נחשונים: אתם הולכים להתאהב בבית הזה

בכפר הקיבוצי החדש נחשונים, על מגרש של כחצי דונם, נבנה בית שמאגד בין חומריות פשוטה ואקלקטיות צבעונית לבין פתרונות תכנוניים חכמים ותשומת לב לפרטים הקטנים. הבית, בשטח של כ‑170 מ"ר על שתי קומות ושישה חדרים, תוכנן עבור זוג הורים - האב מחנך בתיכון ועוסק במגוון אומנויות והאם פסיכולוגית ארגונית בהייטק - ושלושה ילדים צעירים, במטרה ליצור חלל מגורים שמלווה את המשפחה לאורך זמן, מאפשר פרטיות לצד חיבור משפחתי, ומחבר בין פנים וחוץ בצורה טבעית ואינטואיטיבית.

האדריכלית שירי מוטס לוין מסטודיו85 ליוותה את הפרויקט מהשלבים הראשוניים – החל מתכנון כולל, רישוי והכנת תוכניות עבודה, ועד פיקוח בביצוע מול הקבלנים. לעבודה הצטרפה מעצבת הפנים וההומסטייליסטית שרון ברקת, שאפיינה את השפה הסגנונית, צבעונית וחומרית של הבית, בחרה ריהוט, טקסטיל, תאורה ופרטי אומנות, והפכה את הבית למרחב שמח וייחודי, תוך חיבור הדוק לאופי הדיירים.

תהליך התכנון החל ביולי 2020, בסיום תקופת הקורונה, והסתיים עם כניסת המשפחה לבית באביב 2025, לאחר שנים של עיכובים חיצוניים – אישור תוכניות הבינוי, השלמת תשתיות, והאטה עקב מלחמת אוקטובר 2023. "מאחר שידענו מראש שהיציאה לשטח אינה מיידית, נוצר פרק זמן משמעותי לתכנון", מספרת האדריכלית, "את הזמן הזה ניצלנו כדי לנהל תהליך מעמיק ומדויק: לבחון חלופות, לחזור לאחור כשנדרש, ולבסס תכנון מגובש ובהיר עוד לפני תחילת הבנייה. העבודה התבססה על סקיצות ותלת-ממד ממוחשב שאפשרו לבחון את המרחב לעומק, והלקוחות היו מעורבים בגיבוש התפיסה התכנונית ובאופן שבו הבית יתמוך בחיי היום-יום שלהם. הם גם בחרו להמחיש לילדיהם את הבית העתידי בדרכם – דרך בניית מודל פיזי במו ידיהם – ביטוי לחיבור העמוק שלהם לפרויקט". עלות הפרויקט הייתה כ-2.5 מיליון.

< לכל הכתבות בערוץ living

מבחוץ זהו בית בחומריות פשוטה ומוכרת: טיח בהיר, גג רעפים ופרופורציות שמתאימות לסביבתו בקיבוץ. הוא אינו מבקש לבלוט או לייצר הצהרה, וכמעט שאינו מסגיר את המתרחש בפנים. הבית בנוי סביב פאטיו פנימי. זהו חלל חוץ מוגן, תחום אך לא סגור, המאפשר אור, אוויר ומבט ירוק – בלי לוותר על תחושת אינטימיות. הוא מכניס אור דרומי עמוק אל תוך הבית, מאפשר אוורור, ועם הרפפות החיצוניות בחלל הציבורי מספק שליטה מדויקת בהצללה ובפרטיות.

"מעבר להיותו פתרון אקלימי", מסבירה מוטס לוין, "הפאטיו הוא גם העוגן המרחבי של הבית. בכניסה, דרך מבואה אינטימית, ניתן לבחור אם לפנות אל החלל הציבורי המרווח והגבוה הנפתח אל הפאטיו דרך ויטרינה גדולה, או לנוע אל האזורים הפרטיים יותר של הבית, לאורך חלון גדול נוסף שפונה אליו. כך נשמרת הפרדה בין האזורים, אך מתקיימת גם נוכחות שקטה ומודעות למתרחש בבית דרך קשרי עין חלקיים".

המעבר לצד המדרגות מכוון אל האזורים הפרטיים של הבית, בהם מצויים חדרי השינה וחדרי הרחצה בקומת הקרקע. גרם המדרגות מוליך אל החדרים שבקומה העליונה, וגם כאן נשמרת אותה הדרגתיות שבין הציבורי לפרטי. המדרגות מתפתחות במהלך מזוגזג, ונצפות גם דרך הפטיו והחלונות הפונים אליו, כך שהן הופכות לאלמנט גרפי משמעותי בחלל.

בצמוד למדרגות, בגובה הפודסט, תוכננה מסגרת מלבנית של קורות פלדה, שביניהן תותקן בהמשך רשת – רעיון שהגיע מבעל הבית כבר בשלבים מוקדמים של התכנון, ואומץ כחלק בלתי נפרד מן השפה המרחבית. הרשת תחלק את החלל הכפול באזור המבואה בצורה עדינה ואוורירית, ותיצור מרחב שהייה שאינו חדר סגור אך גם אינו חלק ישיר מן הסלון – מקום שבו ניתן לשכב או לשבת, לקרוא, לשחק או פשוט לעצור רגע בגובה אחר.

במעלה המדרגות תחת הגג המשופע הנמוך, נמצא חדר משפחה אינטימי, הפתוח אל חלל המדרגות. בהמשך ממוקם חדר האורחים, שבעתיד יוכל לשמש כיחידה לאחד הילדים, מתוך הבנה שהבית צריך לתת מענה למשפחה בשלבים שונים של החיים.

הוויטרינות הגדולות פונות פנימה אל הפטיו הפרטי והמכונס, וצפונה אל שטח ציבורי פתוח סמוך, שעם התפתחות הצמחייה בו יהפוך לרקע ירוק שיגביר את תחושת הפרטיות. הוויטרינות מכניסות את האור טבעי ואת הצמחייה לחלל הבית. למזרח ולמערב תוכננו חלונות קטנים ומבוקרים יותר, הממסגרים קטעים מדודים מהגינה ומהרחוב, תוך שמירה על פרטיות ומאפשרים התמודדות פשוטה יותר עם קרני השמש לעת ערב שעלולות לסנוור ולחמם במהלך הקיץ.

לא מפחדים מהחלטות לא שגרתיות

הדיירים, אנשים פתוחים ויצירתיים, ביקשו בית אקלקטי, שמח וצבעוני, והיה ברור שהם לא מפחדים מהחלטות סגנוניות לא שגרתיות אלא אף מצפים לכאלה. הבית נבנה סביב פטיו פנימי וסביב רעיון של תנועה - בין חוץ לפנים, בין קליל למיושב, בין צבע בהיר ושמח לחומר "רציני" וכהה .

"השפה הסגנונית נשענת על אקלקטיות צבעונית ומאוזנת", מסבירה המעצבת שרון ברקת, "הבחירות אינן מקריות אלא מחזיקות זו את זו: מצד אחד צבעוניות בהירה, מאירה ומשמחת ומצד שני אלמנטים כהים ומקרקעים – אלומיניום כהה במפתחים, מטבח מעץ אגוז, ספסל לאורך קיר הטלוויזיה מחופה בעץ אגוז ואבני בזלת בפטיו שמעניקות עומק ויציבות".

אלמנט עיצובי שאהוב על שתיהן בבית, המוסיף הומור וקלילות לצד איכות, הוא המנורה שיורדת מהתקרה הכפולה ומתלפפת על הקורה מעל פינת אוכל - מנורת וינטאג' עשויה מזכוכיות מורנו בצבעי חרדל, כתום ואדום של המותג vistosi שנרכשה אצל יוסי קמחי בשוק הפשפשים ביפו.

שתי החלטות בסיסיות קבעו את הטמפרטורה של הבית כבר בשלב מוקדם: הריצוף והמדרגות. ריצוף הטרצו הירוק הבהיר שנפרש בכל הבית כולל בחדרי הרחצה יצר שכבת בסיס שמחה ופתוחה. בהחלטה על צבע המדרגות והקורות שחוצות את חלל הכניסה הייתה התלבטות בין צבע לבן אפרפר שהיה לוקח את הריצוף הירוק ואת הבית כולו לכיוון רגוע ושליו לבין צבע צהוב חרדל - והוחלט לבחור בתדר האנרגטי יותר מתוך רצון להעצים את המשחקיות ואת החיוניות של הבית ולא לרכך אותה. "זו אינה בחירה של נכון או לא נכון, אלא החלטה על האופי של הבית", הן אומרות.

בריהוט ובהלבשה ממשיכה אותה שפה שמערבבת ומחברת בין ריהוט מודרניסטי מאופק משנות ה-50 וה-60 עם פרטי טקסטיל מעולמות שונים ועם צבע ואומנות בעלי אופי נאיבי והומוריסטי כמו עבודת האומנות הגדולה שתלויה בסלון, שהיא עבודה משותפת של בעלי הבית, או בגוף התאורה הצבעוני שבפינת האוכל.

"בית הוא לא שישה חדרים וגינה", הן אומרת, "יש בו מגוון מקומות, פינות, מבטים – וכל אחד מהם צריך לקבל התייחסות כדי ליצור חוויית מגורים וורסטילית, עשירה ומגוונת. יש לתכנן לא עבור מגזין עיצוב, אלא עבור האנשים שיחיו בבית – לא להתפשר על נוחות לטובת יופי כי אפשר ליצור יופי בתוך הפונקציונליות".

"זהו פרויקט התכנון הפרטי הכי ארוך שיצא לי ללוות", מסכמת מוטס לוין, "רוב העיכובים היו מסיבות חיצוניות, אבל בכל מקרה, מצב כזה דורש החזקה מוקפדת של הדברים – לדעת גם אחרי שנתיים מדוע התקבלה החלטה כזו או אחרת, כדי לא לפגוע במגוון מטרות ורצונות שגיבשנו, לשמור על זמינות, אנרגיה ועניין לאורך כל התקופה ולהקפיד על כל פרט גם כשכוחות אחרים בפרויקט כבר

מתעייפים. אני אוהבת שיתופי פעולה, עם האנשים הנכונים כמובן – זה מפרה ומרחיב את הדעת. זו הייתה הפעם הראשונה שבה שיתפתי פעולה עם מעצבת פנים, והדבר השפיע על התהליך, בעיקר בשלבים המתקדמים שלו. היה פה שיתוף פעולה שבו, אני חושבת, שתינו למדנו זו מזו, והתוצאה ניכרת".

"הצטרפתי לעבודה על הבית כשהוא היה בשלבי התכנון האחרונים שלו אחרי עבודה רבה וממושכת שנעשתה על ידי שירי האדריכלית עם הלקוחות", מסכמת גם ברקת, "היה לי חשוב להתחבר לרוח הבית, לפתיחות ולזרימה שמתקיימת בו, ולהוסיף את השכבה הנוספת של חומרים וצבעים שמחברת את האלמנטים. הרצון של הלקוחות בבית צבעוני וטמפרמנטי, התקשורת הפתוחה איתם, האמון שלהם בי ושיתוף הפעולה בינינו אפשר לי לחפש, להגדיר ולבסס את השפה היצירתית הייחודית של הבית הזה ושל המשפחה הזו".

רשימת מכולת:

ספה סלון, פיק אפ, 10,000 שקל
שולחן אוכל, יניב פשפשים, 6,000 שקל
שולחן סלון, 1,500 שקל, מרקטפלייס

אדריכלות: שירי מוטס לוין

עיצוב פנים וסטיילינג: שרון ברקת

פיקוח בנייה וניהול פרויקט: יעקוב גוטמן
מיזוג אוויר: אוהד שלו
טרצו ירוק: זימבריס מכמורת