מהמרכז הצפוף לטבע הפתוח: וילת 180 מ"ר משגעת ל-7 נפשות

הדיירים: זוג הורים וחמשת ילדיהם (הגדול בן 10.5 והקטן בן שנה וחצי). האב עובד כמנהל שיווק והאם יועצת בריאות טבעית. אחרי שנים של מגורים במרכז, החליטו לעבור לקיבוץ בצפון כדי להיות חלק מקהילה, להיות קרובים לטבע ולהעניק לילדים ילדות שבה אפשר לרוץ יחפים בדשא.

הבית: זהו בית צמוד קרקע בקיבוץ בית העמק שגודלו 180 מ"ר במפלס אחד, פלוס יחידה נפרדת של 30 מ"ר בקומה העליונה.

החזון: בית המשקף את אהבתם לטבע ולאורח חיים בריא. הקווים המנחים כללו שימוש בחומרים טבעיים, פתיחת הבית לסביבה החיצונית והכנסת הירוק פנימה, חלל מזמין ופתוח המאפשר אירוח וזמן משפחתי איכותי, לצד כמה חדרי שינה ושטחי אחסון נרחבים.

אחד האתגרים המרכזיים ומוקד לדילמה בתהליך היה השימוש בחומרים טבעיים (כמו ריצוף אבן) בבית שבו גרים ילדים קטנים. עלתה השאלה האם חומרים גולמיים ו"חיים" מתאימים למשפחה צעירה. התשובה שמצאנו תוך כדי תנועה היא שצריך לאהוב את החומר הטבעי לא רק ביום המסירה הנוצץ, אלא גם שנים לאחר מכן - באהבה לשריטות הקטנות, לכתמים שהאבן או העץ ספגו, ולשינוי הצבע הטבעי שמעניק לבית אופי, חיים ונשמה אמיתית.

עיקרון מנחה נוסף שעמד לנגד עינינו היה לשלב ספקים ואומנים מקומיים לצד הספקים הרגילים. היה חשוב לנו לתת מקום ליצירה המקומית ולשלב פריטים ייחודיים שנעשו במיוחד עבור הבית. כך למשל, את מנורות הקיר החיצוניות יצרה כדרית מהקיבוץ, שהתאימה את הגוון שלהן בדיוק מושלם לטיח המינרלי של הקירות. גם בסלון בחרנו בפריט בהכנה מקומית - שולחן הסלון עוצב ונבנה על ידי חבר קיבוץ שיוצר רהיטים בעבודת יד.

משך הבנייה: התהליך כולו, משלב התכנון הראשוני ועד לסיום הבנייה, נמשך כשנתיים וחצי.

מגבלות תקציב מכתיבות מטבען פשרות ומחייבות סדרי עדיפויות ברורים. מבחינה עיצובית, הקונספט המקורי התבסס על יצירת רציפות חזותית, כך שסוג הרצפה והתקרה ימשיכו מהסלון החוצה אל שטחי החוץ המרוצפים והמקורים. בפועל, מאחר שרצפת האבן שרצינו חרגה ממסגרת התקציב שהוקצתה לה, עמדו בפנינו שתי אפשרויות: להשתמש בריצוף חלופי שיתאים לתקציב ויאפשר המשכיות גם החוצה, או להתמקד בריצוף האבן שרצינו רק בפנים הבית ולוותר על הרציפות. בחרנו באפשרות השנייה, כדי לא להתפשר על החומר שרצינו במרחב המרכזי של הבית.

לכל הכתבות בערוץ living

מבואת הכניסה: בכניסה לבית נכנסים ישירות מול פאטיו פנימי מואר. הדבר הראשון שרואים מעבר לוויטרינה הגדולה הוא צמחייה טרופית עשירה הכוללת סוגים שונים של דקלים, אוזן פיל וכדומה, המכניסה את החוץ פנימה.

החלל הציבורי (אופן ספייס): מימין למבואת הכניסה נפתח החלל הציבורי המשותף והמואר. הסלון ופינת האוכל ממוקמים זה לצד זה, ולכל אחד מהם המשכיות ישירה אל החוץ: מהסלון יש יציאה אל פינת ישיבה חיצונית, ומפינת האוכל יוצאים ישירות אל הפאטיו המשלב פינת אוכל חיצונית.

המטבח: בנוי משני פסים נקיים - פס מטבח עיקרי ואי גדול הכולל כיריים ומקומות ישיבה לאורכו. המטבח עשוי פורניר אלון, המשתלב בהרמוניה עם הפלטה הצבעונית והבהירה של הבית כולו.

משמאל למבואת הכניסה מתחיל החלל הפרטי המוביל לאגף חדרי השינה, המאפשר שקט ופרטיות.

חדרי הילדים: מעוצבים באותה שפה אדריכלית של הבית - עושים שימוש באותם חומרים, צבעים ופרופורציות פתחים. האופי האישי של כל ילד בא לידי ביטוי בריהוט ובאקססוריז.

יחידת ההורים: בשונה משאר הבית, השתמשנו בפרקט עץ וטבעי כדי לתת הרגשה של חדר במלון בוטיק. ביחידת ההורים שני חלונות מוארכים המדייקים ותוחמים את אזור המיטה, לצד ארון קיר מפורניר אלון המשתרע לאורך הקיר. חלון קיר גדול לצד המיטה צופה אל הגינה.

יחידת האירוח הנפרדת: ממוקמת מחוץ למבנה המרכזי ונגישה באמצעות מדרגות חוץ ונועדה ליצור פינה מארחת למשפחה וחברים המגיעים לבקר בצפון, תוך הענקת פרטיות מלאה לאורחים והרגשה חמימה של צימר.

דבר המעצבת: תכנון הבית עבור אחותי ומשפחתה הפך את התהליך לחוויה ייחודית ומיוחדת במינה. העבודה המשפחתית לוותה באמון מלא שלהם לאורך כל הדרך - החל מההחלטות התכנוניות ועד לבחירות העיצוביות. האמון הזה אפשר תהליך עבודה זורם ונעים, שהתגבש לבסוף לבית שמותאם בדיוק לצרכים ולאורח החיים שלהם.

טיפ: נצלו את שטחי החוץ כהמשך ישיר ויזואלי של פנים הבית (כמו פאטיו, פינות ישיבה או ויטרינות ממוקדות). גם כאשר קיימות מגבלות שטחי בנייה, תכנון נכון שמחבר בין הפנים לחוץ מייצר תחושת מרחב, עומק ורווחה, ומותח את גבולות הבית בלי להוסיף מטרים בנויים.

פריט אהוב: תקרת העץ וחיפוי האבן הפראית - שני אלמנטים בולטים שמתחילים את דרכם בפנים הבית וממשיכים אל החוץ. תקרת העץ שבחלל הציבורי ממשיכה החוצה אל המרפסת הקדמית, וחיפוי האבן הפראית משתלב בקירות הפנים והחוץ. שילוב זה מטשטש את הגבולות שבין מעטפת הבית לטבע והסביבה שלו, מייצר עומק מרקמי, תלת-ממדיות ותחושת שורשיות, ומדגיש פלטת צבעים של חול ואדמה שמעניקה לבית מראה עוטף וחם. מאחורי תקרת העץ מסתתר גם פתרון יצירתי: כיוון שלא מצאנו לוחות עץ בעובי הרצוי, "תרמורי ישראל" עם עמית בן ישי הציעו להשתמש בלוחות שהיו זמינים במלאי, שבצד אחד שלהם היו לייסטים דקים. כשהפכנו אותם והשתמשנו בצד השני, קיבלנו בדיוק את העובי והגוון שחלמנו עליהם.

אדריכלות ועיצוב פנים: יפעת טרבלסי

חיפוי אבן: אבן בראשית
טיח מינרלי: ארקו ליים
אלומיניום: כוכב אלומיניום
ריהוט: פנטהאוז בייסיק, זארה הום, קושן עץ משפחתי (שולחן סלון), תמים ראין (ארון קיר בחדר הורים ובמסדרונות)