כשהבנים שלי היו בני 15 גיליתי שאנחנו רבים כבר חצי שנה ברציפות. הבנתי שכנראה לא הסברתי טוב את חוקי הבית ואולי את חוקי החיים בכלל. חשבתי שמרוב שהייתי עסוקה ב'מה לא', שכחתי 'מה כן'. יחד הרכבנו רשימה של דברים שחייבים ללמוד לעשות. היו שם סעיפים שמתאימים למתבגרים כמו ללמוד דרכים, לדבר עם זרים, להביא את החברים הביתה כדי שנכיר אותם,  ללמוד להכין שני דברים שהם לא פיתה עם נקניק. 
הרשימה הצהיבה ככל שבגרו, ונשרה בדיוק השבוע כשכבו הנרות על עוגת יום ההולדת לציון גיל 21. זה גיל מוזר שבו ילדים שכבר הפכו מבוגרים בעצמם, גרים בבית עם עוד מבוגרים, כשרגל אחת שלהם כל הזמן בדלת, תוהה מתי לפסוע החוצה לתמיד. רוב היום התנועה בסלון מזכירה יותר דירת שותפים. ללא הפסקה הם וחבריהם מרחפים החוצה ופנימה, יוצאים סקרנים ומלאי תקוות אל חייהם העצמאיים וחוזרים טעוני חוויות ושאלות. היה ברור שנדרשת מחשבה מחדש. 

מה אפשר כבר לייעץ לאדם שגבוה ממך בראש וחצי, ועל כן בהכרח רואה רחוק יותר? מהם הדברים שיהפכו אותו לאדם שרצה להיות? רגע לפני שנסגרת הדלת על הפרק הזה בהורות, עם השחרור מצה״ל וההתחלה של החיים על באמת, הורכבה בין חדרי הבית רשימה חדשה של 21 מחשבות לגיל 21.
נוצקו לתוכה תובנות, הדי ויכוחים, שאריות של דמעות וצחוקים, השקפות עולם ותקוות. וגם קצת השראה מדור מבוגר יותר. כשקווין קלי, העורך הראשי לשעבר והמייסד של מגזין הטכנולוגיה הנחשב WIRED חגג 68, הוא כתב טקסט שהפך ויראלי. בטקסט היו 68 עצות לחיים לאנשים הצעירים שגידל תחת ידיו המקצועיות כל השנים. העצות שלו דידקטיות ולעתים מקצועיות מדי, אבל טבולות בפיכחות של בעלי נסיון ובתום ילדי שעוד לא אבד. מתוך כל אלה יחד עלתה והתנסחה הרשימה הזו. היא אולי הצידה האחרונה לדרך שאני יכולה לארוז עבור ילדיי בשלב הזה. עד שהם יודיעו שהם עוזבים, היא תלויה רעננה על המקרר, ממתינה לביתה החדש. 

אז מה צריך לדעת בגיל 21? 

1. תגיעו בזמן. לא משנה כמה ביליתם אתמול, כמה שתיתם, כמה רבתם, כמה צחקתם, כמה ארוכה בסוף הייתה ההופעה או כמה מעולה היה הסקס. קומו ותגיעו בזמן לעבודה או לאיפה שאתם צריכים להיות. אם זה לא כדי להיכנס לאולפן ולהקליט את האלבום שישנה את פני ההיסטוריה של המוזיקה - אין שום סיבה בעולם לעשן כל הלילה וויד ולקום בצהריים. 90 אחוז מההצלחה במשהו היא פשוט להגיע ולהיות שם. 

2. אל תיפגעו ממי שלא התכוון להעליב אתכם. אנשים אחרים הם כמוכם. הם מלאי ספקות ודאגות, הם חסרי ביטחון, הם לא תמיד באו מאיפה שאתם, הם לא תמיד יודעים לעשות את הדבר הנכון, ובעיקר - גם להם קשה. כדי לפגוע בכם, מישהו צריך להיות אדם שממש רוצה לעשות לכם רע, וכאלה יש מעט. ותפסיקו לדאוג ממה שאנשים אחרים חושבים עליכם. זה לא עניינכם. האמינו לי, הם לא עסוקים בכם כל כך הרבה או בכלל כמו שנדמה לכם. הם לא זוכרים את הפוסט שכתבתם, את התמונה הגרועה שהעליתם, את השתיקה שהביכה אתכם או את הבלקאאוט בריאיון העבודה. למעשה, אין בכלל דבר כזה ״הם״.

ליאור יניב (צילום: מייקי מורג)
צילום: מייקי מורג

3. למדו משהו מהאנשים שאתם הכי לא מסכימים איתם. מהמרגיזים, מאלה שהכי מעצבנים אתכם, הקטנוניים, העולים על העצבים, הניגשים לשולחנות, הנודניקים שבנודניקים, גונבי הקרדיט, מתחבלי התחבולות. אם תמצאו אמת אחת בתוכם שאתם מסוגלים להבין אז ביקרתם בצד השני של המראה, בעולם של מישהו אחר והרווחתם עוד נקודת מבט. לא תאמינו כמה זה מרחיב את הראייה ואת העולם.

4. כשאתם פוגשים מישהו לראשונה, קודם כל חייכו. כשצועד לעברכם אדם זר, חבר ותיק או עמית לעבודה מתחו את השפתיים מהקצה אל הקצה. בהתחלה אפילו אלפו את עצמכם אם זה לא בא טבעי. תתפלאו לגלות כמה זה מרגיש נעים, גם לכם, ובעיקר כמה זה משחרר את האווירה ומקרב את המפגש. כמה זה שובר קירות וחששות. כולם נבוכים, לא רק אתם. 

5. בניגוד למה שאתם זוכרים מביה״ס, ללמוד זה כיף. נצלו את השנים הקרובות ללמוד כל דבר. אל תמהרו ישר להתמחות במקצוע או לרוץ לתואר ראשון. למדו דברים צפויים, כאלה שחלמתם עליהם כל החיים, למדו דברים שלא האמנתם שבכלל מתאימים לכם, או דברים שלא שמעתם עליהם מעולם. למדו לבשל, לדבר יפנית, לנגן, לרקוד היפ הופ, לכוון פסנתרים, לצייר אנימה, לתכנת, לכתוב בערבית. למדו לקלוע מקרמה, לשרטט תרשימים, לחתור בים, לנתח נתונים, להשיט סירת מפרש. למדו עריכת וידאו, אקסל, טניס, למדו לקעקע, למדו מחזות שלמים בע״פ. תיכף יבואו שנים שבהם הנתיב הרב מסלולי שלכם יצטצמם לכדי נתיב חד סטרי אחד, הזמן האוורירי והפנוי הזה לא יחזור.

6. מצאו דרך למלא אחר המטלות שלכם. בחיים יש דברים שצריך פשוט לעשות. אם אתם דחיינים זה בסדר, אבל הקפידו לקבוע לעצמכם בראש מה המועד האחרון באמת באמת. אם אתם קפדנים הרכיבו רשימה וחסלו אותה במהירות. הדביקו פתקים על מראת האמבטיה, קשרו סרטים על ידיות, חרטו על כף ידיכם או קבעו תזכורות מרגיזות בטלפון אבל אף אחד בחיים האלה לא יקנה לכם דברים שחסרים, יוציא טופס 17, ישלם את הדו״ח או יזמין את הבחורה הזו לצאת במקומכם. אם אתם לא תעשו את כל זה תגלו שדוחות הופכים לקנסות, שהמקרר לא מתמלא מעצמו ושהיא כבר אוהבת מישהו אחר. 

ליאור יניב (צילום: מייקי מורג)
צילום: מייקי מורג

7. שמרו היטב על החברים שלכם. זו תקופה טריקית עכשיו, כי לא כולם ישרדו. תכף תתפצלו ותגדלו למקומות שונים ויתחילו לעמוד ביניכם מילים כמו משכורות ובני זוג ומינויים בעבודה והגדרות שונות לכיף. הביטו בהם היטב ודעו שהמקום שלהם בחיים שלכם חשוב בדיוק כמו המקום של המשפחה שלכם. שהם מכירים אתכם עוד מהשנים הכי מעצבות שלכם, ותמיד ידעו להחזיר אתכם אל המקורות. אתם לא מבינים איזה כיף יהיה לכם כשבעוד 20 שנה יהיה שם מישהו שיגיד ״אני מכיר אותך כבר 20 שנה״. ותרו על החברים שאתם סוחבים סתם. אלה שלא נעים לכם איתם, שאתם גוררים מתוך הרגל, שמסרבים לראות איך אתם גדלים. שעוד מריצים בדיחות על השתנות בשק שינה בכיתה ג׳. אם הם לא רוצים להתבגר זה לא אומר שגם אתם לא. 

8. בנו משהו לבד. מאפס. מההתחלה. תעשו שהיה ״אין״ בעולם ועכשיו ״יש״ וזה רק בגללכם. תרכיבו אופניים, תבנו ארונית לדירה, תתקינו מדף, תפצחו קובייה הונגרית, תמציאו מכונת ארקייד מלגו, תחרזו שיר, תסגרו מעגל חשמלי שידליק את השד יודע מה. אתם לא מאמינים בכמה לילות חשוכים אתם תצטרכו רגע להסתכל על הדבר הזה ולהיזכר שיש. שבאמת יש. יש אתכם בעולם.

9. שמרו על הגוף שלכם. תהיו אחראים מאוד בעניין הזה. תכבדו אותו בכל מובן. תזינו אותו היטב, תדאגו לו שיהיה נוח. הקשיבו למה שהוא מבקש. אל תחריבו אותו עם סמים, הרפתקאות טמונות בכל מקום ולא בהכרח  בקיבה. אל תפקירו אותו על קורקינטים מטומטמים. מילא שיניים, אבל ראש אי אפשר לשחזר. קעקעו אותו או חוררו אותו אם תרצו, היעזרו בו בדרך שבה תרצו להביע את עצמכם. אופנה ולוק זו תרבות בדיוק כמו ציורי השמן שניקרתם מולם בביקור במוזיאון. אבל אל תהיו חזירים. הגוף הזה צריך לשאת אתכם עוד הרבה שנים ואם הוא יוותר אתם בצרות. 

ליאור יניב (צילום: מייקי מורג)
צילום: מייקי מורג

10. אל תהיו האנשים הכי חכמים בחדר. חפשו ומצאו תמיד אנשים חכמים מכם, ככה שבכל פעם תלמדו משהו. תגלו שבחיים חוכמה כבר לא קשורה בכלל לחמש יחידות מתמטיקה ושהיא באה בכל מיני צורות ושעות של היום, ושכל אחד יכול להיות חכם מכם במשהו. אל תפחדו לשאול משהו אם אתם לא מבינים, כי אולי זה יישמע טיפשי. 99 אחוז מהפעמים כולם רוצים לשאול בדיוק כמוכם ולאף אחד לא נעים. בכל שיחה אמנו את עצמכם בלהקשיב. השהו את המילים שלכם. התעניינו בצד השני, תנו לו לענות, זכרו את חוק ה-3. כדי להבין סיבה אמיתית של משהו שאלו את האדם מולכם למה הוא התכוון, ואז תשאלו שוב, ואז שוב. התשובה השלישית היא תמיד הקרובה ביותר לאמת.

11. אמצו לכם הרגלים. צאו לרוץ, תשמעו מוזיקה, שבו עשר דקות ביום למדיטציה (לא, זה לא שטויות), גדלו עציצים, האזינו בקביעות לפודקאסט נישתי, התעדכנו באופן קבוע בחידושים הכי טכנולוגיים, אמצו פרשן אקטואליה שאתם מאמינים לו, עשו מתיחות, קראו קומיקס, שחקו כדורעף חופים. ככה לא תצטרכו כל רגע לחשוב מה עושים. יהיו לכם את הזמנים האלה שפשוט תדעו. 

12. תאהבו באמת. בלי פלברות, בלי דאווינים, לא בסטורי, בגדול, בלי לפחד מה יקרה אם תשימו את הלב על השולחן. גדלתם מספיק והלב כבר בשל ועמיד. מלאו אותו באומץ ורגש ושימו אותו ברגע הנכון בליבו של מישהו אחר. גם במחיר האופציה שהוא יישבר. רקמות טבען להתאחות והרווחתם את הרגע הזה שאין שני לו ואת התחושה המוזרה בברכיים שממכרת מאז שגיליתם אותה בכיתה ב׳. שלבו באמת נפש בנפש וגוף בגוף וגלו כמה אהבה יש בימים עם מילים ארוכות ובלילות סוערים ללא שינה. אם הפסיקו לאהוב אתכם תבכו כמה שצריך ואז תבכו עוד ואז תפנו את המקום לאהבה אחרת. אף אחד לא מצא אהבה חדשה בזמן שהוא התאבסס על הפיד של האקס. זה בזבוז זמן וגם ככה כולם משקרים שם.

13. אל תשקרו. שקר הוא ממזר שדינו תמיד להתגלות. אל תתביישו להודיע שאתם מבריזים, שעשיתם תכניות אחרות, שאתם לא אוהבים יותר, שפשוט לא בא לכם. אל תגידו שאתם לא שם כשאתם כן שם כי כולם רואים. אל תמציאו חיים אחרים בסטורי, המציאות לא באה באמת עם פילטר פריז. אל תגידו שאתם חולים אם אתם בריאים כי קארמה היא פנקסנית. אל תגידו לאחד משהו אחד ולאחר משהו אחר. כולם מדברים, לא רק אתם. הקפידו להחמיא לאנשים מאחורי גבם, כי אם כבר לדבר עליהם אז דברו טוב. זה תמיד יחזור אליכם בחזרה. 

כשצריך, דעו להתנצל. מהר, במדויק ועם כוונה אמיתית. המסלול הזה של החיים ארוך מכדי שלא יהיו בו פאדיחות. אבל עוד לא נולדה הפאדיחה שלא סידרה כנות. זה כנראה המקום לספר שאפשר לאורך שנים להכין עשרות עוגות יום הולדת משתי ׳עוגות הבית׳ יבשות של אסם שדוחסים בחצות לתוך תבנית ביתית ואז שופכים עליהם שוקולד פרה מומס במיקרו ומפזרים הרבה סוכריות. זה טעים כמו עוגה שאמא אפתה במיוחד רק לך כי אתה הילד הכי מיוחד בעולם.

ליאור יניב (צילום: מייקי מורג)
צילום: מייקי מורג

14. קחו פנייה לא נכונה. אמיצה. מופרעת. לפחות אחת. לכו לאיבוד בדרך. תתרסקו על אמונות, תפתיעו עצמכם ואחרים, תבחרו את מה שכולם היו בטוחים שלא תקחו. ברגעים של החלטה חשובה דמיינו איפה אתם רוצים להיות עוד חמש שנים. בתחושה, בכסא, בנוף. לפעמים התשובה לזה תהיה צלולה כמו מים ולפעמים עכורה כמו דמעה. אבל אל תפסיקו לשאול את זה. חכם השביל מההולכים בו. קחו הימורים.

לפני שאתם בוחרים עבודה, תתעלמו מכל מיני מילים כמו כסף וכוח וכבוד. הן חשובות אבל הן יבואו אחר כך. לפני הכל תעצמו את העיניים ותדמיינו את עצמכם עושים את הדבר הזה יום יום. ציירו בראשכם את הקימה אליה בבוקר או את הדרך לשם באוטובוס, דמיינו אתכם מתלבשים לקראתה, נכנסים בשעריה, תרגישו אם היא טובה לכם. שם, מצאו את המנטורים שלכם. להיות שולייה בכל דבר זו אחת החוויות המעצימות שיש. שהו לידם והביטו בהם עובדים. הצמידו ידכם לידם, כתף לכתף. אם הם לא ילמדו אתכם לשיר הם ילמדו אתכם לעוף.

15. אל תיבהלו מקנאה. אם תבינו אותה ולא תתנו לה לנהל אתכם תגלו שהיא הסמן הכי רציני למה אתם רוצים באמת. אתם מקנאים ברואת החשבון המצליחה ולא בבמאי זוכה הפרסים? הנה ייעוץ הקריירה הטוב ביותר שיכולתם לבקש. ליבכם יוצא אל סיפורי החברה שחזרה מטיול ארוך ולא אל החבר שמתחתן? אתם עוד לא בשלים להתיישב. זה לא על מה שיש להם ולא לכם, זה על מה אתם רוצים באמת. זה הכל. 

16. אל תתייאשו. כל דבר שאתם רוצים להצליח בו באמת אתם חייבים לעשות לפחות חמש שנים. אולי באופן קצת שונה אולי לא באותו המקום, אבל כדי להיות באמת מצוינים בתחומכם, תנו תחת. לא משנה במה תבחרו, הפרידו בין תהליך היצירה או העבודה לבין תהליך ההתמקצעות בה. אי אפשר לכתוב ולערוך ביחד, אי אפשר לפסל וללטש במקביל או לחשב ולנתח את התוצאות בו זמנית. בזמן שאתם יוצרים משהו בפעם הראשונה שחררו את המוח מכל הקולות שיש בו ושהו רק בעשייה. אח״כ קומו, תעשו סיבוב בחדר ותקשיבו למה שיש לכם להגיד על מה שעשיתם - לפני שאתם מקשיבים למה אומר העולם. 

17. העריצו מישהו שהוא מאסטר בתחומו. תדעו עליו הכל. זה יכול להיות רמברנדט או אברמוביץ', רופול או פרויד, נידאל או מסי, ליל נאס או בואי, הופמן או המינגוויי, סקורסזה או מיאזאקי, ביידר גינסבורג או אובמה, ג׳ובס או קירי, שימבורסקה או עמיחי, אייליש או אום כולתום, או כל אחד מהאנשים שאתם חושבים שהם כאלה. למדו איך הם עשו שינוי, פצחו את חומר הבעירה שלהם, הבינו את המניע, קראו את הביוגרפיה שלהם או את הערך שלהם בוויקיפדיה ותגידו בלב - גם אני יכול. בלי לפחד מהדרך או מהמחיר. כולם ישבו ערב אחד על הספה שלהם וחשבו שזה גמור ושכלום לא הולך. ואז הם קמו.

ליאור יניב (צילום: מייקי מורג)
צילום: מייקי מורג

18. כבדו מאוד את הכסף שלכם אבל אל תשתעבדו אליו. דעו להרוויח אותו ביושר ובכבוד כדי שיספיק לרמת החיים שתעשה אתכם מאושרים. לקום לעבודה שטובה לכם זה מתגמל בדיוק כמו המשכורת שנכנסת בגינה בסוף החודש. נהלו את הכסף היטב ואל תתנו לו לנהל אתכם, הקפידו לדעת כמה יש באמתחתכם. למדו אותו לקדם אתכם כי יש דד ליין למגורים בדירת שותפים, אבל בעיקר רכשו בעזרתו חוויות ולא רק חפצים. אף אחד לא נקבר עם הטלוויזיה החדשה שלו, אבל הנשיקה ההיא על החוף תעלה בכם רטט לנצח.  

19. אל תאבדו את הדמיון, הקריצה, והצחוק. להתבגר לא אומר בשום אופן להיות רציני כל הזמן. השמש עדיין הולכת לישון בים, פיות השיניים פשוט עסוקות אצל ילדים אחרים, בכל בית מסתתרת מפלצת לפחות בארון אחד, וחצי חודש בדוק יש איש בתוך הירח. כשאתם משהקים מישהו שאוהב אתכם חושב עליכם, כל ריס ימלא משאלה, האנשים בטלוויזיה כן יכולים לראות מה אתם עושים לפעמים, ואם לא תאכלו יבוא שוטר (ויש את הרגעים שיותר סביר שדווקא אם תאכלו יבוא). אל תתנו לשנה לעבור בלי שעשיתם פיקניק בסלון, התפרקה לכם הבטן מצחוק או רקדתם בריטני במטבח. אה, ואסור לעבוד ב-35 במאי. אבל זה קצת למתקדמים.

20. הרימו את הראש. הנייד חשוב, שם נמצא עולמכם. אבל יש שקיעות שנראות כמו טריפ על פטריות, יש עצים שיש להם פריחה סגולה כאילו הם איור של ד״ר סוס ויש מפעל של מלט בדרך לירושלים שנראה כאילו מגדלים בו סניצ׳ים. הקשיבו לעברם המפואר של הגרוטאות, למאבקי הכיכרות העזובים, זכרו שבכל עיר שיש בה ים הרחובות העולים ממנו ממריאים לאט, שכל פרדס אפל נותן פרחים לבנים, בכל חלון של דירה יש חיים של אחרים, על כל בר מחכה סיפור. 

21. זכרו שההורים שלכם הם בדיוק כמוכם. אנחנו לא יותר חכמים, אנחנו רק חיים יותר זמן אז התמודדנו עם יותר מצבים ואנחנו מכירים יותר אנשים. כולנו בלב מרגישים בני 21. תכריחו אותנו לדבר אמת, לספר לכם את החיים כמו שהם ולא כמו שאנחנו מספרים לעצמנו. עמתו אותנו עם שאלות על הפחדים שלנו, על מה רצינו ולמה פספסנו את זה. התעקשו איתנו על להבין מה מגדיר אושר בעינינו, איך מתמודדים עם מנהלים, למה מתגרשים, כמה קשה היא חברות וכמה מאתגרת זוגיות, איך שומרים על תשוקה לאורך שנים, בעשייה, במחשבה, במיטה. את מרבית התשובות כבר ניסחנו. אם לא, אז לפחות תדעו שאתם לא לבד בחיפוש. 

האירוח בעולם הזה קצר. היו נחמדים לאורחים שעוברים בדרככם, כי הכל הוא זמני ובתחילתה של כל דרך טמון כבר סופה. היו גמישים לשינויים, היו טובים לעצמכם ולאחרים, היו חכמים תמיד אבל אל תפחדו מטיפשות. וזכרו: הכל מונח בכף ידכם. מי שעושה לו חגיגה, יש לו חגיגה.