"למעשה, את המגרש הממוקם ברמת אפעל רכש בעליו עם שותף כהשקעה במטרה לבנות עליו בית שיועמד למכירה או ישמש כנכס מניב, אך הדברים התגלגלו אחרת", מספר האדריכל מרק טופילסקי על פרויקט תכנון הבית שנבנה עליו, ואשר בסופו של יום דייריו אינם אלא בעלי רעיון ההשקעה. שכן כאשר בחנו את איכות הסביבה בה הוא ממוקם, ועוד יותר מכך נוכח התכנון שרקם עבורו טופילסקי, שבעבר כבר תכנן עבורם בית, זנח הרעיון לטובת החלטה על מגורים בו. "מדובר במגרש לא גדול, 230 מ"ר, שהינו חציו של דו משפחתי, כך שהאתגר היה לייצר בית שיהיה מרווח דיו, עם חלוקה פנימית גמישה, נוחה ופונקציונאלית, ובהתאם לבקשת הדיירים לכלול בחצרו גם בריכה" מוסיף טופילסקי.
חצרות מכל הכיוונים
טופילסקי גיבש קונספט שנועד לשוות את תחושת הרווחה באמצעות אדריכלות נקייה ומדויקת שעיקרה חללים פתוחים וזורמים, לצד ניצול מיטבי של אזורי החוץ וכיווני האוויר. ואכן, תחושת המרחב המאפיינת את הבית שמתארו נחשף כשתי קוביות המונחות זו על זו וחללו נפרש על שני מפלסים + מרתף, גדולה מגודל המרחב שקיים בפועל, כאשר מעבר לכך הוא נהנה מאזורים חיצוניים, הן בחזיתו הקדמית והן באחורית.
בקומת הכניסה מרוכזות הפונקציות המשותפות, ותכנונה בתצורת האות ר' הפונה לפינת המגרש, מנצל מקסימלית את השטח הקטן ומעצים את המרחב הוויזואלי - משלב בו חצר עם רחבת ישיבה מרוצפת דק עץ, כמו גם את הבריכה המבוקשת, ובה בעת מספח את השטח שננגס מגריעת ה-ר' לכדי מרחב אחד בעל ממד ריבועי נעים לעין. בכל חזיתה האחורית של הקומה הותקנו ויטרינות גדולות המאפשרות יציאה החוצה מאזוריה השונים ומעצימות את הקשר והזרימה בין שני המרחבים, וקשר דומה בין פנים לחוץ מתקיים גם בחזית הקדמית: בחזית זו רתם טופילסקי שטח, שבדרך כלל אינו מנוצל מבחינה פונקציונאלית, לשמש כפינת ישיבה שהיציאה אליה נעשית מחדר המשפחה הממוקם בקדמת החלל.
בקומה העליונה שוכנים החללים הפרטיים: יחידת הורים ושלושה חדרי ילדים, וקומת המרתף תוכננה כמרחב רב שימושי, הכולל חלל עבודה, חלל משפחה/אירוח, חלל לימודים לילדים, חדר קולנוע ביתי, וכן אזורי שירות ושני חדרים נוספים לאורחים, ו/או לשימוש עתידי כיחידת מגורים למתבגרים.
במסגרת התקציב המדוד שהוקצה לבנייה, מרכיב משמעותי בתהליך התכנון היה השימוש בחומרים. טופילסקי: "החומרים שנבחרו היו בסיסיים וניטראליים, אך אופן השימוש בהם והקפידה בביצוע שדרגו את מופעם וסגננו אותו. לריצוף, לדוגמה, משמשים אריחי טרצו 20X20 בגון אפור בסיסי שהנחתם נעשתה בצמידות זה לזה ללא פוגות, כאשר באמצעות פרופילי אלומיניום דקים חילקנו אותם למקטעים של 2 מ"ר המייצרים מראה של משטחים גדולים יותר". שימוש יצירתי דומה נעשה גם בתקרת הסלון העשויה בטון קרשים שבוצע ביציקה רגילה ללא כל ייחוד. על מנת לשדרג את חזותה הוענקו לה ליטוש וציפוי בסילר מבריק למחצה, ופס ניתוק שחור ששולב בהיקפה (חצי ס"מ) מייצר קונטרסט מעניין בינה לבין קירות הגבס הלבנים והחלקים. בהמשך לכך, גופי התאורה שהותקנו בה תוכננו ייעודית עם מסגרת פלדה דקה המרחפת במנותק מהתקרה, כך שהם מייצרים מראה נאה ואיכותי, ובמקביל מסתירים/מטשטשים את שנדרש להסתיר בתקרה הגולמית.
אמפיתיאטרון המשקיף אל חלל האירוח
לצד שימוש חומרי מעניין ומגוון, בולטים בבית אלמנטים מקוריים ופרטים יצירתיים ששילב טופילסקי בחללי הבית השונים. כך, לדוגמה, גרם המדרגות המוביל מטה אל קומת המרתף רבת השימושים, תוכנן באופן שהמדרגות נמתחות לכל רוחבו, ובכלל זה גם מתחת למדרגות העולות למרות היעדר "גובה ראש", תוך יצירת מעין אמפיתיאטרון המשקיף אל חלל האירוח הכולל גם שולחן ביליארד. במקום מעקה שנדרש לתיחומו מפתיע אקווריום מים מלוחים שבהיותו מואר מהווה גם גוף תאורה מקורי, נוסך תחושת מרחב לכיוון פינת הלימודים שמעברו השני, ואף מעשיר את החלל בנוף פנימי מיוחד. החלל עצמו רוצף בפרקט היוצק חמימות ואף תורם לשיפור האקוסטיקה, קירותיו חופו בטפט כהה, ולמרות מיקומו הנמוך שתחום בחצר אנגלית הוא נהנה מנוף ירוק של חוץ החודר פנימה הודות לגינה ורטיקאלית שיצר טופילסקי על קירות הבטון המשמימים. בשעות החשיכה מוארים הקירות, כאשר הניגוד בין האור הבוקע מבעד החלונות לבין חיפוי הטפט הכהה מייצר מתח ועניין.
קומת הכניסה מאופיינת בפרישת חלל קריאה ונוחה המשמרת זרימה פתוחה ואזורים מוגדרים בעת ובעונה אחת, ועיצובה משתלב עם נוף הגינה הנחשף מבעד לוויטרינות התוחמות אותה לכדי מרחב נקי והרמוני. אל הקומה העליונה מוביל גרם מדרגות המשלב קונסטרוקציית פלדה ומדרכי פרקט שתוכננו כקוביות מרחפות ודקיקות, וארבעה פתחי סקיילייט שנפרצו ברום החלל מחדירים אליו אור יום המאיר גם את יצירות האמנות שנתלו על הקיר המלווה את מהלכו. המעקה התוחם אותו עשוי מפלדה, למעט בקטע הפונה לכיוון הסלון, שם ממלא את מקומו קיר זכוכית שקוף לשימור זרימה אוורירית ותחושת מרחב. חדרי הקומה העליונה תוכננו באותה קפידה ובהתאמה לגיל דייריהם, ויחידת ההורים עוצבה כמרחב מפנק ומרווח המכיל בשטחו גם חדר רחצה.
ניצול שטח במיטבו מגלמת הגינה האחורית, בה משתלבים הפתרונות המקוריים שנקט טופילסקי להשגתו ולהשגת תחושת מרחב. תצורת ה-ר' של קומת הכניסה אפשרה, כאמור, לנצל מקסימאלית את קווי הנסיגה המוכתבים בתכנית בניין עיר, ובקשה להקלה אפשרה להצמיד את הבריכה לקווי המגרש על מנת להותיר "משהו" לשטח חצר. הגריעה שבוצעה לטובת תצורת ה-ר' נוצלה לתכנון פינת ישיבה - כעין סלון חיצוני, והקירוי הנדרש להבטחת נוחות שהייה בה מתקבל מהקומה העליונה הרוכבת מעליה ואגב כך, כשהיא חורגת מקו הוויטרינות, גם מעצימה את ממד המרחב.
הדובדבן שבפתרונות הוא פתרון טכני/מכאני שנועד לכיסוי בריכת השחייה ובוצע בארץ לראשונה - כיסוי שהינו, למעשה, סוג של "מכסה" הידראולי מחופה עץ בשני צידיו, שפתיחתו/סגירתו נעשים בדומה לאלה של חזיתות קלפה. כאשר הוא סגור הוא מתיישר בקו אפס עם הדק של פינת הישיבה, חובר אליה בחזותו ומגדיל את שטחה, וכשהוא פתוח הוא מהווה רקע נאה לבריכה, כולל מפל מים משובב עין שמשתלב עמו. טופילסקי: "סגירת הכיסוי נעשית בלחיצת כפתור והשימוש בו הינו בטיחותי לחלוטין, היות והוא נושא עומס שימוש ככל רצפה רגילה". וכך, אם כשנמצאים בחללי הפנים המעוצבים והנעימים שמעניקים נוחות מגורים ומענה לכל צורך, ואם כשמתרווחים בגינה המפנקת שלמרות שטחה המצומצם אינה חסרה דבר, לא קשה להבין מדוע זנחו בעלי הבית, ובצדק, את רעיון ההשקעה ובחרו לגור בו בעצמם.
תכנון: אדריכל מרק טופילסקי
צוות תכנון: אדריכלים מרק טופילסקי ודפנה וייס.
פיקוח בנייה: נתי מרקוביץ
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"