רגע לפני החופה עם נטע מנשה, אביתר כהנא פותח את דלת הבית התל אביבי שבו חי בחמש השנים האחרונות ומספר על הבובות הענקיות בסלון, השידה שאף אחד לא מבין למה הוא שומר, המרפסת שלא היה מוותר עליה והמחברות שהיו יוצאות איתו גם במקרה של שריפה

אביתר כהנא גדל בעיר העתיקה בירושלים, אבל בשנים האחרונות הבית שלו נמצא דווקא בלב תל אביב. הדירה שבה הוא מתגורר בחמש השנים האחרונות הפכה לחלק מהשיח ולמשבר הראשון בזוגיות שלו עם נטע מנשה ב"חתונה ממבט ראשון", לאחר שהתברר כי השכיר אותה לתקופת המילואים בזמן צילומי התוכנית. המהלך אילץ אותו ואת הכלה המיועדת למצוא פתרונות מגורים חלופיים במהלך התקופה המשותפת שלהם.
רגע לפני שארז מזוודות וצעד לחופה, הצצנו לדירה המדוברת וגילינו בית שמספר לא מעט על האיש שחי בו. "אני גר כבר חמש שנים בדירה הזאת", מספר אביתר.
דלת הכניסה מובילה ישירות אל הסלון, החלל שבו הוא מבלה את מרבית זמנו. הספה האפורה הגדולה, הכורסה בצבע חרדל, הטלוויזיה, החלון הרחב והגיטרה התלויה על הקיר יוצרים אווירה ביתית ונינוחה. אבל הפריטים שבאמת מושכים את תשומת הלב הם שתי בובות ענק שמונחות על הספה. "אני לא יודע להסביר את התופעה, אבל יש לי איזה קטע עם בובות", הוא צוחק. "בובה בסוף זאת כרית, פשוט עם צורה קצת יותר מעניינת".
איזה חלק הסלון מהווה ביום יום שלך?
"אם הייתה סטטיסטיקה ומיפוי של הבית, והייתה מפת חום של איפה אני נמצא הכי הרבה, פה בסלון היה כתם אדום חזק. מדי פעם קצת במטבח".

בכניסה למטבח ניצב מקרר עמוס מגנטים ומזכרות אישיות שנאספו לאורך השנים. "המטבח זה שריר שלא הפעלתי הרבה זמן. בתקופה האחרונה התחלתי להפעיל אותו מחדש".
אתה טיפוס מארח?
"בפוטנציאל אני טיפוס מארח ובעברי הייתי כזה, אבל לאור התקופה די התנתקתי. זה הפך להיות המקום שלי להיות לבד".

מאז פרוץ המלחמה אביתר נע בין תקופות מילואים ממושכות לבין החיים האזרחיים. גם במהלך צילומי התוכנית הוא נאלץ להיעדר לא מעט לטובת השירות, מה שהפך את תחילת הקשר עם נטע למאתגרת במיוחד. השניים מצאו את עצמם מתאימים את שגרת החיים למציאות המשתנה, תחילה בצפון סמוך למקום שירותו ולאחר מכן בדירה ניטרלית במרכז הארץ.
אם הייתה לך אפשרות לבחור לגור בכל בית שתרצה בארץ, איפה היית בוחר?
"פנטהאוז בתל אביב, קו ראשון לים. לא מהבניינים הגבוהים, קומה שישית או שביעית, דופלקס. אני רוצה את הנוף עם מרפסת שתהיה מספיק גדולה בשביל מנגל לחברים".
ואם אתה יכול לקחת מהבית רק פריט אחד?
"החפצים הסנטימנטליים שלי לא באמת משויכים לבית, אבל יש דבר אחד שאני לוקח איתי אם הבית עולה באש וזה אוסף של מחברות שכתבתי לאורך השנים. את זה".

חדר השינה של אביתר משקף את התקופה המורכבת שבה הוא חי. לצד פריטים אישיים אפשר למצוא בו קסדות, ציוד צבאי ומדי מילואים. "פה אני שם תמיד רק את הדברים הקונקרטיים". אבל דווקא לצד המיטה נמצא אחד הפריטים היקרים ביותר לליבו - מאחורי השידה מסתתר סיפור משפחתי קטן, כזה שלא כל אורח מצליח להבין.

מה הסיפור של השידה ליד המיטה?
"זה החפץ הכי ישן שיש לי בבית. יש שיגידו שהוא גם הכי מכוער. השידה בערך בת גילי. היא הייתה בבית של ההורים ואספתי אותה משם. יש לה ערך סנטימנטלי".
הוא מחייך ומוסיף: "מי שגדל במשפחה שלי יכיר. היו פה מלא אוצרות. קראו לזה 'שלושת המגירות'. יום אחד החלטתי שאני לוקח אותה כי רצו לזרוק אותה. שמתי אותה פה ואין מישהו שמגיע אליי הביתה ולא אומר לי שאני חייב לזרוק את הרהיט הזה".

חדר נוסף בבית, שמקבל משמעות מיוחדת במציאות הישראלית של השנים האחרונות, הוא הממ"ד. כיום הוא משמש כחדר עבודה ואחסון, ועל שולחן המחשב אפשר למצוא גביעים, תעודות ומגנים שונים, בהם גם עיטורים מתקופת לימודיו בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.


אבל אם יש מקום אחד בבית שאביתר לא היה מוותר עליו, זו המרפסת. "אחד התנאים כשהגעתי לדירה הזאת היה שאני רוצה דירה עם מרפסת".
בין העציצים והפינה השקטה שבנה לעצמו, הוא מצא גם שיעור קטן בהתמדה.
"העציצים הם התרגול שלי למחויבות. הרגתי לא מעט עציצים לאורך השנים, אבל אני חושב שבתקופה האחרונה אני עושה עבודה טובה בסך הכול".

מה עושה לך תחושה של בית?
"זאת שאלה מעולה כי אין לי תשובה טובה. אני חושב שמה שגרם לבית הזה לגרום לי להרגיש בבית זאת העובדה שהוא שלי. זה המרחב האישי שלי. אני עיצבתי וארגנתי אותו, ייצרתי אותו לשלי. זה מה שגורם לי להרגיש בבית".
