השאלה "מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?" מעולם לא נשמעה ארכאית יותר. ההורים של דור התינוקות והפעוטות של היום, מילניאלז ברובם, יודעים שהמקצועות של מחר עדיין לא הומצאו. כשעולם העבודה הנוכחי מוחק מקצועות בני עשורים אם לא מאות, ומייצר תחתיהם מקצועות שאנחנו עדיין לא יודעים עליהם – לא יהיה פשוט להכין את דור העתיד להתמודדות עם שאלות מקצועיות.
אבל מאחר שעולם ההייטק הוא זה שהגדיר מחדש שלל תעשיות ובעלי מקצוע, נוהרים הורים רבים אל עבר המפלט הבטוח יחסית – לימודי התכנות. אם יהיו לילדים הכלים הבסיסיים של תכנות מחשבים, אז ייתכן שמדובר בסוג של תעודת ביטוח. ואולי בכלל נגלה שהילד גאון מחשבים?
שיעורי ולימודי תכנות כבר הפכו לדבר שבשגרה בבתי ספר רבים, וניתן למצוא בכל עיר אינספור חוגי העשרה בתחום. אבל החוגים האלה מיועדים מראש לילדים גדולים יותר, בני 8 ומעלה, שיעדיפו לשבת שעות מול מחשב מאשר מול פסנתר. אבל אימת העתיד ההורית, הצורך להיאחז במשהו שאולי יתן ערך לילדים בעתיד בלתי ידוע, הביאה לאחרונה לעלייה חדה בביקוש למשחקי תכנות לילדים צעירים יותר, שלא לומר לגיל הרך. המפתחים, בתמורה, לא איחרו להגיע.
אחד המשחקים שמעורר רעש לאחרונה בארה"ב הוא Osmo Coding, של חברת Tangible Play Inc.. באמצעות קוביות משחק שהילד מרכיב, מוצגות פקודות אל האפליקציה בטאבלט. הילדים מחברים את הקוביות, והמצלמה של הטאבלט מפרשת אותם לפקודות ומקימה לחיים על המסך דמויות חמודות שעושות את הפעולות שהילדים יצרו. אידיאלי עבור הורים מוכי רגשות אשמה על שעות טאבלט ריקות מתוכן.
"זאת תהיה טעות לחשוב שאוסמו קודינג הוא כרטיס בכיוון אחד לחבורת העשירים של הסיליקון ואלי", כותב וילסון רותמן על המשחק לוול סטריט ג'ורנל, "אבל בהחלט אפשר להפיק הנאה מלראות ילד כמו בן ה-5 שלי מתמסר לזה, מחבר בעדינות שש או שבע פקודות כדי להזיז דמות בשם אוובי דרך עצים, ביצה טובענית, וישר לתיבת האוצר, שם היא אוספת כמה תותים בצבעי הקשת וממשיכה לשלב הבא. מבחינתי הכסף הגדול של הסיליקון ואלי יכול לחכות".
עוד משחק שסוחף את הסטארט אפ ניישן הוא Koov של חברת סוני. הפעם מתבקשים המתכנתים הצעירים להרכיב רובוטים מאבני משחקות קטנות, שקופות וצבעוניות, בסגנון בנייה של לגו. יש חוברת הוראות לשלל רובוטים אפשריים כמו פינגווין, או משאית, אבל כמו עם לגו, בסוני בונים על זה שהילדים יבנו בסגנון חופשי. "אנחנו רוצים לתת להם את הכלים לבנות את הרובוטים הייחודים שלהם", מסביר ל-wired טים מקרגור, מנהל שיווק בכיר בחטיבת החינוך והלימוד של סוני. הרובוט שנבנה מתחבר לאפליקציה, ושם מתחיל לימוד הקוד, עם שיעורים של ממש. הקוב הוא אחד המשחקים הלא זולים בשוק, המשחק הבסיסי עולה 199 דולר והקיט המתקדם 499 – אבל הוא מציע שיעורים של ממש. הם ילמדו מה זה בכלל קוד, מה אפשר לעשות איתו, וגם פקודות בסיסיות כמו גם מורכבות יותר.
מתחילים בגיל 3
סוני מצטרפת לעשרות חברות שהוציאו לאחרונה לשוק משחקי תכנות. Cubetto, למשל, הוא משחק שמיועד לילדים כבר מגיל 3. פה בונים רובוט מעץ שעונה לפקודות מתיבת הפעלה. אפשר לחבר אליו טושים, ולגרום לו לנסוע ולהשאיר אחריו שובל של ציורים. המחיר, 225 דולר, לא לכל כיס. על WowWee Elmoji תשלמו פחות, 50 דולר בסך הכל, ותקבלו רובוט צבעוני שלובש את דמותו של אלמו מרחוב סומסום, שביחד עם אימוג'ים מלמד פעוטות שעוד לא יודעים לקרוא קוד, על ידי פקודות שמוכנסות לאפליקציה ייעודית. גם חברות צעצועים ותיקות כמו פישר פרייס קפצו על העגלה עם Think & Learn Code-A-Pillar, המיועד לגילאי 3 עד 6. זחל קטן שמאומבדות בו פקודות – הפעוטות יכולים לחבר את הקוביות המרכיבות את הזחל לפי רצונן, והוא יבצע את הפקודה לפי ההרכבה שבחרו. גם פה העלות צנועה יותר, 50 דולר למשחק.
הבהלה למשחקי קוד הגיעה, איך לא, גם לחברת לגו, שמאז ומתמיד העסיקה מוחות של ילדים בבנייה. Lego Boost Robotics Creative Toolbox היא ערכת בנייה הכוללת 843 קוביות לגו, וגם מנועים קטנים וסנסורים. הילדים יכולים לבנות חמש דוגמאות של רובוטים קטנים, שעושים דברים שונים לפי פקודות. המשחק מצויד באפליקציה שמכילה את כל הפקודות וההפעלות, והילדים לומדים קוד על ידי זה הם מפעילים את הרובוטים שבנו. היתרון העצום הוא שהם יכולים גם להשתמש בקוביות הלגו שכבר יש להם. 160 דולר, והוא שלכם.
אחת החברות המעניינות בתחום משחקי התכנות גם משתמשת בקוביות לגו וברובוט ומגיעה, איך לא, מישראל. שני יזמים ישראלים הקימו את Algobrix – משחק תכנות שמגייס כספים באינדיגוגו וקיקסטארטר. אמיר עשור, שעסק ביזמות והוראת טכנולוגיה ומדעים, ודני אייזיקוביץ', ד"ר לרובוטיקה, ידעו לשים את האצבע בדיוק בנקודה הכואבת של ההורים, ופיתחו משחק שבמרכזו רובוט שמגיב לפקודות באמצעות קוביות הפעלה שהילד מסדר לפי רצונו.
"יש צורך אמיתי כיום בשוק הטכנולוגיה", מסביר דני אייז'יקוביץ', סמנכ"ל הטכנולוגיה של אלגובריקס. "מצד אחד יש מחסור אמיתי במהנדסים ובמתכנתים, ומצד שני הלימוד והחשיפה לעולם התכנות לא מזמינים ואפילו מרתיעים. היה לנו ברור שאנחנו רוצים לייצר חוויה אחרת, כזו שבאמת תשרת גם את שוק העבודה העתידי".
באלגובריקס מאפשרים לילדים לבנות את הרובוט, ולאחר מכן לבנות גם את הקוד מקוביות של פקודות ופעולות. לטענתם כך חווית התכנות משלימה למעשה לחווית ההרכבה של הרובוט. להערכת היזמים, המשחק מנגיש את העקרונות של רוב שפות התכנות לשפת תכנות פיזית של ממש.
אלגובריקס מציעה לתומכיה כמה חבילות, החל מ-125 דולר ועד 399, וקמפיין מימון ההמונים שלה הצליח מעל ומעבר. רק באינדיגוגו גייסה החברה 2,307 אחוז מהיעד. ההורים הצביעו בעכבר. "ילדים נחשפים לכמות גירויים אדירה מגיל צעיר מאוד. הם מוקפים במסכים עוד לפני שהם לומדים לדבר", אומר אייזיקוביץ', "מצד אחד ההורים מעוניינים שהילדים יחשפו לטכנולוגיה, ומצד שני הם מוטרדים מכמות זמן המסך שלהם. אלגובריקס מייצרת ערך מוסף אמיתי".
איך ילדים מגיבים למשחק? הם באמת יכולים ללמוד תכנות?
"עשינו קבוצות מיקוד, ונראה שילדים מתחברים מאוד למשחק ונהנים מהאתגר. המטרה שלנו היא שילדים יתחילו לימודי תכנות בגילאי גן ויגדלו עם המוצר. בסופו של דבר הם ילמדו לתכנת את הרובוטים במחשב, כי הלבנה החכמה שמניעה את הרובוטים מתחברת למחשב על ידי כבל USB רגיל. בגלל שאנחנו מציעים רצף חינוכי ארוך טווח, התחלנו לאחרונה בפיילוט עם משרד החינוך, בדגש על גני ילדים".
אז האם בעלות של כמה מאות דולרים ייצא מהבית שלכם הג'ובס, הצוקרברג או הגייטס הבא? כנראה שלא. אבל על הנייר, המשחקים האלה נראים כמו יופי של הכרות ראשונית עם התחום שישלוט לנו על העולם. "המשחקים הפיזיים האלה הופכים את הרעיונות הגדולים מאחורי התכנות להרבה יותר נגישים ומעניינים לדור הצעיר", אומרת קיילי פפלר, מנהלת מעבדת הקריאייטיביות באוניברסיטת אינדיאנה למגזין wired. "ילדים מתחילים לזהות דפוסים ואת ההגיון של איך חשיבה של מחשב עובדת. החברות האלה בעצם מתרגמות קונספטים מופשטים לאובייקטים מוחשיים, כמו קוביות למשל. שורת קוד בפני עצמה עלולה להיראות בלתי ניתנת להבנה או פיצוח, אבל כשמשתמשים בה כדי לעשות משהו, כמו למשל לגרום לתנין לסגור את הלוע שלו בהינף יד – זה מתחיל להיות הרבה יותר ברור".