משפחה עם שלושה ילדים ביקשה להפוך דופלקס מיושן וכבד למקום רך, בהיר ומרגיע. שבעה חודשי שיפוץ ו-1.2 מיליון שקל אחר כך, התקבל בית מואר ונינוח, עם הרבה עץ, חלונות גדולים, מרפסת נדיבה ומדרגות שעברו מהפך והפכו לאחד האלמנטים היפים בו


דירת גג בתל אביב, עם שפע של אור טבעי, נוף פנורמי שנפרש על פני חצי עיר וסיכוי לא רע להיתקל בקוונטין טרנטינו עם אספרסו בקפה השכונתי – זו כבר התחלה טובה לסיפור. אלא שהדירה הזאת התחילה דווקא כמופע תל אביבי קודר וחורפי, בניגוד מוחלט לאנשים שגרים בה, שביקשו להפוך אותה למקום שמרגיש כמו ענן קיצי ומלטף. הם רצו להגיע הביתה, להשאיר בחוץ את הכביש ואת החיים העמוסים, לחלוץ נעליים ולהרגיש את העץ החמים מתחת לרגליים היחפות, לשקוע בספה מול השמש שחודרת מבעד לחלונות הגדולים, לטפס במדרגות הכמעט שקופות אל המרפסת שטופת השמש והצמחייה ולראות את תל אביב מלמעלה, רגע לפני שהחשכה יורדת עליה. ובסוף היום, להחזיק כוס יין ולהרגיש שמחר יהיה קצת יותר טוב.
הדיירים: משפחה בת 5 נפשות, זוג הורים ושלושה ילדים, ילד בן 13, ילד בן 10, ילדה בת 6, ההורים בשנות ה-40
הדירה: באזור הצפון החדש, קרוב לכיכר המדינה. הדירה בת שתי קומות, בבניין בן 45 במצב סביר. גודלה כולל מרפסות 323 מ"ר, ובה 5 חדרי שינה. מצב הדירה לפני השיפוץ היה ראוי למגורים, אך מיושן ומתחיל להתבלות - בדיוק הזמן לשיפוץ.
החזון: החלום של הדיירים היה להגיע לדירה מרגיעה, בתחושה עננית וחמימה, רכה ובהירה ולא קונטרסטית וצעקנית, וכן עדיין לקבל תחושה מודרנית והנקייה.
הקווים המנחים היו בעיקר להתמקד בקומפוזיציה החומרית ולדאוג שחלוקת החלל תהיה מרווחת עבור כולם. הייתה דרישה ראשונית "לפתוח" את המטבח שהסתתר מאחורי קיר נגרות ענקי וחסם מאוד. היה אילוץ של עמוד בטון קרוב לאי שהחלטנו דווקא להדגיש וחשפנו אותו – האלמנט היחידי ש"שונה" בנוף – גס ולא גמור וממש לא רך וענני, אך בייחודיות שלו הדגיש את שאר הרכות בבית. עוד דרישות מורכבות היו לתכנון הגג והמרפסת - שהנוף המדהים לא יוסתר ותורגש הצמחייה שעוטפת אותם, וכן שתהיה חלוקת אזורים ואופציה לישיבה בכל שעה ביום. הדיירים ביקשו גם כי הבישול במטבח לא יפנה לקיר ושהספה בסלון תהיה כזאת שמחכים לנחות עליה.






משך השיפוץ: שבעה חודשים.
עלות השיפוץ: כ-1.2 מיליון שקל.
חדרי הרחצה בדירה, שעברו שיפוץ לפני שנים בודדות, היו היחידים שלא עברו שיפוץ מאסיבי, אלא רק החלפת חלונות והתאמות נגרות. כל שאר האזורים עברו מהפך טוטאלי. גרם המדרגות שופץ על ידי החלפת מעקות, גוון ומדרכי עץ. גם בסיס הנגרות של האי במטבח נשאר, והוחלפו כל החיפויים והגמרים.
ברגע שפותחים את הדלת נכנסים למבואה קטנה, כשמשמאל לכניסה נמצאת פינת האוכל ומימין המדרגות לקומה השנייה. אבל המבט הראשון נזרק ישר לכיוון הוויטרינה הגדולה שמשקיפה על הרחוב הרחב. בצעידה לכיוון הסלון כבר רואים בבירור את האי הגדול במטבח ואת הבילט-אין של המטבח. משמאל למטבח נמצא המשרד הביתי, המקביל לפינת האוכל וחשוף אליה דרך ויטרינה גדולה. ממבואת החדרים אפשר לגשת לחדר הרחצה המרכזי ולשני החדרים שבאזור.
חדר הרחצה במבואת החדרים מפריד בין שני חדרי השינה של הבנים.
משמאל לפינת האוכל, ובמקביל למשרד מתחבא חדר השינה של הילדה.
בחזרה לחלל המרכזי עוברים דרך המטבח, ואז נחשף עמוד הבטון החשוף, שמשמש כאלמנט מפריד בין אזור המטבח לסלון. הסלון אוורירי ומרווח ומעוטר בספריית אלומיניום חשוף, שמחברת מבחינה חומרית לעמוד הבטון. אלה מהחומרים הקרים הבודדים בבית, וגם המזנון שייך לאותה שפה חומרית. מיד אחרי המזנון, מתחת למדרגות, ניצב הפסנתר.
העלייה במדרגות חושפת ויטרינה גדולה, שמאחוריה עציץ גדול, ולצדה מעקה מרשת אקספנדד נירוסטה כמעט שקופה. בסוף גרם המדרגות, משמאל, נמצאת הכניסה לחדר ההורים. בחדר ויטרינה גדולה למרפסת וחדר ארונות פתוח, שמשמש מעין מסדרון המוביל לחדר הרחצה. אל המרפסת אפשר לצאת גם דרך המסדרון הקצר שאליו מגיעים בסוף גרם המדרגות. זו יציאה קטנה, אבל דרמטית.
מיד ביציאה למרפסת נמצאת פרגולה רחבת ידיים שמכסה כשני שלישים מהשטח השמאלי שלה. בקצה המרפסת ובמעטפת השמאלית שלה יש אדנית בנויה היקפית, שמייצרת אינטימיות והפרדה מהבניינים הסמוכים. בצד הימני, הפונה מערבה, נמצא אזור דק איפאה מוגבה, שמשמש גם לאירוח ובו פינת אוכל ומטבח חוץ.





דבר המעצב: החוויה הייתה חיובית מאוד, כי בסוף מדובר בכימיה שיש לך עם אנשים ולא רק בכישרון ובעיצוב טוב. כל פרויקט מצריך לשים את האגו בצד, להיות קשובים זה לזה ולהבין את היתרונות והמגבלות של הדירה ושל התקציב.
העבודה עם הדיירים הייתה בסינכרון מלא בכל החלטה. במיוחד בבית שעובר שיפוץ ומבוסס על מצב קיים, שיתוף הפעולה חייב להיות הדוק, וההחלטות לפעמים צריכות להתקבל במהירות, כי תמיד יש הפתעות בשטח ואין זמן להתמהמה.
התקשורת בינינו הייתה מעולה. עבדנו כמו שאני אוהב, יותר כצוות שמקבל החלטות ופחות במערכת יחסים של לקוח ונותן שירות. זה משהו שאני מדגיש תמיד בפני הלקוחות שלי: ברגע שהסכמנו לעבוד יחד, אנחנו הולכים יד ביד – פעם אני מושך ופעם הם. האינטראקציה הזאת חשובה מאוד. האגו נשאר בצד. גם ללקוחות יש המון רעיונות מעולים, ואני ממש שמח שהם משתפים אותי.
טיפ : הפרויקט היה אינטנסיבי מאד, מפאת לחץ של זמנים, והחלטות של הלקוח שהתעכבו בגלל שיקולים תקציביים. הייתי ממליץ לכל לקוח להגיע הכי מוכן שאפשר מבחינת זמני תכנון וזמני ביצוע, ולהבין את הלימיט התקציבי שלו מהיום הראשון – פחות לגדול עם הפרויקט.
פריט אהוב: אני אוהב בעיקר את המדרגות, שהתחילו כאלמנט מאד מכוער והפכו חד משמעית לאחד האלמנטים היפים בבית – רק בעזרת החלפת מעקה, שינוי הגוונים וחיפוי המדרכים.





רשימת מכולת:
ספת סלון – יונתי טוקיו, 13,990 שקל
שולחנות סלון – נטורה, מ-6,030 שקל
עיצוב פנים: הילי לזרוב
סטיילינג: הילה שניאור לזרוב
תכניות עבודה: מיה ליננברג
פיתוח חוץ: אורי תורג'מן (גינה קסומה)
