חלון סרט המשתלב כפתח יחיד במסה קובייתית נקייה ומחופה זכוכית - כך נראית חזיתו הקדמית של הבית הדו קומתי שתכננה האדריכלית ענת קרטיס ברמת השרון. "הבית "יושב על קו האפס" של שטח הפונה לרחוב צפוף וסואן למדי, וכדי להבטיח פרטיות ראויה תוכננה חזיתו הקדמית כאטומה יחסית, כאשר חלון הסרט מספק הצצה כלשהי אל החוץ, לשמירת קשר עין עמו", מסבירה קרטיס את הרציונל שהנחה אותה בגיבוש התכנון.
עוד באתר לעיצוב הבית:
הבית נבנה על מגרש ששטחו משתרע על 370 מ"ר, ועל מנת לנצלו מיטבית תוכנן מתארו המבני בתצורת L המעניקה תחושת מרחב וחושפת אותו אל האופק הפתוח בחזית האחורית. מעבר לכך, משרתת תצורת ה- L את הקונספט הרעיוני של קרטיס, שנועד, לדבריה "ליצור מרחב פנים הנשען על מינימום קווים ומייצר אגב כך מקצב מסודר ושקט ויזואלי".
ואכן, זרימת הפנים מושתתת על צירי אורך ורוחב תלת ממדיים המייצרים עניין ומבטיחים גם זרימת אוויר טובה, והסיפור הנגלה לעין עם הכניסה הינו שונה בתכלית מזה שנראה מהרחוב: אטימות החזית הקדמית מומרת במרחב המאופיין בפתיחות אוורירית, שקיפות ואור, והממד הקובייתי של המבנה נשבר-מרוכך באמצעות קורות פלדה דקורטיביות שכמו מותחות את מעטפתו אל הגינה ומדגישות קו אופקי. הממד האופקי מקבל משנה נוכחות מתריסי רפפות חיצוניים, אשר בתוך הבית פנימה בא לידי ביטוי במשחקים שמייצר האור החודר דרכם ומעשיר את החלל בעניין משתנה בהתאם לשעות היממה.
"מינימליזם לא חייב להיות קר"
קומת הכניסה תחומה בויטרינות גדולות החושפות את נוף הגינה ומייצרות יחסי פנים-חוץ הדוקים, ושטחה מרכז את הפונקציות הציבוריות תוך שמירת נוחות פונקציונאלית, פתיחות והגדרה כאחד - מחד, נשמרים ביניהן קשרי עין ישירים ומבטים ארוכים, ומאידך כל פונקציה מוגדרת בבירור, עם "ספייס" ראוי לאופייה ומהותה. בתוך כך, פרישת החלל קריאה ופתוחה, אך בה בעת אינה נחשפת באחת ומאופיינת בתחושה כלשהי של גילוי: היישר מול הכניסה ממוקם הסלון, מימינה המטבח ופינת האוכל, ומשמאלה ממוקמים חדר משפחה ושירותי אורחים. גרם מדרגות מוביל אל קומה עליונה המכילה את חדרי השינה והילדים, כמו גם אל קומת מרתף המכילה את חדרי העבודה של בני הזוג.
מופעו של החלל נקי ומינימליסטי בעיקרו, אך רחוק מתחושה של קור או ניכור. "מינימליזם לא חייב להיות קר. מידתיות בחומרים ובמשקלים היא שם המשחק", אומרת קרטיס על החלל בו האיזון הנשמר בין פתיחות והגדרה מגובה ע"י איזון חומרי. ריצוף בבטון מוחלק, קירות לבנים ותאורה שמרביתה מושתתת על גופים שקועים, טווים מסגרת חלל סולידית ומאופקת, נוחה להכלה מדודה של אלמנטים מחממים, דוגמת שימוש בעץ, נגיעות טקסטיל צבעוניות, או גופי תאורה דקורטיביים המשתלבים במיקומים ממוקדים.
הסלון מגלם עיצוב אנין ונינוח כאחד: לצד פריטי ריהוט מסוגננים שנבחרו בקפידה, דוגמת שזלונג שעל עיצובו חתום לה קורבזייה, משתלב קיר ספרייה היוצק לחללו תוכן אישי חמים, וב"צומת" המפגיש בינו לבין אזור המטבח-פינת אוכל מותקן קמין אינטגראלי שנוכחותו מאצילה על המרחב כולו.
המטבח המרווח ופינת האוכל הממוקמת בנגישות נוחה אליו כמרחב ויזואלי אחד, מהווים אזור משמעותי בבית שבעליו הינם חובבי בישול ואירוח. המטבח הלבן זורם כעין שדרה הנתונה בין משטח כיור הנמשך לכל אורכו מתחת לחלון הסרט של החזית, לבין יחידת אי המשמשת גם כדלפק אכילה. השדרה "מסתיימת" בפתח יציאה לגינה בעדו נחשף נופו המלבב של עץ אשכוליות, ולצדו משתלבת יחידת ארונות גדולה שכמו נטמעת בפני שטחו של הקיר ומכילה שפע של חללי אחסון ומכשירי חשמל. פינת האוכל הסמוכה מאופיינת בעיצוב נקי המשלב שולחן וכיסאות אייקוניים של אימס עם רגלי מתכת דקות-מעודנות, והמרחב כולו פונה אל פתח יציאה רחב לגינה, היישר אל פינת אוכל חיצונית.
חדר המשפחה, הממוקם מעברה השני של דלת הכניסה אך משמר מבטים ישירים אל אזורי החלל האחרים, נצמד לסמנטיקה שלו כאזור שנועד לשרת את בני הבית- ובעיקר את הילדים- לפעילות פנאי ולשעות של וביחד. כך משתלבות בו עמדות מחשב, טלוויזיה,ספה נוחה להתרווח בתוכה, משחקים וספרים, וכמו כל אזורי הקומה אף הוא נהנה מפתח יציאה החוצה אל רחבה נעימה.
מטבח חיצוני, דשא יפני
גרם המדרגות המוביל אל הקומה העליונה משלב מדרגות בחיפוי עץ ומעקה ברזל לבן שעוצב בקו אופקי-נקי, וצדו הגובל בסלון תחום במחיצת זכוכית המשמרת את שקיפות המרחב ואווריריותו. קומה זו מרוצפת בפרקט עץ ומאכלסת שלושה חדרי ילדים ויחידת הורים, אותה עטף התכנון של קרטיס במרפסת דק עם מעקה זכוכית שקוף, אשר לצד הויטרינות הגדולות שתוחמות אותה מאפשרת ליהנות מנוף החוץ היישר מהמיטה. קיר נגרות שחובר לריצוף העץ תוך יצירת מראה אחיד חמים מחלק את חלל החדר לאזורי שינה ורחצה: צדו האחד משמש כגב למיטה שעיצובה משלב פלטה מרופדת ורגלי פרספקס, וצדו השני מכיל משטח כיור נוח.
חללי הרחצה והשירותים נתחמו במחיצות זכוכית, ואף הימצאות בצד זה של החדר פותחת את המבט אל נוף צמרות עצים ירוקות.
חדרי העבודה של בני הזוג ממוקמים בנוחות בקומת המרתף, כחללים המאפשרים פרטיות נדרשת ומגלמים את ההעדפות האישיות. כך, בעוד שפת העיצוב בחדר העבודה של בעל הבית משלבת עץ כהה ופריטים שעשו כברת דרך, משרדה של בעלת הבית ממשיך בשפתו הנקייה - מסוגננת את שפת הבית כולו.
מרחב החוץ נגזר ממתאר ה-L של המבנה, שאכן מייצרת תחושת גודל ורווחה. חלקת דשא יפני, עצים, אזור משחקים לילדים, מטבח חיצוני מאובזר למשעי ורחבה מרוצפת דק מייצרים פינת חמד שמשלימה את סיפורו של מארג ביתי מסביר פנים- מינימליסטי וחמים כאחד, נוח ונעים לדייריו, מוכן ומזומן לאפשר להם לארח בהנאה כמו שהם אוהבים.
קרדיטים: פתחים: "פרפקט".פינת ישיבה: "טולמנ'ס", קמין: "אורטל". תאורה: "קרני תכלת". פינת אוכל: "הביטאט". מטבח: "סמל". ריצוף פרקט: "סילבר ווד". אביזרים סניטאריים: "חזי בנק".
איך מעצבים את הדירה כמו וילה?
לכל הבתים של בית ונוי
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"