הדיירים: הורים צעירים עם שלושה ילדים. ילד בן 5 וזוג תאומים.

הדירה: הבית נמצא באבן יהודה, כ-170 מ"ר בנוי. שתי קומות, ארבעה חדרי שינה, חלל משחקים לילדים, חלל ציבורי רחב של סלון מטבח, שני חדרי רחצה ושירותי אורחים.

דלית לילינטל, כניסת הבית (צילום: גדעון לוין)
שביל מוביל אותנו לדלת הכניסה | צילום: גדעון לוין

דלית לילינטל, מסדרון (צילום: גדעון לוין)
המסדרון. הורחב פי שניים | צילום: גדעון לוין

הכניסה הראשית לבית היתה צרה מאוד ולא נעימה, מעין מסדרון כניסה. לא היתה כלל גישה מתוך הבית לגינה הקדמית, לא פיזית וגם לא ויזואלית. סבך עמוס מחוץ לחלון של הסלון החשיך את הבית ולא אפשר יציאה החוצה. הבית היה במצב ישן, מדכא ולא נעים. ערבוביה של רצפות שונות, תחושת צפיפות, חושך, וחדרי הרחצה הישנים היו במצב לא סימפטי.

עוד באתר לעיצוב הבית:

מקום שכיף לשהות בו

החזון: הדיירים רצו בית מודרני עם אווירה כפרית, נינוחה, עם חומרים טבעיים. הם רצו בית עם מרחב, מקום שכיף לשהות בו, לארח ולהזמין חברים. הם רצו ליצור בית פתוח, שהחוץ הוא חלק בלתי נפרד ממנו, שהוא נוכח גם בפנים ושהיציאה לגינה נגישה ופתוחה. הם רצו חיבור לקרקע, לאדמה, ושהילדים יוכלו להתרוצץ בין החוץ לפנים בחופשיות. בית פרקטי עם אווירה של חופשה.

100514_dl_0148_copy (צילום: גדעון לוין)
נכנסים למבואה נעימה | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, דלת (2) (צילום: גדעון לוין)
מול הכניסה נמצאים שירותי האורחים | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, כניסה (צילום: גדעון לוין)
מפתחים חדשים החוצה | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, חוץ (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין

משך השיפוץ: כשבעה חודשים, משלבי התכנון המוקדם והכנת תוכניות העבודה וכמובן השיפוץ עצמו.

עלות השיפוץ: השיפוץ היה מקיף. כלל הריסות, בנייה, תשתיות חדשות - חשמל, תאורה, אינסטלציה, צבע בחוץ ובפנים ורכישות שונות - מטבח, סניטציה, ריצופים וחיפויים, דלתות, ברזל לפתחים וחלק מהרהיטים.

לפתוח את המסדרון

הקומה הראשונה נהרסה כולה כדי לתכנן מחדש את הפנים, כולל מפתחים חדשים החוצה. הכניסה לבית שונתה. במקור היא היתה צרה וצפופה. הוחלט לתכנן אותה רחבה ומזמינה והיא מוקמה כך שהיא מחלקת את הקומה הראשונה לאזור הציבורי (מצד שמאל) ולאזור הפרטי (מצד ימין).  

דלית לילינטל, סלון ומטבח (צילום: גדעון לוין)
שטיח קילים מודרני משתלב יפה ומוסיף צבע וביתיות | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, סלון (צילום: גדעון לוין)
חלל אחד גדול לסלון ולמטבח | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, ספה (צילום: גדעון לוין)
הריהוט בסלון מורכב מרהיטים שהיו ברשות הדיירים | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, שולחן אוכל (צילום: גדעון לוין)
שולחן האוכל הגדול מורכב מפלטת עץ עבה ומחוספסת ומרגלי ברזל שחורות כבדות | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, רגלי שולחן (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין

חדר השינה של ההורים נשאר באותו המיקום, אבל החדר עצמו הורחב בחצי מטר על חשבון חדר הרחצה. החלון בקיר החיצוני בוטל ובמקומו יצרתי פתח רחב עם דלתות ברזל שפונות החוצה לגינה האחורית. ככה ההורים קיבלו גם את החוץ שלהם, פינה פרטית שלהם מחוץ לחדר השינה.

דבר נוסף ומשמעותי היה לפתוח את המסדרון שמוביל לחדר השינה. זהו בעצם מסדרון שמגיעים אליו ישר כשנכנסים הביתה. הוא מוביל גם לחדר שינה הורים וגם למדרגות לקומה השנייה. הרחבתי אותו יותר מפי שניים מהמקור וככה בוטל המסדרון ונוצר מרחב, וכן נוצרה כניסה פתוחה ונעימה לחדר השינה וזרימה פתוחה ללמעלה. שנית, נוצרו נקודות מבט חדשות בבית מקצה אחד של הבית עד לקצה השני. ממש מדלתות היציאה החדשות לגינה האחורית ועד דלתות היציאה החדשות לגינה הקדמית. עכשיו יש מבטים חדשים, זרימה בין החללים ותחושה מרחבית ופתוחה.

דלית לילינטל, מטבח (צילום: גדעון לוין)
המטבח. כיף להזמין אנשים | צילום: גדעון לוין

דלית לילינטל, ארונות מטבח (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין

בקומה השנייה חדרי השינה נשארו בגודלם המקורי. חדר הרחצה הישן ואסלה נוספת שהיתה שם אוחדו לידי חדר רחצה אחד גדול יותר ונעים יותר.

כלל קירות פנים הבית צבועים לבן חוץ מחדר השינה של ההורים שצבוע בגוון עדין וחמים יותר. כל הקומה הראשונה חופתה בפרקט אלון במראה גס כפרי. כל קירות חוץ הבית חודשו ונצבעו מחדש והרעפים נוקו וחודשו.

בכל הבית יש שימוש בחומרים טבעיים - הרבה ברזל ועץ לצד חומרים מתועשים - קרמיקה מגרניט פורצלן, משטח אבן קיסר במטבח.

דלית לילינטל, מדרגות (צילום: גדעון לוין)
מעקה המדרגות נצבע בלבן | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, מיטה (צילום: גדעון לוין)
חדר השינה. שתי דלתות לבנות מובילות אותנו לתוך החדר | צילום: גדעון לוין

דלית לילינטל, חדר שינה (צילום: גדעון לוין)
יציאה מחדר השינה לגינה | צילום: גדעון לוין

חלל אחד לסלון ולמטבח

הכניסה: נכנסים לשער הראשי של הבית ושביל מוביל אותנו לדלת הכניסה שממוקמת בצד הבית. נכנסים למבואה נעימה, ארון קיר מינימליסטי ארוך נמצא לאורך קיר הכניסה, ספסל עץ שהיה ברשות הדיירים מונח גם הוא בכניסה, מעליו צילום בשחור לבן של גולש בשלג שקנה בעל הבית, ומנורה משוק הפשפשים.

שירותי האורחים: מול הכניסה נמצאים שירותי האורחים. הקרמיקה עם דוגמה גרפית בשחור לבן, מנורה מחבל עבה (ebay) מאירה את השירותים, ודלת השירותים היא דלת עץ מפירוק שהורכבה לה מסילת ברזל.

מסדרון: מימין לכניסה מסדרון הרחב שמוביל לחדר שינה הורים ולמדרגות שעולות לקומה שנייה. במסדרון ובכניסה יש תאורה של ספוטים צמודי תקרה בצבע לבן. בכלל כל התאורה בבית היא שילוב של ספוטים מודרניים וגופי תאורה ישנים, חלקם נקנו בשוק הפשפשים.

דלית לילינטל, אסלה (צילום: גדעון לוין)
חדר הרחצה | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, חדר רחצה (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, שידת רחצה (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין
100514_dl_0139_copy (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין
100514_dl_0144_copy (צילום: גדעון לוין)
מסילות לדלתות העץ בחדרי הרחצה | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, דלת (צילום: גדעון לוי)
דלתות מפירוק | צילום: גדעון לוי

דלית לילינטל, ריצוף (צילום: גדעון לוין)
קרמיקה בשחור-לבן | צילום: גדעון לוין

חדר שינה הורים: שתי דלתות לבנות מובילות אותנו לתוך החדר. שתי דלתות ברזל בצבע שחור מובילות אותנו לגינה האחורית הצמודה לחדר. גם כאן דלת חדר הרחצה היא דלת מפירוק עם מסילת ברזל שתוכננה במיוחד בשבילה. גם כאן, הרצפה זהה לשירותי האורחים. חדר הרחצה הוא שילוב ישן וחדש. ארון הכיור הוא שידה שנקנה בטורקיז האוס, כיור לבן מונח עליו ומקלחת הורים מפנקת עם חיפוי אריחי בריקים לבנים.

החלל הציבורי (סלון ומטבח): יצרתי חלל אחד גדול לסלון ולמטבח. מפתח חדש לחלון ומפתח רחב עד הרצפה נוצר כדי ליצור יציאה לגינה הקדמית. כל פתחי החלל הציבורי נוצרו מברזל בצבע שחור. הריהוט בסלון מורכב מרהיטים שהיו ברשות הדיירים - הספה, הכורסה והכיסאות ליד שולחן האוכל. שולחן האוכל הגדול (דרך המשי) מורכב מפלטת עץ עבה ומחוספסת ומרגלי ברזל שחורות כבדות, המנורה מעל השולחן נקנה בשוק הפשפשים וגם אלה מעל משטח העבודה. כל שאר התאורה בחלל היא צמודי תקרה מודרניים לבנים. שטיח קילים מודרני (ג'וזפון) משתלב יפה ומוסיף צבע וביתיות.

הגינה: הותקנה דק עץ ונשתל דשא חדש.

דלית לילינטל, חדר משחקים (צילום: גדעון לוין)
חלל המשחקים מורכב ממשטחי עץ ועליהם מזרני ישיבה | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, פינת ישיבה (צילום: גדעון לוין)
רעיון כיפי ופשוט של הדיירים עצמם | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, חדר תינוק (צילום: גדעון לוין)
חדר התאומים. קיר אחד נצבע בתכלת | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, חדר ילדים (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין

דלית לילינטל, חדר ילדים (2) (צילום: גדעון לוין)
החדר של בן ה-5. הכל פשוט ונקי | צילום: גדעון לוין

פרקט לבן ורענן

בקומה השנייה המעקה נשאר ונצבע בלבן. כל הקומה השנייה חופתה בפרקט בצבע לבן, שמשרה אווירה רעננה. הניגוד בין המעבר מהעץ הכהה בקומה הראשונה ללבן שבקומה השנייה מפתיע ומשרה תחושה אוורירית וקלילה. מטעמי תקציב לא הוחלפו החלונות בקומה זו. אבל הבחירה של הפרקט הלבן בהחלט נותנת את הטאץ' הסגנוני והכל כך נעים לאזור הפרטי הזה.

חלל המשחקים: במרכז הקומה ישנו החלל המשותף, חלל המשחקים של הילדים. ממנו יש כניסות לשלושת חדרי השינה. חלל המשחקים מורכב ממשטחי עץ ועליהם מזרני ישיבה - רעיון כיפי ופשוט של הדיירים עצמם. 

חדרי הילדים: קיר אחד בחדר התאומים נצבע בתכלת. חוץ מזה, הכל פשוט ונקי.

חדר הרחצה המשותף: מחופה בבריקים לבנים, הרצפה באפור, וכך גם ארון הכיור (איקאה).

להתלבט יחד

דבר המעצב: פרויקט מוצלח בשבילי הוא פרויקט של שיתוף פעולה. שיתוף פעולה מלא ביני ובין הלקוחות הוא קריטי. כשיש חיבור טוב בין הצדדים, אינטראקציה פורה בין כולם, כשמדברים על האפשרויות ועל הבעיות ומתלבטים יחד כדי להגיע לפתרונות המתאימים לכל הצדדים, ככה יוצרים פרויקט טוב. בפרויקט הספציפי הזה היו את כל הדברים שציינתי, ובנוסף לכך, ללקוחות היה גם טעם אישי משובח, מה שהפך, מבחינתי, את כל התהליך לכיף אחד גדול. ואני מאמינה שרואים את זה בתוצאה הסופית.

דלית לילינטל, מקלחת (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין

דלית לילינטל, חדר רחצה שחור לבן (צילום: גדעון לוין)
חדר רחצה. מחופה בבריקים לבנים | צילום: גדעון לוין

טיפ: חייבים להבין שתהליך העיצוב והשיפוץ הוא אכן תהליך. זהו תהליך ארוך עם שלל לבטים בדרך. כל כך הרבה פרטים כרוכים בתהליך השיפוץ. לפעמים קשה לקלוט את זה, וכמה עבודה בעצם יש למעצב. החל משלב התכנון - איך ייראה הבית, האם הצרכים שלכם נענים בתכנון, מה החלום, שלכם; וכלה בבחירות הרבות שצריך לקחת - באילו חומרים להשתמש, באילו אביזרים, רהיטים ועוד. על מה אפשר לוותר ועל מה לא כדאי לוותר. אני מציעה לבחור מעצב/ת שאתם מרגישים איתו/ה בנוח, שיש לכם חיבור טוב איתו/ה, שראיתם עבודות קודמות ואהבתם. מעצב טוב ידע להוביל אתכם בדרך הסבוכה אל הפיניש.

פריט אהוב: הדלתות וחלונות הברזל. אין ספק שהן נותנות לבית את הלוק המיוחד ובדיוק מה שהלקוחות רצו להשיג. זה נותן את התחושה האמיתית והביתית.

דלית לילינטל, חצר (צילום: גדעון לוין)
בית שכיף לארח בו | צילום: גדעון לוין
דלית לילינטל, דק (צילום: גדעון לוין)
הותקן דק עץ ונשתל דשא | צילום: גדעון לוין
102014_da_0033-2_copy (צילום: גדעון לוין)
צילום: גדעון לוין

עיצוב פנים - דלית לילינטל

במדור הקודם: בית בהוד השרון שמזמין את הפרדס פנימה
לכל הכתבות במדור בשיפוץ

 לכל כתבות המגזין