רמת גן: בית הקפה המיתולוגי קם לתחייה כבית זוגי נוטף סטייל

בפרבר המזרחי השקט של רמת גן נמצא מבנה לשימור שבעבר, בשנות ה-30 וה-40, פעל בו בית קפה ופנסיון משפחתי של משפחת אונגר - מקום אינטימי שהיה מוקד שכונתי מוכר.

המבנה היה ישן, עם תשתיות עייפות, ובעליו, בני זוג בשנות ה-50 לחייהם, ביקשו להחזיר לו את הנשימה, לפתוח אותו לאור ולייצר חיבור טבעי בין הפנים לתחושת החוץ.

היא - חובבת אופנה, בעלת חנות יד שנייה לבגדים ויועצת NLP, אישה של מילים, שיח והקשבה, והוא - חובב בישול שעובד רוב הזמן מהבית – רצו בית חי, פתוח ומזמין, כזה שהאור, האנשים והריחות נעים בו בחופשיות.

"הם ידעו בדיוק איך הם רוצים להרגיש בבית, אני רק תרגמתי את זה לשפה של חומר ואור", מספרת המעצבת ענבל אגא, שלקחה על עצמה את הפרויקט, "העיצוב נולד מהאופי שלהם - פתוח, חם, לא מתאמץ אך מדויק ומלא נוכחות. המטרה הייתה לייצר בית שמחזיק בתוכו אמת חומרית, שקט ודיוק, בלי לאבד חמימות ותחושת חיים.

שלד הבית נשמר אך כל מרכיבי הפנים חודשו - מהרצפה והתקרה ועד המערכות הטכניות. "העיצוב התחיל מהשלד ונגמר בידית של הארון", היא אומרת, "עם חשיבה על כל פרט, וחיפוש הנקודה המדויקת שבה החומר פוגש את התחושה - המקום שבו אסתטיקה ורגש מתמזגים". החומרים שנבחרו הם חומרים טבעיים - נירוסטה, עץ ברזל וזכוכית - שילוב שמאפשר דיאלוג בין חספוס לעדינות, בין חוזק לנשימה. השפה העיצובית היא מינימליזם חם - קווים נקיים, חומרים במראה גולמי וטקסטורות שמספרות סיפור.

בהנחיית השימור נדרש לחדש את חזית הבית - דלת הכניסה וחלונות העץ - בדיוק לפי המקור. אלמנטים אלו, על האופי החומרי והצבעוני שלהם, השפיעו על כל הבחירות הפנימיות ויצרו שפה עיצובית שמכבדת את ההיסטוריה, אך נוגעת בה בעדינות עכשווית.

< לכל הכתבות בערוץ living

"השימור לא היה רק דרישה", מספרת המעצבת, "הוא היה השראה. הוא הזכיר לי כמה יופי יש בפשטות של חומר אמיתי שלא מנסה להתחפש". גם האור המשתנה במהלך היום והירוק המשתקף מהפתחים השפיעו ישירות על בחירת החומרים ועל הדרך שבה החללים חווים את הסביבה בלי להיות תלויים בה.

הפרויקט ארך כשנה וחצי וכל שלב בו נבנה מתוך דיאלוג עמוק עם הלקוחות. "זו הייתה מערכת יחסים שמבוססת על אמון, הקשבה, ושותפות אמיתית, מסע משותף של יצירה".

כבר בפגישה הראשונה, הדיירים ביקשו מטבח שירגיש כמו מסעדה. המטבח הוא לב הבית - חלל של חיים, בישול ושיח. תוכנן אי מרכזי רחב שמאפשר עבודה מקצועית של בישול ואירוח, ולצדו בר ישיבה בחלון, שמאפשר מבט אל הירוק בחוץ ומרחב אינטימי לשיחה או קפה של בוקר. החומרים - נירוסטה, עץ טבעי ותאורה חמימה – מאזנים בין פרקטיות לקסם, בין דיוק קולינרי לנשמה ביתית.

חדר השינה תוכנן סביב בקשה אחת: להרגיש רוגע ולראות את הבריכה כשפותחים את העיניים. המיטה מוקמה כך שהמבט הראשון בבוקר פוגש מים ואור. החלל נעטף בגוונים רכים, טקסטורות טבעיות ותאורה שמלטפת. זהו מרחב של שלווה, שקט ונשימה. אין בו עודף- רק דיוק, נשימה ומבט החוצה. מקום שבו הלב נרגע. שכל מה שמיותר פשוט נעלם.

"הבית מצליח לשלב בין עבר והווה, בין חומר לרגש, בין דיוק לאנושיות", מסכמת אגא, "הוא נושם את ההיסטוריה שלו, אך חי את ההווה באור ובקלילות. זהו בית של אמת, של חמימות ושל אנשים שיודעים לארח את החיים עצמם. בית שנבנה מתוך הקשבה - לקירות, לאור ולאנשים שחיים בו. נשען על ההיסטוריה אך מביט קדימה בביטחון ובשקט".

עיצוב פנים: ענבל אגא