חדש במגזר: בית מדרש לגבריות

קורס גברים ייפתח לראשונה במרכז יהל – מרכז לייעוץ מיניות ומשפחה שמזוהה עם הזרם הדתי-לאומי. אם עד היום השיח על מיניות גברית היה מורכב מהמקומות הקשים של היהדות: שפיכת זרע לבטלה, חיוב על יחסי מין בהקשרים מסוימים או איסור על צריכת פורנו לסוגיה, עכשיו הוא מקבל כיוונים נוספים מרתקים

מיכל פרינס, מנהלת מרכז יהל, שוקדת בימים אלה על דוקטורט במגדר שבמסגרתו היא חוקרת מיניות של נשים דתיות. בצד המחקר החליטה כי הגיעה השעה לפתח גם את המיניות הגברית הדתית: "בעבר, אם דברת בשפה הזאת נחשבת לנשי. אנחנו התחלנו לדבר על מיניות לפני חמש שנים וקרתה מהפכה עצומה – השיח על המיניות הנשית עף למקומות שמעולם לא היה בהם. הגברים בשנה האחרונה פשוט זועקים: 'למה אתם לא מתייחסים אלינו? למה כל ההרצאות הן לנשים?'. באחד הקורסים שהעברתי לגברים אמר לי בחור: 'למדתי המון על אורגזמה נשית', שזה בעצם כמו להגיד שני דברים: 'עד עכשיו לא ידעתי כלום על מיניות נשית' ו'לא למדתי בקורס הזה על מיניות גברית'. אז כמו שאני לא רוצה שגבר יבוא לדבר על זה עם נשים ככה גברים לא רוצים שנשים ידברו על זה איתם".

בית המדרש לגבריות

במרכז יהל גייסו את עופר בשן, שמפעיל קרוב לעשור את "בית המדרש לגבריות" בבקעת הירדן. בשן הוא תלמידו של הרב דב ברקוביץ, מחבר הספר "שעשני גבר", ויחד הם הקימו את מרכז "מצעדי גבר" – מרכז למודעות גברית. מעבר לכך בשן הוא מטפל זוגי בשיטת אימאגו ומנחה קבוצות עם רעייתו, ליאת.

"הרעיון הוא לשלב בין הידע התיאורטי והניסיון מהשטח ובין עבודה קבוצתית ואישית פנימה", הוא שוטח את תפיסת עולמו. "לא 'לדבר על' אלא 'להרגיש את', שזה משהו שקשה לגברים. מרחב הנוחות אצל גבר הוא ללמוד משהו ולא לחוות משהו. כשאני מבקש מגבר לשתף איפה הוא מרגיש קושי מסוים או חוויה מסוימת ולשתף ולכתוב את זה, זה לא פשוט. זה כואב ורובנו לא רוצים לגעת בכאב. אנו פונים משם לעשיית יתר – שינה, פלאפון, כל אחד עם הבריחה שלו. אבל דווקא שם, בנגיעה בכאב, 'השרירים' שלו מתחילים לעבוד ומשם הוא צומח. בהתחלה זה כואב, כי הוא לא רגיל לגעת בכאב".

עופר בשן

זה אופייני רק לדתיים?
"לא רק. זה קשור גם לחינוך מגיל צעיר. לדוגמה, אם ילד נופל ואנחנו אומרים לו: 'קום, לא קרה כלום', הוא גדל עם שפה שמכחישה נפילות – שטוענת שלא קרה כלום והכול בסדר. ואז גם כשהוא גדל ומתפוצץ לידו טנק בצוק איתן הוא חושב שלא קרה כלום ושזה בסדר. אמנם זה מרים אותו על הרגליים ברגע הטראומטי, אבלה הקושי תקוע בתוכו ולא יוצא החוצה".

ואיך זה מתקשר למיניות?
"מיניות פוגשת אצל גבר מקום של הזדקקות; אם אני זקוק עכשיו למענה לצרכים המיניים שלי ומה השפה של הקשר. יש כל מיני דרכים לקשר: זה יכול להיות חיבוק, הכנה משותפת של ארוחת הערב או סקס, למשל. הקשר עובר שם. להיות במקום הזה זה להיות זקוק למשהו. ולהיות זקוק אצל גבר זה דבר קשה, זה לפגוש את עצמי במקום הכי חלש של עצמי. את יכולה לראות דוגמה בכביש: ווייז עשה הרבה שלום בית כי לפתוח עכשיו את החלון ולשאול איך מגיעים ל... זה אומר שאני לא יודע משהו ושאני צריך את השני"

גבר לא יודע שהוא לא יודע?
"תפיסת הגבריות בחברה שלנו היא שגבר יודע הכול. הרבה גברים באים אליי אחרי השיעור באופן אישי כדי לשאול איך ללמד את בת הזוג מה לעשות במיטה, כי תפיסת הגבר היא כזאת: אתה צריך ללמד את אשתך מה לעשות במיטה. אני אומר להם: אתם לא מלמדים אותה ולא מראים לה, הדבר היחיד שאתם יכולים ללמד אותה זה מה טוב לכם ונעים לכם. והיא יכולה ללמד אתכם מה נעים לה. כל פרטנר הוא שונה וכל אישה היא שונה וכל מצב רוח וכל יום.

"וזה לא רק בתחום המיני, זה קשור לגבריות. אצל גבר הרבה פעמים אם אני שואל שאלה זה סימן שאולי אני יותר קטן. כי מי שואל שאלה? מי שלא יודע. ולכן זה משהו שגברים הרבה פעמים נמנעים ממנו, מלהיות בצד השואל שאומר: אני זקוק, אני קטן, בוא תמלא אותי. אני רואה את זה בסדנאות, למשל כשאני מקיים סדנה לנשים וסדנה לגברים במקביל. כשאני שואל גברים איך היה הם אומרים קודם כול: 'לא חידשת לי שום דבר'. אצל נשים יש התמסרות: 'ואו, איזה חזק זה היה' וכו'. עניין ההתמסרות הוא יותר רגיש. למשל, אם אני רוצה קשר מיני אבל לאשתי לא בא מכל סיבה שהיא, אז איך אני בא אליה ואומר: 'אני זקוק לך עכשיו'? זה המקום הכי קטן, הכי מסכן הכי חלש. לכן הרבה סוגיות בתחום המיני, כמו שפיכה מוקדמת אצל גברים או אימפוטנציה, קשורות בתחום הנפשי, בחוסר הביטחון של גברים שמרגישים שהם צריכים להוכיח משהו. ואז יש חרדה מביצוע ואז הזרע יוצא מהר או שאין זקפה וזה לא פיזיולוגי אלא קשור בחוסר נחת. אני אומר לגבר שאין פה משימה לבצע או הר לכבוש, שהוא לא צריך לעמוד בציפיות אלא לכבד את האישה שלו. זה בדרך כלל נותן מרווח נשימה למערכת, ואז דווקא הפשלות, הפדיחות, מקלילות את המפגש. הצורך להוכיח את המסוגלות קיים כמובן לא רק בתחום המיני".

התנ"ך מפרגן לסקס או: איך אומרים בעברית "משחק מקדים"

עופר מספר כי חקר ומצא בתנ"ך 14 מושגים שונים למטבע הלשון השמיש "סקס":
"קודם כול זה מעיד שהיהדות לקחה ברצינות את מה שהעולם קורא לו 'סקס'. באחת הסדנאות אנחנו מבארים במה שונה מושג אחד ממושג אחר. כל מושג חושף רובד נוסף במה שאנו קוראים בשפה נקייה 'יחסי אישות' - מושג מאוחר לתנ"ך. המושג הכי שגור בשפתנו הוא 'לשכב'. לשכב עם, לשכב את (בראשית יט), אבל כשאנו קוראים זה לזה אנו משתמשים במושג 'בעל', שבמקור הוא 'בא על'. התנועה הפמיניסטית ביקשה לאמץ את החזון בהושע – 'תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי', ועם קום המדינה בן גוריון גם ביקש ממשרד הפנים לכתוב כך.

ואולם, המציאות מדברת ואני בהחלט לא רוצה בביטול שני המושגים ההפוכים הקיימים שניהם יחד ביחסי המין. אחד מבטא הליכה לקראת האישה – לבוא אל – ביאה. זה ממקום יותר עדין וקשוב לצד השני. למה שהעולם קוראים משחק מקדים אני קורא תנועת חיים. אבל השני מבטא תשוקה חייתית שאינני רוצה לבטלה. ללמוד להיות קשוב אבל גם לדעת. זה ישר נשמע כוחני או רכושני אבל לא הייתי מדחיק או מעדן את זה, אלא לומד לחיות בשלום עם שני החלקים. אם נוותר כאן על זה – המרחב המיני יהיה נעים ורך והחייתיות - לאן תלך? גם כשאתה יושב עם חברים תחשוב: איפה באת להחתים את דעתך הצודקת ואיפה באת להקשיב, איפה אתה בא עליהם ואיפה אתה בא אליהם".

וואו, קיבלת מתנה: זרע!

"השפה המינית נודדת משדה הקרב אל חדר המיטות. גברים משתמשים באותו סלנג בשניהם. איפה אתה כובש משיג ותוקע דגל, ואיפה אתה מוכן להיות בחוויה עצמה, לא להיכנס לקשר המיני כדי לגמור. העולם אומר משחק מקדים – מקדים למה? היעד כבר ברור? רגע. תהיה. תירגע. תלטף".

בסדנאות שמעביר בשן מככבים גם כתביו של מנטאק צ'יאה, מחבר "סודות האהבה של הטאו", שנחשב בין השאר לכוהן הגדול של שימור האנרגיה המינית הגברית: "צ'יאה כתב תורות שלמות על החזקת הזרע אצל הגבר, וזה מתחבר יופי לתורות של הרב דוב על מודעות לזרע החיים. זה עולם שלם של מודעות אצל גבר לזרע שלו. היכולת להחזיק את הזרע, לדעת מתי אני רוצה להוציא ומתי לא. איך הוצאת הזרע מעייפת אותי, איך הזרע פועם בתוכי. מה הרגשתי במפגש הראשון איתו. הרבה לפני שנער שומע את המושגים 'הוצאת זרע לבטלה' או 'אוננות', הוא צריך לשמוע: 'ואו, קיבלת מתנה – זרע !'. קודם טבעיות ואחר כך קדושה. מלימוד כזה אני מכווין את האבות לחגוג עם ילדיהם את קבלת הזרע כברכת החיים שבתוכם. הרבה לפני ההתמודדות הדתית, מצפונית".

בית מדרש לגבריות. עם הרב דב ברקוביץ

בסוף הם יתפתחו רגשית

הקורס יתקיים בתל אביב, ומיכל פרינס ממכון יהל רואה בו התחלה של סיפור אהבה מורכב יותר.

מה מטרת הקורס? יש תעודה בסוף?
"המטרה היא מצד אחד לייצר שפה חדשה ולתת כלים, ומצד שני לעבור תהליך אישי. שגבר יוכל לבוא וללמוד את עצמו. כרגע הנרשמים מתחלקים לאנשי חינוך וטיפול שרוצים את זה לעבודתם המקצועית ולאנשים שרוצים בכך לעצמם. יש לנו אנשי הייטק, מהנדסים, עובדי הוראה".

בהמשך תלמדו גברים גם איך לתקשר עם נשים? כי מיניות זה סבבה, אבל הרוב פשוט לא מפותחים רגשית.
"הגברים שנרשמים לקורס הם גברים שבאופן טבעי מודעים יותר ומפותחים יותר, כמו שאת קוראת לזה. אני מאמינה שבשלב הבא זה יתרחב, כל אחד מהשגרירים ילך למקום שלו וזה ישפיע. גם בקורס לנשים נרשמו בהתחלה רק כאלה עם מודעות מינית גבוהה או נשים שאוהבות מין, אך בהמשך זה הגיע לעוד מקומות, כמו אדוות שמייצרות תנועה במים. הבשורה מהדהדת גם רחוק ואנשים מתעוררים ומגיעים".