ילד שמן בחוף הים (צילום: Tim Macpherson, GettyImages IL)
עם צ'יפס בחוף הים. מתקרבים כל הזמן לאמריקה | צילום: Tim Macpherson, GettyImages IL

הפעם הראשונה שבה אורית (שם בדוי), אמא לשלושה ממרכז הארץ, הבחינה בבעיית ההשמנה של בתה בת ה-8, הגיעה כמעט במקרה. "יום אחד היא חזרה מבית הספר בוכה וסיפרה שכמה ילדים צחקו עליה וכינו אותה 'שמנה'. אני מודה שזה היה שוק מוחלט", היא מספרת. "ידעתי שהיא שוקלת טיפה יותר מבנות אחרות בגילה, היא תמיד הייתה ילדה עגלגלה, אבל לא חשבתי שהיא נתפסת כ'שמנה'. המלה הזו מעולם לא נאמרה אצלנו בבית, ואז הילדה חזרה איתה מבית הספר ומאז היא נשארה כמו דיירת נוספת. הבת שלי מכנה את עצמה ככה, האחים הרזים שלה התחילו להקניט אותה, וממש לא מזמן היא הודיעה לי שהיא רוצה לעשות דיאטה. אני עדיין לא יודעת אם אני זו שפישלה ולא שמה לב שיש כאן בעיה, או שהעולם פשוט מעוות. בעיניי הילדה שלי ממש לא שמנה".

עם ההכרה במצב, אורית מצאה את עצמה גם מתחילה לבחון בהקפדה מה בתה אוכלת ועד כמה היא פעילה במשך היום. "פתאום קלטתי שנכנס לה לפה הרבה יותר מדי ג'אנק וממתקים ושיש אצלנו בבית מעט מדי ירקות ויותר מדי צ'יפס. גיליתי שהבת שלי אוכלת הרבה לאורך היום ושהיא יושבת לא מעט מול הטלוויזיה או המחשב. מאז, הניסיון לשנות את הרגלי התזונה שלה הוא לא קל בכלל. היא בוכה לא מעט שהיא רעבה ורוטנת מכעס כשרואה את האחים שלה מנשנשים חטיפים. היא רוצה לרדת במשקל אבל מתוסכלת מאוד מכמה זה מורכב. ואני מתוסכלת יחד איתה".

הסיטואציה שאורית מתארת התרחשה, קרוב לוודאי, באלפי בתים בישראל בשנים האחרונות. התרגלנו לחשוב שהיומיום שטוף השמש והגנים הצברים שלנו ישמרו על ילדינו רזים לנצח, אבל המציאות תפחה לנו מול העיניים: ילדים שמנים הם כבר מזמן לא משהו שרואים רק בתוכניות טלוויזיה אמריקאיות - ובאופן שיטתי ומבהיל, אחוז הילדים בעלי עודף משקל בישראל הולך ונוסק משנה לשנה. המספרים עלולים להמם אתכם: מחקר שנערך בצפון הארץ על ידי ביה"ח "מאונט סיני" מניו יורק, בשיתוף עם קופ"ח כללית, מצא שכ-21-26 אחוז מכלל הילדים והמתבגרים הישראלים בגילאי 2-18 סובלים מעודף משקל, נתון המתקרב מאוד לנתונים בארה"ב, שם שליש מהילדים סובלים מהבעיה.

המספרים הולכים ונעשים גרועים יותר כאשר צוללים עמוק לתוך הסטטיסטיקה: מנתוני דו"ח משרד הבריאות שפורסמו בסוף 2012, עולה כי 1 מכל ארבעה ילדים בגילאי 5-10 בארץ סובל מעודף משקל, כאשר בגילאי 11-12 הנתון כבר מזנק ל-1 מתוך שלושה. 13 אחוז מהילדים השמנים בישראל אף מוגדרים כסובלים מ"השמנה קיצונית", וב-2010 ישראל מוקמה במקום ה-11 בעולם בדירוג הילדים השמנים. ע"פ ההערכות, כיום אנחנו ממוקמים כבר במקום השישי או החמישי בטבלה המפוקפקת הזאת. שנאמר: אמריקה, היר ווי קאם.

"המסר הוא ברור מאוד: יש עלייה בשיעור ההשמנה בישראל", קובע פרופ' יוסף מאירוביץ, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים. "אנחנו נוהגים להתנחם בכך שאנחנו לפחות לא כמו האמריקאים, אבל האמת היא שאנחנו לא רחוקים מהם. ההבדל הוא שבארה"ב התופעה כבר מטופלת באופן מערכתי ומאוד מעמיק, מהנשיא ועד למערכת החינוך ולרשויות המקומיות. אצלם החליטו לטפל בבעיה, ובשנתיים האחרונות באמת נמצא ששיעור ההשמנה פחת משמעותית. אצלנו המצב אחר, וכדי לפתור אותו ההסתכלות צריכה להיות מערכתית. זה לא רק ההורים אשמים, או רק מערכת הבריאות או רק הסביבה. יש כאן שילוב של מספר גורמים שמייצרים את התופעה המאוד מורכבת הזו".  

שני ילדים שמנים (צילום: fotografixx, Istock)
ישראל עולה כל הזמן בדירוג המדינות השמנות | צילום: fotografixx, Istock

אשמת ההורים? תלוי את מי שואלים

הנתונים המבהילים הללו מעוררים צונאמי של שאלות, כשהעיקרית שבהן היא איך, בדיוק, הגענו למצב הזה, ומי בעצם נרדם בשמירה. האמת היא, כידוע, שיש מגוון אשמים נרחב - ממדפי הסופר המתפקעים ממוצרים מעובדים, דרך ההתנוונות המתמדת בפעילות הספורטיבית של הדור הצעיר ועד ההורים שעובדים יותר ויותר שעות ומשארים לילדים רק מזומן לשלם לטייק אווי - אבל כדי להתחיל לענות על השאלה ברצינות צריך קודם כל להכיר בהנחת בסיס אחת: בישראל עוד לא ממש הבינו שבכלל יש בעיה.

"במשך הרבה מאוד שנים הייתה איזושהי טענה שישראל לא נמנית על המדינות השמנות", אומר פרופ' דני נמט, מנהל מרכז ספורט לילדים ונוער במרכז הרפואי ע"ש מאיר. "אנחנו, רופאי הילדים, ניסינו להתריע, כי ראינו שמגיעים אלינו יותר ויותר ילדים שמנים, אבל כשדיווחנו על כך הגורמים הרשמיים השיבו שבכלל אין בעיה כזו. בתחילת השנה, בשעה טובה, משרד הבריאות סופסוף פרסם דו"ח שבו בדק את אחוזי ההשמנה של ילדים בישראל, אחרי הרבה מאוד שנים שלא היה דו"ח מעמיק כזה. הם מצאו שבישראל, בקרב תלמידי כיתות ה'-ו', 31 אחוז מהילדים הם בעלי עודף משקל. ויותר גרוע מזה – יש הרבה מאוד ילדים שנמצאים מעל אחוזון 97. כמעט 13 אחוז. מסתבר שהמספרים אפילו קצת יותר גרועים ממה שחשבנו".

פרופ' נמט מסביר שתהליך העלייה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים נמשך בישראל כבר קרוב לשלושים שנה, וכי תוצאותיו בשטח חד משמעיות: ההערכות מדברות על כך שמספר הילדים השמנים כיום גדול פי שלושה ממספרם לפני 10-15 שנה. איך זה קרה? נסו להיזכר לרגע בילדות שלכם, ואז תציצו בילד שלכם שמסיים עוד תפוצ'יפס מול הפייסבוק.

"כל אדם מבוגר שמסתכל על הילדים שלו וחושב על איך הוא היה בתור ילד, מבין בדיוק את התהליך: בעבר ילדים שיחקו הרבה מאוד בחוץ, האוכל היה מבושל ופחות תעשייתי, היו פחות פיתויים בסביבה", האו אומר. גם העולם של הטלוויזיה והפרסומות הוא בעל השפעה מכרעת, וצריך להוסיף לכך את העובדה שההורים של היום הרבה יותר עסוקים והרבה פחות נוכחים מבעבר. מישהו חכם אמר פעם שהשמנה היא תגובה נורמלית לחיים לא נורמלים".  

"הכי קל להגיד שזו אשמת ההורים, אבל האמת היא שהשמנת ילדים נובעת מהרבה גורמים", אומרת מיכל קאירי, סגנית מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז שניידר לרפואת ילדים. "רוב הילדים אוכלים בצהרונים, לא בבית, לכן קשה לשלוט על מה שנכנס להם לפה, ויש גם את העניין הזה של השפע. תוסיפו לכך את העובדה שהיום מסיעים אותם מכל מקום לכל מקום ושהם משחקים פחות בחוץ כי זה לא מקובל ותבינו איך זה קורה. הילדים נשארים המון בבית, ושם תמיד יש יותר פיתויים".

ילד שמנמן עם גלשן על הראש (צילום: Jose Luis Pelaez Inc, GettyImages IL)
בחוף הים. סובלים מדימוי חברתי נמוך במיוחד | צילום: Jose Luis Pelaez Inc, GettyImages IL

לדברי פרופ' נמט, לכל הרגל יכולה להיות השפעה אדירה אדירה בנושא ההשמנה. "לפעמים מדובר בהבדל של 200 קלוריות ביום בסך הכל", הוא אומר. "ניקח למשל ילד בכיתה א' שצריך לאכול כאלף קלוריות ביום. אם הוא אוכל שקית ביסלי שיש בה 400 קלוריות, הוא כבר אכל ב-40 אחוז יותר ממה שהוא צריך לאכול. אנחנו אפילו לא מדברים על איכות המזון, אלא רק מתמטית - מאוד קל לקחת ילד במשקל תקין ולהפוך אותו לילד שמן. מספיק שתתני לילד בכל יום פחית משקה או שקית שוקו שיש בהן 160 קלוריות, תכפילי את זה ב-365 ימים בשנה ותקבלי 50 אלף קלוריות, שהן שבעה קילו יותר בשנה. כך ילדים הופכים לשמנים, ואפשר להגיד שאנחנו כאן אלופים בהשמנה. הנתונים מול העיניים שלנו".

סובלים חברתית יותר מילדים בעלי נכות

בארה"ב, כנראה האומה השמנה בעולם, הבינו כאמור את הסכנה הטמונה בנתוני עודף המשקל בקרב הילדים, ומתייחסים לבעיה ברצינות תהומית. בתפריט: תוכניות לאומיות לטיפול בהשמנת יתר, ניסיונות להחדיר תפריטים בריאים יותר לבתי הספר, איסור על מכירת משקאות ממותקים במסגרות חינוכיות, חקיקת חוקים נוקשים למיגור התופעה ומישל אובמה אחת שמדברת מעל כל במה על החשיבות שבהכנסת ירקות לתפריט המשפחתי. בישראל, עושה רושם, אין עדיין התייחסות משמעותית למגיפה המתפשטת. "גופי הממשלה אטומים לגמרי לנושא הזה", אומר גורם בכיר במשרד החינוך שביקש להישאר בעילום שם. "היו אינספור ניסיונות, פניות והצעות חוק לטיפול במיגור ההשמנה בילדים, אבל שום דבר מעולם לא נעשה בנידון. בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר בכסף, ותוכנית טיפול מקיפה דורשת תקציב. בישראל יש כאן כנראה נושאים דחופים יותר מבריאות הילדים שלנו".

והבריאות הזאת בהחלט נמצאת בסכנה. ילדים שמנים לא רק נמצאים בסיכון להפוך למבוגרים שמנים (על פי מחקרים, כ-60 אחוז מהם יהפכו לכאלה) ולא רק מועדים לפיתוח הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות, אלא גם סביר שיעברו ילדות מלאת תסביכים רפואיים - החל ממחלות לב וכלי דם, דרך בעיות יציבות ובעיות מטבוליות, ועד דום נשימה חסימתי בשינה, חריגות הורמונאליות שמובילות להתבגרות מוקדמת, במיוחד אצל בנות, וכמובן - סוכרת מסוג 2, שנגרמת כתוצאה מהשמנת יתר. מחקר אחרון שנערך באוניברסיטת ת"א מצא שלילדים הסובלים מהשמנה יש גם סיכוי גבוה בשיעור של 42% ללקות בסרטן במערכת השתן או במעי הגס כשיגיעו לבגרות.

ירון (שם בדוי), אב לשניים ממרכז הארץ ושמן לשעבר בעצמו, מודע היטב לסכנות שבתופעה. "יש לי בן בגיל 9 וילדה בגיל 7 ושניהם שמנים", הוא מספר. "כואב לי לכנות ככה את הילדים, 'שמנים', אבל זו האמת. שניהם נמצאים באחוזון ה-95 וזה מצב מאוד מדאיג. הם מכורים לג'אנק פוד ולממתקים, וכשאני ואשתי מנסים למנוע את זה מהם או לפחות לצמצם, הם נכנסים לסערה של בכי תמרורים וזעם, עד שלבסוף אנחנו נכנעים ונותנים להם. גם אנחנו היינו כאלה, כך שזו אשמתנו המלאה, אבל אני ואשתי הצלחנו לשנות את אורח החיים שלנו, לאכול בריא ולעשות ספורט. עם הילדים זה מאבק יומיומי שמייצר הרבה מאוד מריבות".

ילד מתבטל מול הטלויזיה (צילום: Mark Douet, GettyImages IL)
אוכלים מול הטלוויזיה, נשארים המון בבית | צילום: Mark Douet, GettyImages IL

הם מודעים לעודף המשקל שלהם?
"בהחלט. ושניהם סובלים מכך מאוד. צוחקים עליהם בביה"ס ולבן שלי אין הרבה חברים. הבת כבר התחילה להבין שהיא לא יכולה להתלבש כמו החברות הרזות שלה כך שכל בוקר יש סצנה שלמה של בכי וצרחות שנובעות מהתסכול שלה".

"יש סטיגמה מאוד קשה סביב ילד שמן, ולא פשוט להיות במצב הזה", מאשרת עלינה סגל, דיאטנית קלינית ומומחית להפרעות אכילה והשמנת ילדים. "ילד שמן נתפס בעיני ילדים אחרים כחלש אופי, כושל, דחוי. מחקרים מצאו שילדים סולדים מילד שמן אפילו יותר ממה שהם סולדים מילד בעל נכות".

הפסיכולוגית בת חן שניידר-סומפולינסקי מוספיה כי מדובר בהתמודדות יומיומית. "מספיק לראות את מה שקורה היום ברשתות החברתיות, כשילדים מצלמים את עצמם מדי דקה", היא אומרת. "ילד או ילדה שמנים נמצאים בסיטואציה לא פשוטה בהקשר הזה, כי הם גם חולמים להצטלם ולהעלות את התמונות, אבל מצד שני רוצים להיראות טוב כמו החברים שלהם. ההתעסקות שלהם במראה החיצוני היא בלתי פוסקת, והדימוי העצמי שלהם הרבה פעמים נפגע אנושות כי הם מנסים להיות רזים בשביל החברה אבל פשוט לא מצליחים, כי אין להם עדיין שליטה עצמית. ילד שמן רואה את השוקולד ואוכל אותו, בזמן שההורים שלו מצליחים להתאפק, ואז הוא שואל את עצמו מה לא בסדר איתי ומרגיש כישלון. התחושה הפנימית הזאת, שאני רוצה משהו ואין לי יכולת להגשים אותו – אלה הדברים שמלווים ומשפיעים בהמשך על הרבה מאוד דברים".

לא צריך רק חסה וצנונית

המצב מדאיג, אבל הוא לא חייב להיות. מרכזים רבים ברחבי הארץ מציעים חוגים ומסגרות לילדים בעלי עודף משקל, הכוללים הכוונה לתזונה נכונה ולפעילות גופנית, ואנשי המקצוע מבטיחים שעבודה וסבלנית תוך הקשבה לצרכי הילד בהחלט יכולה לשפר את המצב. מתי כדאי להתחיל? ברגע שמתעוררת הבעיה.

"אנחנו לא ממליצים להביא ילד לדיאטנית לפני גיל שבע, אבל כבר היו מקרים שבהם טיפלתי בילדים בני ארבע", אומרת קאירי. "בגילאים צעירים העבודה היא לא פרטנית מול הילד לבד, אלא יחד עם ההורים, ושיתוף הפעולה חשוב מאוד. גם בגילאים מבוגרים יותר, כמו 12, כשהילד כבר בשל לעבור את התהליך בעצמו, אני תמיד אזמן את ההורים אליי לשיחה והדרכה. רוב הילדים היום אוכלים את רוב הארוחות שלהם מחוץ לבית, במסגרות שונות, אבל  אנחנו חייבים להקנות להם את הכלים לעשות את הבחירות הנכונות". 

ילד בבריכה (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
רוצים להעלות תמונות לפייסבוק, אבל מתביישים | צילום: אימג'בנק/GettyImages

"אנחנו משתמשים בהורים כ'סוכני שינוי', מנסים לגרום להם לספק את הסביבה הבריאה בבית לכל המשפחה", מוסיפה סגל. "אנחנו נותנים להם הדרכה כיצד לבנות סביבה בריאה בבית, כיצד להקטין את הגירויים. אי אפשר להכניס הביתה מזווה מלא בחטיפים וממתקים ולדרוש מהילד להתאפק, ואם רוצים שיהיה שינוי צריך להקפיד איתו על אכילה מסודרת מול השולחן ולא מול הטלוויזיה. גם העניין הזה של דוגמה אישית הוא מאוד משמעותי. אם אנחנו אוכלים ג'אנק ואומרים לילדים לאכול ירקות – זה לעולם לא יקרה".

"אני אומר את זה כל הזמן להורים: המטרה שלי היא לא שילדים יאכלו כל היום חסה וגזר וצנוניות, המטרה שלי היא לשנות קצת את הרגלי האכילה שלהם וזה יכול להיות בהרגלים מאוד קטנים", אומר פרופ' נמט. "תמיד במגרשי משחקים אפשר לראות אמהות עם שקיות של חטיפים, כי הן 'לא רוצות שהילד ירגיש מקופח'. זה לא טוב להם בשום מובן, וקל לשנות את זה".

הורים לילדים שמנים יכולים גם להתנחם בעובדה שהעולם של היום, גם אם מתייחס בהרבה פחות סובלנות לעודף משקל, בהחלט מספק שלל אפשרויות שיהפכו את חייו של הילד למעט קלים יותר - החל ממותגי בגדים המותאמים במיוחד לילדים במידות גדולות ועד אימוני כושר שנבנו במיוחד עבורם. "העבודה עם הילדים האלה כרוכה בהמון פסיכולוגיה. כמה שפחות להשתמש במלה 'ספורט' וכמה שיותר במלה 'משחק'", אומרת רווית למפל, מאמנת כושר לילדים. "לפעמים האימון יהיה שיחה שמטרתה להיכנס לתוך העולם של הילד ולהבין איך הוא מרגיש ומהיכן הוא מגיע. הרי המטרה היא לא ממש להכניס לכושר, כמו לשפר את הקואורדינציה ואת התנועתיות. אז מצד אחד נכניס  TRX כמו של מבוגרים, אבל מצד שני גם משחקי כדור, חבל, ריצה. כמובן שזה תורם מאוד לתהליך של ירידה במשקל, אבל גם לבניית הביטחון העצמי והחיבור לגוף".

עד שהילד יחליט שהוא רוצה לרדת במשקל, מזכירים כולם, חשוב לעטוף אותו בכמה שיותר תמיכה וללמד אותו לאהוב את עצמו גם ככה, ללא תנאי. על הדרך, כדאי להורים גם להפנים זאת בעצמם. "אני חושבת שהילדה שלי יפיפייה בדיוק כמו שהיא וזה שהחברה מכתיבה לה להיות רזה, זו בעיה של החברה", אומרת אנה (שם בדוי), אמא לבת 10 הסובלת מעודף משקל. "אני מאמינה שהבעיות הנפשיות מתחילות כשההורים אומרים לילד שהוא לא בסדר ומנסים לשנות אותו. אני מבהירה לבת שלי שהיא מושלמת כמו שהיא, ואם מישהו קורא לה 'שמנה' היא כבר יודעת לענות לו ש'שמנה' זה לא קללה. היא ילדה מאושרת, בריאה ובטוחה בעצמה. פשוט חלום של כל הורה".

>> לכל כתבות המגזין