הדיירים: שחקן ומעצב פנים בשנות ה-30 לחייו ובנו בן ה-4.

הדירה: דירת 60 מ"ר בבניין שנבנה בשנות ה-40. הבניין ממוקם ברחוב שקט וירוק במרכז תל אביב. הדירה נקנתה כיד שנייה. בעלת הדירה הראשונה, בילתה בה עד ימיה האחרונים.
הדירה הייתה בעלת מראה מיושן ושיקפה אורחות חיים של זמנים עברו. בכניסה הייתה מבואה סגורה ובה פינת טלפון קטנה וספריית מדפים מרחפים. ספריה ששופצה ושולבה בחלל המחודש.

חדר שינה אחרי שיפוץ (צילום: אריה שטיינבורץ)
גב המיטה שודרג באמצעות בד פיקה | צילום: אריה שטיינבורץ

חדר שינה (צילום: אלינור קומיסר)
הכי רטרו לפני | צילום: אלינור קומיסר

מהמבואה נכנסים לחלל המגורים בדירה, ומשם ניתן לעבור למרפסת שמש, ולחדר השינה. גם מחדר השינה ניתן לחזור שוב למבואה - מעברים שיוצרים תנועה מעגלית בתוך הבית. המטבח היה קטנטן וממנו יציאה למרפסת שירות. חדרי השירותים והאמבטיה היו צרים מאוד וחללי האחסון בהם היו קטנים במיוחד.

החזון: ליצור חלל גברי, לאב ולבנו (האם גרה בנפרד), עם מטבח שימושי ונוח לבישול. חדר שינה מפנק במיוחד, חדר לילד ופינת עבודה. החלום היה לעצב דירה שתחבוש שני כובעים: האחד, דירת רווקים יוקרתית לחלק מימות השבוע, והשני: דירה משפחתית ונעימה לשאר הימים.

כמו כן, לשמר את אופיה התל אביבי אך עם זאת לנצל את הפוטנציאל שלה, ולשוות לה תחושה של מרחב. לא היה שום רצון להיצמד לסגנון עיצובי מסוים. לא לעיצוב בסגנון מרוקאי או מינמליזם ברלינאי, אלא להשתמש במאפיינים של הסביבה, הבניין והדירה, ולכבד אותם.

מטבח (צילום: אריה שטיינבורץ)
שילוב של מזנון עם שיק במטבח המודרני | צילום: אריה שטיינבורץ

פינת אוכל (צילום: אריה שטיינבורץ)
החלונות הגדולים בפינת האוכל מכניסים אור ונוף עירוני | צילום: אריה שטיינבורץ

משך השיפוץ: משך התהליך ארך כחצי שנה. כאשר התכנון נמשך כמחצית מהזמן. לאחר סיכום כתבי הכמויות, היה נדמה שניתן לעמוד בתקציב נמוך, אך הוא לא כלל את פרטי הריהוט.

עלות: כ-200 אלף שקל, שכללו, בין היתר, את עבודת ההריסה והבניה, החלפת האינסטלציה והחשמל בכל הבית. וכן, ריצופים, חיפויים, כלים סניטרים, מכשירי חשמל, עבודות נגרות ומשטחי הקוריאן.

המרצפות מספרד, האומנות ישראלית

תיאור השיפוץ: שטח המבואה היה קטן ולכן היה ברור שכדאי לוותר עליו. גם המרפסת סופחה לחדר השינה המרכזי והפכה לחצי חדר לילד. המטבח הוגדל על חשבון חדר השירות וחלונות גדולים בפינת האוכל נפתחו והכניסו הרבה אור ופיסות של חוץ.
הסלון הפך לחדר שינה גדול ומרפסת השמש נסגרה לחדר ילדים. התריס הגדול שהפריד בין שני החללים, הפך למחיצה בין החדרים. לכל חדר כניסה משלו מחדר המגורים.

מקלחת (צילום: אריה שטיינבורץ)
מקלחת מרווחת במקום אמבטיה | צילום: אריה שטיינבורץ
קיר (צילום: אריה שטיינבורץ)
מתלים מעוצבים עם תאורה נעימה | צילום: אריה שטיינבורץ

שירותים (צילום: אריה שטיינבורץ)
רהיט יפה ושימושי בנישה | צילום: אריה שטיינבורץ

המטבח: המשימה השנייה הייתה פירוק המטבח הקטנטן והישן פלוס פירוק המחיצה אל המרפסת ופתיחת מעבר מהסלון אל המטבח למיקום פינת האוכל. למטבח נבחרו ארונות תחתונים בלבד כדי לא להסתיר את הנוף הנשקף מהחלונות הגדולים. לארונות שתי מגרעות ששומרות על קו רצוף לכל אורכן ומשמשות כידיות. מולם מוקמה יחידת ארונות גבוהה שנקנתה בשוק הפשפשים ומשמשת גם לאחסון נוסף וגם כרהיט.
בין מרצפות הטרצו, שולבו אריחי בטון מצוירים בעבודת יד מספרד.

הסלון: בחלל המגורים חופו הקירות המשותפים עם המטבח, בשכיבת בטון בצורת שליכט אפור ועליו נצבעו בצביעה אמנותית שכבות דלילות של גוןן תכלת וסיד. שטיח דמוי חלוקי נחל (משטיחי כרמל) בעל אותה פלטת צבעים השלטת בחדר, מקנה תחושה עגולה ונעימה בניגוד לתחושה ה״פיראית״ של הקיר. שתי כורסאות רטרו משוק הפישפשים משלימים את סגנון הספריה שנשמרה מהדירה המקורית ושולחן העבודה שנאסף מן הרחוב. במקום שולחן סלון מרכזי, נבחר הדום מרופד, ובהיעדרו של מזנון לטלוויזיה, נוצרת חוויה רכה ומזמינה, חסרת זווית חדות בחלל המשפחתי.

חדר הרחצה: בחדרי האמבטיה והשירותים לא בוצעו שינויים מבניים, והם נשארו במקומם. בחדר הרחצה אגן האמבטיה הוצא ובמקומו הוצב מקלחון, ללא מחיצות. הכיור הוכנס לנישה עמוקה וצרה, ובה פריט ריהוט מיוחד שניצב בין שני קירות עם חלון מוארך מאחוריו.

מטבח (צילום: אריה שטיינבורץ)
האריחים מספרד שולבו ברצפה | צילום: אריה שטיינבורץ

מטבח (צילום: אלינור קומיסר)
בשנות ה-40 בישלו כאן משהו טעים | צילום: אלינור קומיסר

פריטים אהובים: דברים שנשמרו מהבית המקורי, כמו הספרייה המרחפת של בעלת הדירה משנות ה-70. מדפי הספרים ושני גופי תאורה ישנים. פריטים ישנים שנקנו או נשמרו ומוסיפים אופי לבית, כמו שידת המטבח שנקנתה בשוק הפשפשים (נקודת חן), ספה שרופדה מחדש ("רפאל עיצובים") או תאורת התיאטרון. ישנם גם פרטים נסתרים: מעל משטח העבודה במטבח נוצר מדף צר, בעובי 7 מ"מ, באותו הקוריאן הלבן המשמש כחיפוי הקיר, משטח העבודה והכיור. מתחת למדף הצר נחרתה מגרעת ובה שני פסי תאורת לד. האחד לבן לעבודה והשני עם צבעים משתנים הצובעים את הקוריאן הלבן בצבעים שונים. וכמובן, הכיור העגול בחדר הרחצה, (קוטר 70 סמ, גובה 37 סמ) שממלא את החלל בדיוק רב.

שירותים (צילום: אריה שטיינבורץ)
אווירה רגוע ותמונה מרגיעה. מבט אחרי שיפוץ | צילום: אריה שטיינבורץ

שירותים (צילום: אלינור קומיסר)
לפני: טפט מיושן ושירותים לא שירותיים | צילום: אלינור קומיסר

את גב המיטה יצרתי באמצעות ריפוד בבד פיקה עם דוגמת קפיטונאז'. כך שדרגתי את המיטה הישנה וגם חסכתי בעלויות.

כמו כן, היה חשוב לי מאוד למסגר מחדש את עבודות האמנות והמראות. הן התכשיטים של הבית ונמצאים בגובה העין שלנו. עבודות שממוסגרות ותלויות נכון, מושכות את תשומת הלב והפוקוס במרחב. במטבח תלויה עבודה של יובל כספי שמוסגרה במסגרת צהובה על רקע שחור. ואת עבודות הקנווס של קרן שפילשר מסגרנו במסגרות כסופות.

סלון (צילום: אלינור קומיסר)
חדר השינה יעבור לכאן בקרוב | צילום: אלינור קומיסר

חדר שינה (צילום: אריה שטיינבורץ)
ותודו שאתם נרגשים | צילום: אריה שטיינבורץ

דבר המעצב: עיצוב פנים הוא כבניית קן נעים ונוח לדיירים. לכן, אני חושב שאין לכפות סגנון עיצוב על אדם אחר. על המעצב להיות קשוב ללקוח בכל התהליך, ולא פחות חשוב - לעמוד בקשר רצוף עם הקבלן.

טלויזיה (צילום: אריה שטיינבורץ)
סוף | צילום: אריה שטיינבורץ

 עיצוב פנים, ג'קי תמרי

במדור הקודם: לא רק האח הגדול, בית צבעוני בנווה אילן
לכל הכתבות במדור בשיפוץ

מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו