אחרי שנות מגורים בלב לבה של תל אביב, כאשר נקרתה בדרכם הזדמנות לבנות בית מחוץ לסצנת הכרך הסואנת ולהמיר אותה בסביבה שלווה, החליטו בני הזוג לנצלה ופנו אל האדריכלית שרון ויזר לביצוע התכנון. "במגרש הממוקם באזור השרון, המשתרע על חצי דונם, ניצב קודם לכן בית ישן, חציו של דו משפחתי. השטח לא זימן אילוצים מיוחדים, ומעבר להגדרות כלליות שהתייחסו לאופיו הרצוי של הבית: שיהיה פתוח, מואר ומאוורר, ולהעמדתו על המגרש כך שייוותר שטח לשילוב בריכה, ניתנה לי יד חופשית למדי", היא מספרת.
על קשרים ומרחבים
הבית שנגלה לעין חושף מתאר קובייתי בעיקרו, שבמעטפתו מחופת הטיח משתלבים סרגלי עץ, ושער בנוי בתצורת האות ח' שניצב כסוג של שכבה מקדימה בחזית מסמן תהליך מעבר רך מהחוץ אל הפנים, "סוג של אתנחתא לפני הכניסה פנימה", לדברי ויזר. חלל הפנים משתרע על כ-260 מ"ר, ונחלק לקומת כניסה המרכזת בשטחה את הפונקציות הציבוריות, קומה עליונה המכילה את האזורים הפרטיים, וקומת מרתף.
פתיחת דלתו מגלה מרחב פתוח בעל איכויות לופטיות משהו, שחלקו מתנשא לגובה כפול וויטרינות גדולות התוחמות אותו מאפשרות להישיר מבט אל החצר ואל הבריכה שתוכננה בשטחה. הוויטרינות שהותקנו בפתחים הן מסוג "הרם הזז", כך שפתיחתן חושפת את מלוא המפתח, ובתוך כך מעניקה גישה נוחה ומבט רחב אל הגן. ויזר: "קשרים ישירים עם החוץ היו מרכיב משמעותי בתכנון. המטרה הייתה ליצור כמה שיותר אינטראקציה בין שני המרחבים, ולמקסם את נוכחות החוץ בחלל הפנים".
מבואת הכניסה, שחלקה ממוקם באזור הגבוה של החלל, כוללת בשטחה שירותי אורחים ואת מהלך המדרגות המוביל לקומת המרתף, ואלמנט מבני דו צדדי חוצץ בינה לבין אזור המטבח: צדו הפונה אל המבואה מעוצב כ"כניסה כמו כניסה" ומכיל קונזולה ומראה, וצדו השני פונה למטבח, שם הוא מאכלס בתוכו מקרר ויחידת אחסון קיר גדולה. פינת האוכל ממוקמת בהמשך וכמו אחרי המטבח, ובעומק המרחב, כשהוא נושק לחוץ, נקבע מיקומו של הסלון.
נגיעות של עץ
כל אזור במרחב מוגדר בבירור ונהנה מספייס ראוי לייעודו, וחזות החלל ככלל מגלמת ניקיון, שקיפות ואווריריות. למעט הקיר המלווה את חלל המדרגות, בכל הקירות האחרים משולבים פתחים (חלונות ופתחי יציאה), ושפתו המודרנית נשלטת על ידי פלטה של חומרים וצבעים בגווני שחור, אפור ולבן שבור: אלומיניום שחור מגורען (אופיס) המשמש במסגרות הפתחים הרבים שעוטפים את כל אזוריו, אריחי אבן אפורה שיגריי שנבחרו לריצוף, קירות שנצבעו בלבן שבור, ומטבח שעיצובו נרקם ממשטחי קוריאן לבנים וחזיתות בגימור צבע בתנור בגון אפור גרפיט.
בתוך האסתטיקה המדויקת משתלבות נגיעות של עץ, כמו, למשל, בדלת הכניסה, במדרכי גרם המדרגות או בפריטי הריהוט, ולמרות היותן מינוריות נוכחותן בחלל מורגשת ויוצקת ממד חמים. התאורה מתקבלת מגופים שקועים וסמויים נטולי מסגרת לצד גופים דקורטיביים שנבחרו בהתאמה למיקומים ממוקדים תוך יצירת קצב שמלווה/מעצים את זרימת החלל, ופריטי הריהוט ששולבו בו בקפידה אנינה מאופיינים בסגנון עכשווי ונינוח.
ממהלך המדרגות המוביל למרתף מבצבצת ספרייה צמודה לקיר התוחם אותו, כאשר לתוכן שתורמת נוכחות הספרים לחלל מתווסף עניין ויזואלי שמייצרים מיקומה ואופן עיצובה עם מדפים אלכסוניים. את תכנונה במיקום הלא שגרתי מסבירה ויזר כפתרון ארכיטקטוני ופונקציונאלי כאחד. "היות ומדובר במבנה שחציו השני הינו בית ישן, נדרשנו לבנות את הקיר המשותף כקיר כלונסאות תומך, המייצר סוג של מדף בגובה הריצוף ובתוך גם הפרש עומקים בינו לבין הקיר. הספרייה היא, למעשה, ניצול של אותו ריק שנוצר בשל הפרש העומקים".
מהלך המדרגות המוביל לקומה העליונה ממוקם לכיוון עומק החלל, ועמוד מתכת קונסטרוקטיבי הניצב בסמוך אליו מייצר סוג של חיץ מגדיר בינו לבין הסלון. ארבע המדרגות הראשונות יצוקות, מחופות באריחי האבן של הריצוף וכמו זורמות ממנו, והפודסט המסמן בו "נקודת סיבוב" מסמן גם שינוי חומרי וויזואלי: בנקודה זו משתלב גרם שעוצב כקונסטרוקציית פלדה עם מדרכי עץ ומעקה זכוכית, כאשר המרווחים בין המדרכים מאפשרים לחצות אותם במבט, ולצד שקיפות המעקה מייצרים מופע אוורירי וקשרי עין.
רצף של ארונות
בקומה העליונה ממוקמים יחידת הורים ושני חדרי ילדים. לריצופה משמש פרקט עץ אלון מולבן ואת מעבר הגלריה הפתוח הזורם בין החללים תוחם מעקה זכוכית שקוף זהה לזה של גרם המדרגות. יחידת ההורים היא חלל מרווח שתכנונו משלב אזור מבואה נעים המכיל פינת איפור, וכן רצף ארונות המתחיל בשטחו וזורם לכל אורך החדר. עיצובו מאופיין באותם דיוק ואווריריות המאפיינים את קומת הכניסה, ופתח גדול שנקבע בחזית הפונה לגינה מאפשר להתבשם מנופה וממראה הבריכה גם כשנמצאים בקומה העליונה.
חזותה המטופחת של הגינה משלבת משטח דק, צמחייה ירוקה ובריכה בה נכלל משטח רביצה מפנק, וכשהיא עוטפת את הבית הנפתח אליה מחדד המרחב כולו את רעיון המעבר הרך שיצר השער בכניסה לבית ואת איכויות המגורים שהוא מעניק לדייריו - איכויות מגורים בסביבה שלווה המותירות את המולת העיר הרחק מאחור.
