כשזה עמוק: הבריכות של העשירים נכנסות לתוך הבית

אדריכלות, שמנסה בשגרה לשפר את הקיים, מתיימרת גם לפרק ולבנות את הקיים מחדש. כך קירות לא תמיד מפרידים בין חללים, גגות יכולים גם לרחף באוויר, ובריכות כבר לא יושבות בשולי הגינה כמו פעם. אלמנטים נדחפים אל הגבול, נמתחים, חודרים ומתהפכים במקום התפקיד המקורי שלהם כדי להמציא דרך חדשה להגדרת המרחב הביתי.

בריכות הן תוספת נחשקת לגינה או למרפסת, ויש להן שלל צורות ומיקומים שהופכים אותן לחלק בלתי נפרד מהשפה האדריכלית של הבית וסביבתו החיצונית. בבתי יוקרה פרטיים ובמגדלים רואים בשנים האחרונות בריכות שבהן המים כביכול "חודרים" לתוך המבנה. הן ממשיכות אל תוך חללי הפנים, גולשות מתחת למפלסים, נמתחות למרפסות או חושפות דפנות זכוכית שקופות, שמאפשרות לראות את המים והשוחים בהם מכל זווית. גם כשהבריכה לא חודרת פיזית אלא ממוקמת בחצר, במרפסת או לצד המבנה, עדיין נוצר קשר חזותי ישיר עם האדריכלות והחללים שסביבה. עצם ההשתלבות של הבריכה בבית, אם בחדירה פיזית ואם במבט, מטשטשת את הגבול בין פנים לחוץ ובין אדריכלות לנוף. למביטים מהצד נראות הבריכות האלה בלתי צפויות, כאילו המים מעצבים את המבנה מחדש.

הקונספט העיצובי בבית בתכנון ישראלביץ' אדריכלים מבוסס על טשטוש של גבולות המבנה המסורתיים. המים אינם פונקציה מבודדת, אלא אלמנט ארכיטקטוני דינמי הזורם פיזית וויזואלית אל החללים השונים של הבית. מי הבריכה מגיעים עד לקירות הזכוכית הבטון, והמפגש הישיר והנקי מבטל את שולי הבריכה המוכרים ומייצר אשליה אופטית של אלמנטים מרחפים. תכנון בריכה המשולבת אל תוך המבנה דורש סנכרון בין האדריכל, קונסטרוקטור המבנה ומהנדס הבריכות. האתגר הגדול שעומד מאחורי הקלעים הוא הנדסי, כלומר הבטחת איטום אבסולוטי ועמידות המבנה בפני לחצי המים, ובעיקר אסתטי. "בשלבי התכנון אנחנו מחפשים פתרונות עיגון סמויים לחלקים הבנויים בתוך המים כדי לשמר את אשליית הריחוף, ולכך מוסיפים מערכות סינון נסתרות לחלוטין, השומרות על המים צלולים לאורך כל היום, שכן הצלילות היא חלק מהקונספט של ריבוי השתקפויות ותחושת ריחוף", אומר אבנר צדוק מ"פלגים בריכות שחייה".

<< לכל הכתבות בערוץ living

הגבולות בין הפנים לחוץ מיטשטשים כמעט לחלוטין בבית בשכונת ביצרון בתל אביב, שבו הבריכה היא חלק מהקומפוזיציה האדריכלית. היא ממוקמת לאורך קומת המגורים, בין המבנה לבין גבול המגרש, ויוצרת מעין ציר מים שמכניס אור, אוויר ותחושת עומק לבית. החללים הציבוריים פונים החוצה דרך חזית שקופה המאפשרת מבט רציף לחצר ולמים. מאחר שהבריכה מכוסה חלקית על ידי הקומה העליונה והמדרגות, נוצרת תחושה של ריחוף מעל פני המים.

>> עוד לא נרגענו מהבריכות הנעלמות

הבריכה במרפסת מתמזגת עם נוף הים הנמצא מאחוריה והשוחים בה נראים מכל הכיוונים. היא מתוכננת כהמשך טבעי של האדריכלות עם חיבור רציף בין פנים לחוץ וההשתקפויות המעצימות את תחושת המרחב והאור. "בלילה, כשהיא מוארת, מתקבל מעין גוף תאורה גדול, והבריכה היא שכביכול מאירה את כל המרפסת ומשתלבת עם הים והעיר שברקע", מסביר אדריכל רז מלמד. נבחרו לה שתי דפנות שקופות הפונות למרפסת, וכדי להימנע מפינה חדשה הן עשויות מלוח אקרילי שקוף אחד שלם עם רדיוס סיבוב בפינה. "כדי להימנע מסולם עלייה לבריכה, נבנתה במה המחביאה את חדר המכונות, והיא מאפשרת הצבה של מיטות שיזוף במפלס המים וירידה נוחה לבריכה באמצעות מדרגות נוספות בתוך המים. התוצר הסופי המתקבל מרהיב".

בבריכה שתכננו SON Architecture במלטה מתפקדת הבריכה כציר מרכזי של התכנון. היא מחלקת את הבית לאורכו, ומארגנת את המרחב הפנימי סביבה. המים נראים כמעט מכל נקודה בבית דרך פתחים וחללים שקופים, והבריכה הופכת לנוכחת בחיי היום-יום ולא רק בזמן השהייה בחוץ.

גם בבית באוסטרליה בתכנון KUD Architects משמשת הבריכה כאלמנט אדריכלי שמייצר חוויה מרחבית יוצאת דופן בתוך הבית. היא חודרת אל תוך מערך החללים ויוצרת קיר זכוכית שמאפשר לראות את המים ואת השוחים גם מתוך הסלון, כאילו הבריכה היא חלק ממנו. המים הופכים למעין קיר שמכניס תנועה, צבע ואור, והבריכה הופכת מאזור שחייה לנקודת מפגש בין אדריכלות ונוף.

בריכה הופכת לאלמנט עיצובי שמכתיב את האווירה כולה בבית שתכנן משרד Kordas Architects. באמצעות קיר זכוכית רחב נחשפים המים גם מתוך חללי הפנים ויוצרים משחקי אור ותנועה שמוקרנים על הקירות והתקרה לאורך שעות היום. מתקבלת תחושה דינמית ורכה, כמעט מדיטטיבית, שמנכיחה את המים בבית. הבריכה משתלבת בקווים המעוגלים של המבנה ובחיבור הישיר אל החוץ והצמחייה, וממחישה כיצד אלמנט אחד יכול לטשטש את הגבול בין אדריכלות, טבע ומגורים.

אפקט של בריכה מרחפת נוצר בדרך כלל באמצעות קונסטרוקציה הנדסית שמבליטה חלק מהבריכה מעבר לקו המבנה. חלקה נתמך על ידי שלד בטון ופלדה שמוסתר בתוך המבנה, כך שמבחוץ מתקבלת תחושה שהמים תלויים באוויר. מעבר לאפקט הוויזואלי, זהו תכנון מורכב שדורש חישובי עומסים מדויקים, בגלל המשקל האדיר של המים והתנועה המתמדת שלהם. המים במופע הזה מעצבים את החלל, משנים פרספקטיבה ומטשטשים גבולות, והאדריכלות מוכיחה שהיא אינה מחויבת להגדרה אחת בלבד.