הדיירים: דייר אחד רווק בן 32, בעלים של חברה בתחום שטחי פרסום באינטרנט.

הדירה: הדירה ממוקמת במיקום מרכזי בתל אביב, בין הבימה לדיזנגוף סנטר. זוהי דירה בקומה ראשונה הצופה לכיוון שדרות בן ציון בבניין פרטי. גודלה 120 מ"ר ובה שלושה חדרים ושתי מרפסות. הדירה היתה ישנה עם קירות מתקלפים, ריהוט מרופט והרוס ברובו וללא גופי תאורה.

החזון: הדייר ביקש: "רק שלא יהיה משעמם, שתהיה זרימה והומור וצבעים". מדובר בדייר שעובד שעות רבות ביום ובלחץ גדול, לכן היעד שהצבתי לעצמי הוא לייצר עבורו סביבה שבה הוא נרגע בסוף היום. האילוץ העיקרי היה הבלגן, גיבובי רהיטים ופריטים מיותרים. האתגר הגדול היה לראות הפוטנציאל הגדול הגלום בה. לשמחתי הדייר פשוט רצה שינוי מקצה לקצה מה שאפשר לי לעוף עם הרעיונות עבורו.

משך הפרויקט: 50 ימים.

עלות הפרויקט: 108 אלף שקל. הדירה הייתה ריקה, מעין דירת סטודנטים, והיה צורך להלבישה מאפס. העלות כללה: צביעה יסודית של הדירה כולה, דשא סינתטי בשתי המרפסות, ריהוט מלא, 5 פריטי נגרות בעיצוב אישי, 13 גופי תאורה, ריהוט מרפסת, טקסטיל, אקססוריז לכל הבית, קיר גרפיטי בגודל 10 מ"ר, מרכיבים ומתקינים, חומרים, ומשלוחים.

אני מקפידה בעיצובים שלי לשמור על אווירה שמשלבת תחושה של חופשה עם ביתיות. אני לא מאמינה בלהתפשר – לא בעיצוב ולא בשירות. נעשה פה חיפוש מאסיבי ומסביב לשעון של פתרונות ייחודיים עבור הדייר, קיבלתי השראות מאתרים בתחום מכל העולם. היה פה רצון להעז עם צבעוניות מצד אחד, אך עדיין לשמור על אווירה נעימה ולא מאיימת, כדי לייצר חלל שהדייר ירצה להישאר בו, להיות חלק וליהנות. מעבר לתחושת הבית מדובר בלייצר תחושת שייכות, לכן רואה את מה שאני עושה כיצירה.

עדי אזולאי, סלון (6) (צילום: מיה אפיס)
היתה מעין דירת סטודנטים | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, סלון, ג (10) (צילום: מיה אפיס)
ס הניתוק הצטרף כדי להכניס מעט אנרגיה תעשייתית | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי (8) (צילום: מיה אפיס)
השראות מאתרים בתחום מכל העולם | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, ג, תמונה (12) (צילום: מיה אפיס)
צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, ג, הדום (11) (צילום: מיה אפיס)
הדום בד בהזמנה אישית | צילום: מיה אפיס

עוד באתר לעיצוב הבית:

מסיבות ענק במרפסת

הסלון: נכנסים לדירה, משמאל המטבח ומימין הסלון. בסלון היו רהיטים מרופטים מאיקאה, מאחורי הספה מתחת לחלון הייתה נישה פתוחה. הרגשתי שאין סיבה להשאירה כך ולכן היא הוסתרה על ידי ה-osb, פס הניתוק הצטרף כדי להכניס מעט אנרגיה תעשייתית ומחוספסת, כמו בהרבה בתי קפה.

הדייר מרבה לקיים מסיבות גדולות במרפסת, לכן יצרתי שם מספיק מקומות ישיבה, אבל רציתי שגם במרחב הסלון למרות שאינו מאוד מרווח יהיו מספר פתרונות ישיבה ייחודיים.

ספת הר' הייתה הפנטזיה שלו, מינפתי אותה על ידי הוספת שולחן צד ירוק בתכנון אישי בשביל הבירה או הקפה של סוף היום.

בגלל שחלל הסלון ופינת האוכל מחוברים בח' פתוחה, חשבתי לתכנן פריט נגרות צף וחשוף שבו ייכנסו כל מכשירי החשמל והטלוויזיה הענקית. הלקוח התנגד וביקש שתהיה תחושה של מרחב ותנועה, לכן הוחלט לנצל את השטח בקיר הפינתי מול הספה ולתכנן ספרייה צפה עבור מכשירי החשמל, והטלוויזיה הותקנה על זרוע בעלת תנועה של 270 מעלות, כך שניתן אפשר לצפות בה מהסלון ומפינת האוכל.

פינות העבודה והאוכל: ממוקמות מול הסלון. הדייר אינו מארח לארוחות ערב בתדירות גבוהה, לכן בחרנו בשולחן בר, וגוף התאורה הגדול ממקד את תשומת הלב בפינת האוכל ולא בפינת העבודה. קיר הגרפיטי הוא שידוך הולם לאופי הלקוח, ומצניע את פינת העבודה המאסיבית שבה בחר. בגלל שמדובר בלקוח שהעבודה היא מרכז חייו, פוזרו עוד פינות עבודה בבית - במרפסת מעמד ורוד ללפטופ ובחדר השינה שולחן חמורים.

עדי אזולאי, מדפים (9) (צילום: מיה אפיס)
ספרייה צפה עבור מכשירי החשמל | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, ג, מדפים (צילום: מיה אפיס)
צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, ג, שידה (15) (צילום: מיה אפיס)
הפינה האהובה בבית | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, מדף (16) (צילום: מיה אפיס)
הפפיונים מקבלים טוויסט | צילום: מיה אפיס

המרפסת: המרפסת מתפרשת על פני 30 מ"ר ולה שתי יציאות, האחת מהסלון והשנייה מפינת האוכל, כך שנשמרת התחושה המעגלית, האנרגיה זורמת ויש תחושה של קלילות. היה חשוב שכל החללים ידברו באותה שפה אך לא יחזרו על עצמם ברמה העיצובית. מכיוון שהמרפסת שימשה כמחסן, התחלנו ביומיים של עבודה משותפת של מיון וזריקת המיותר. הריהוט הטוב חודש על ידי צביעה וטקסטיל מותאם חוץ, כולל רגלי הבובה הישנה. הדשא נבחר כדי לייצר תחושה של מלון בוטיק ולהוסיף צבעוניות לחלל מלמטה. לבקשת הלקוח נוספו גם מאווררי תקרה שחורים ומעוצבים על מנת להוסיף נופח גברי וכמובן ברמה הפרקטית, לקרר את המגיעים למסיבות הענק שמתקיימות בבית. כמו כן, תוקנה התאורה ונצבעו הקירות בגוון הכללי של הבית אפור (nwc 040 נירלט).

הפרוזדור: הליכה לכיוון חדר השינה מגלה מימין פרוזדור. התקרה הנמוכה והשטח הקטן היוו אתגר, אך התעקשתי להשאיר את הסקריטר הישן והייחודי של הלקוח בפינה הזו. מדבקות הפפיונים הילדותיות לכאורה מקבלות טוויסט בשילוב התמונה מגלריה אמנות אירוטית ובתאורה המדמה פנס רחוב – זו אחת הפינות האהובות עלי בבית.  

חדר השינה: בקיר החלונות ישנן כמה הנמכות שמאוד מוזילות את מראה החדר, ופתרנו זאת על ידי התאמת שני סוגי וילונות - בחלון הגדול וילון רך ונופל ובקטן רומי. החדר היה מלא במידוף מיותר על הקירות ובמיטה. בניגוד לחללים האחרים, פה היה ממש תהליך של בנייה אטית ומדודה של העיצוב, ניסיתי כיוון אחד ואחר כך אחר, עד שהגעתי לנוכחי. הייתה המון חשיבה על איזון בין גברי ונשי - הדום הבד שעוצב במיוחד ומנורות הקיר המהממות ומולן מנורת תקרה שהיא בעצם מצלמה ישנה ומידוף צינורות מותאם אישית. גם תמונות הקיר משלבות נשי וגברי. החדר נצבע באפור חם שיאגד את הצבעים וישרה תחושה בוטיקית.

ברחבי הבית מפוזרות הבובות של הדייר. הן היו בעיני כל כך מדליקות שרציתי לשלבן בכל פינה כמובן, שזו דרך נהדרת לחזק את תחושת השייכות לבית החדש.

עדי אזולאי, שינה(1) (צילום: מיה אפיס)
חדר השינה | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, שינה (17) (צילום: מיה אפיס)
אווירה שמשלבת תחושה של חופשה עם ביתיות | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, ג, שינה (18) (צילום: מיה אפיס)
תהליך של בנייה אטית ומדודה של העיצוב | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, שינה (3) (צילום: מיה אפיס)
איזון בין אלמנטים גבריים לנשיים | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, שינה (2) (צילום: מיה אפיס)
החדר נצבע באפור חם שמאגד את הצבעים ומשרה תחושה בוטיקית | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, צעצועים (צילום: מיה אפיס)
בובות משולבות בכל פינה | צילום: מיה אפיס

נסו את השטיח בבית

דבר המעצב: הפרויקט היה עמוס, מאתגר ומלמד. למדתי שכל הצבעים חברים, רק צריך לשים לב למינונים המדויקים ולגוונים הנכונים, וכך גם סוגי העץ השונים. תמיד יש הזדמנות למצוא עוד פתרונות וליצור עיצובים חדשים ושונים בכל פעם מחדש. הכי נהניתי מהעובדה שהלקוח רצה לעוף איתי – זה שימח אותי מאוד, והבנתי תוך כדי התהליך שיש לי פה שליחות. שורה תחתונה: הדייר מרוצה, אני מרוצה.

טיפים: לעיצוב מרענן ומסקרן, תמיד תשלבו סגנונות עיצוב ורמות שונות של מחירים, רק זול או רק יקר לא בהכרח מבטיח תוצאה טובה. בתחום השטיחים יש הרבה חנויות שמאפשרות לרכוש את המוצר לאחר התנסות בבית הלקוח, נצלו את השירות, הוא מקל את ההתלבטות הארוכה.

פריט אהוב: גם אני וגם הדייר הכי אוהבים את קיר הגרפיטי. נעשתה הרבה עבודה כדי לגרום לזה לקרות, למצוא ברחבי הרשת את שני האמנים שישתפו פעולה, לתכנן ולחבר קונספטואלית כמה ציורי גרפיטי על מנת להתאים לטעמו של הלקוח. שלא לדבר על הסיכון, הקיר הגדול, העובדה שבגרפיטי יש המון יצירה ואי אפשר באמת לדייק, אבל משהו בבטן אמר לי: זה יהיה מעולה – לכי על זה! בתוך כמה שעות ספורות האמנים הנפלאים האלה העמידו קיר מושלם.

עדי אזולאי, חצר (7) (צילום: מיה אפיס)
המסיבות קורות כאן | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, חצר (5) (צילום: מיה אפיס)
צופה לכיוון שדרות בן ציון | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, ג, חצר (13) (צילום: מיה אפיס)
לעוף עם הרעיונות | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, ג, חצר (4) (צילום: מיה אפיס)
האנרגיה זורמת ויש תחושה של קלילות | צילום: מיה אפיס
עדי אזולאי, ג, ספסל (14) (צילום: מיה אפיס)
הרבה מקומות ישיבה | צילום: מיה אפיס

רשימת מכולת:

הדום בד קשר: 1,300 שקל, גלוריה מונדי, אחוזת בית, תל אביב.
תמונה חזה אישה: 1,800 שקל, : גלריה פחות מאלף, התערוכה הארוטית, תל אביב.
טקסטיל מרפסת: 5,000 שקל, וילה מרוק, יהודה הלוי, תל אביב.
עז שחורה בסלון: 1,600 שקל, גלריית וינטאג'', שוק הפשפשים, תל אביב.
כיסא צהוב בחדר שינה: 380 שקל, אורבן, דיזיין סנטר, הלח"י בני ברק.
שטיח סלון: 2,000 שקל, RUGS, אזור תעשייה, ראשון לציון.

עדי אזולאי, ארגון ועיצוב דירות גברים 

במדור הקודם: דירה אוורירית בעמק חפר
לכל הכתבות במדור בשיפוץ