הבית עשויה משלוש דלתות בלגיות גדולות פתוחות אל הנוף, והרצפה ממשיכה את קו הדק למרפסת, כמו יוצאת אל נוף גלילי נטול כביש: מתל יודפת ועד בקעת בית נטופה.

משך הבנייה: בניית הבית נמשכה כשנה וחצי.

עלות הבנייה: כמיליון שקל לבניית הבית נטו, ללא תשתיות, עלויות הקרקע והאבזור. המחיר המלא של המטבח: כ-70 אלף שקלים.

תיאור כללי של הבנייה: שלד הבית בנוי מקורות עץ המלוק גושני, בהשראת שיטת TIMBER FRAME המסורתית. הקירות מחופים טיח סיד (טיח ארכו) בשיטת "טיח לט" – שיטה גרמנית מסורתית. הקיר בנוי מסרגלי עץ צפופים, המהווים בסיס להחזקת הטיח. התקרה חשופת קורות שטוחה וגובהה מתנשא ל-3.20 מטרים. החלונות והדלתות מפרופיל בלגי ונתונים בתוך מסגרות עץ. חלקו העליון והתחתון של המשקוף החיצוני מחופה אבץ מיושן. כל הדלתות בבית עשויות עץ אלון רסטיק (גס) בגימור שמן לבן עדין, והרצפה מקורות עץ אלון.

יושבים נמוך סביב האח

נכנסים למבואת כניסה המובילה לחלל ציבורי פתוח. במבואה ארון המיועד לתליית מעילים, ספסל עץ הבנוי בתוך נישה וארגז לאחסון – כל אלו עבודת יד של המשפחה.

סלון: חלל רחב ופתוח, ריהוט מינימליסטי ורהיטים המיועדים לישיבה נמוכה, כפי שהיו בבית ילדותי: שני דרגשי עץ נמוכים, ספרייה, שולחן נמוך, שטיחים אותנטיים בעבודת יד, שידה לפטיפון ותקליטים, ותנור עצים גדול במרכז, שסביבו אנחנו מתכנסים בחורף וצופים בנוף המדהים הנשקף מחזית הבית. בעלייה לחדרים (30 ס"מ גובה) בניתי ספסל ארוך המשמש לישיבה ובנוי בתוך נישה.

פינת האוכל: את שולחן האוכל בניתי מפלטת עץ שנקרא קוקו (יבוא מבורמה – עץ שנפל ברעידת אדמה) והרגליים מעץ ברוש מקומי.

המטבח: אבי, דיוויד רינג, הקים את נגריית "טאץ' ווד" ("מגע של עץ"), שמתמחה במטבחים, כשעלה לארץ בשנות ה-60. כשיצא לפנסיה העביר את הנגרייה לניהולו של אחי ושותפו, כאשר אחותי משמשת כמעצבת החברה. המטבח נבנה על ידי הנגרייה של המשפחה.
חלל המטבח נבנה בהמשך לסלון, וארונותיו מעץ מלא בסגנון כפרי בגוון שמנת. השיש בגוון אפור בהיר. אי גדול בצבע בורדו במרכז משמש כשולחן אוכל לארוחות היום יום, כשמעליו תלוי מאוורר תקרה מעוצב גם הוא מעץ. חלון גדול הבנוי בתוך משקוף מעץ מלא, משמש גם כמדף. רצפת המטבח עשויה מאבן אפורה – MULA GREY.

חדרי שינה: מזרן על דרגש

חדרי הילדים: ממוקמים בצורת "L " מסביב לחלל הציבורי ומוגבהים ממנו בכ-30 ס"מ. בחדרים רצפת אורן מולבן ותקרה חשופת קורות, שממשיכות את קו הבית. המיטות בכל החדרים בנויות מדרגשים ועליהם מזרן, והקירות ללא צבע אלא רק עם שליכט מינרלי של טיח סיד. לכולם יש ארונות שבנה סבא דיוויד ולכולם חלונות בלגיים שנתונים בתוך משקוף עץ, דבר שמייצר מדף. את השולחן בחדר של אחת הבנות הבאנו מבית ספר בהודו והוא בנוי מעץ טיק.

חדר ההורים: חדר מרווח הפונה אל חזית הנוף, עם מבט על הגינה וגן הירק ודלת בלגית הנפתחת לחצר. החדר ממוקם בכיוון מזרח, כך שמדי בוקר שוטפת השמש את החדר באור ובלילות של ירח מלא, הוא זורח עלינו בשעות החשכה. החדר כולל מיטת דרגש נמוכה, ארון בגדים מעץ מלא וחדר רחצה צמוד.

חדרי הרחצה: בבית יש שלושה חדרי רחצה (אחד מהם בסטודיו). בכל הדלתות לחדרי הרחצה יש פנל עליון העשוי ממסגרת עץ עם זכוכית מחוסנת מנייר אורז (מ"תות נייר" בזכרון יעקב). את ארונות האמבטיה בניתי לבד מעץ אלון טבעי ועליהם הנחנו שיש קיסר אפור. בחדר הרחצה של הסטודיו הצבנו כיור מנחושת.

סטודיו: בנוי בקומת חצי מרתף עם חדר רחצה צמוד. מדרגות אבן היורדות מהחצר האחורית אל חצר אנגלית ובה דק אורן, עציצים ובריכת נוי קטנה. גודלו 50 מ"ר רצפת אורן מולבן, קירות מטויחים בטיח סיד בגמר שליכט, חלל נעים ואינטימי עם דלתות גדולות הפונות לחצר ושם נערכים שיעורי היוגה ושיעורי הכנה ללידה שמעבירה סיון.

גינה: הבית מוקף בגינה גדולה ומגוונת (בעיצוב נעמי פלד-אשל), עם עצי נוי ופרי, שיחים ופרחים וגינת ירק וכמובן בית עץ לילדים. הקירות החיצוניים מחופים בקיר אבן חירבה עד גובה מטר. את הבית מקיפה פרגולה ודק עם פינת ישיבה.

תכנון ובנייה: מיכאל רינג, RING WOOD
אדריכלות: רינה נוטי

התמונות מתוך הספר "הבית הרגשי" של אורלי רובינזון, בהוצאת "ידיעות אחרונות"

במדור הקודם: הטייס שתכנן את ביתו ולא זכה ליהנות ממנו
לכל הכתבות במדור בשיפוץ

מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו