חוץ מהאגדה על הפייה הקסומה שטומנת לילדים מתנות מתחת לכרית בכל פעם שנושרת להם שן, קיימים מיתוסים רבים סביב נושא שיני הילדים: האם באמת מוצץ עדיף על מציצת אצבע? האם השיניים התחתונות תמיד נושרות קודם? והאם נכון שאפשר להוציא שן מתנדנדת בעזרת ביס בתפוח עץ? כדי לבדוק האם יש דברים בגו, לאושש ולהפריך מיתוסים נפוצים, פנינו לד"ר רולי ברקוביץ - מומחית ברפואת שיניים לילדים, יועצת ומבקרת רפואת שיניים לילדים ברשת מרפאות כללית סמייל ומדריכה באוניברסיטת תל אביב, ולד"ר באטריס גרינברג-פריזר - מומחית ברפואת שיניים לילדים, מנהלת היחידה לטיפולי שיניים לילדים באסותא תל אביב ואחראית תחום רפואת שיניים לילדים במכבידנט.
1. יש תינוקות שנולדים עם שיניים
נכון! אחד מתוך 3,000 תינוקות נולד עם שיניים – בדרך כלל שן אחת או זוג חותכות תחתונות. ביותר מ-90 אחוזים מהמקרים השיניים האלה אינן עודפות, אלא הן חלק מהמשנן החלבי. מכיוון שהשיניים האלה עלולות להיות ניידות, יש המצדדים בעקירתן בשל חשש מפני אספירציה (שאיפת השיניים לדרכי הנשימה, שלה יש השלכות חמורות). לעומתם, המתנגדים לעקירה טוענים שבכל העולם דווח רק על מקרה אחד של אספירציה, וששיניים ניידות יכולות להתקבע ולהתייצב, ולכן העקירה מיותרת.
2. כשהשיניים החלביות בוקעות ייתכנו חום ושלשולים
קיים ויכוח. מצד אחד, יש הטוענים שזהו מיתוס ושאין ביסוס מדעי לכך, ומצד שני יש מחקרים המאששים את התופעה. בכל מקרה, מוטב לפנות לרופא הילדים לשם שלילת מחלות. מה שכן, אין ויכוח שבתקופה זו יש יותר ריור.
3. השיניים התחתונות הן הראשונות לצמוח
בדרך כלל נכון. במרבית המקרים, השיניים הקדמיות התחתונות הן הראשונות לצמוח. אחריהן צומחות השיניים הקדמיות העליונות, לאחר מכן מופיעות ארבע טוחנות חלביות ראשונות, אחריהן צומחים הניבים, ולבסוף הטוחנות החלביות השניות. לכל שן יש טווח בקיעה שונה, ויש לשים לב שהן אכן בוקעות בפרק הזמן המתאים להן. כשהשיניים אינן בוקעות בהתאם לסדר הבקיעה, אין הכרח שהדבר מעיד על בעיה, אבל כדי להיות בטוחים מוטב להיבדק אצל רופא השיניים. כדאי גם לדעת שבדרך כלל השיניים בוקעות בזוגות, ושהן בוקעות מוקדם יותר אצל בנות מאשר אצל בנים. השן הראשונה בוקעת סביב גיל חצי שנה, ועד גיל שנתיים וחצי כל 20 השיניים כבר צומחות.
4. השיניים התחתונות הן גם הראשונות להתחלף
נכון! בסביבות גיל שש מתחלפות החותכות המרכזיות התחתונות. במקביל צומחות גם הטוחנות הקבועות הראשונות בסוף קשת השיניים, בנוסף לשיניים הקיימות בפה. השיניים הקדמיות העליונות מתחלפות בגילים שבע עד שמונה.
5. שיניים שצומחות בגיל מוקדם גם נושרות בגיל מוקדם
בדרך כלל נכון. אמנם האמירה הזאת היא לרוב נכונה, אבל במקרים שהיא אינה מתקיימת אין הדבר מעיד בהכרח על בעיה.
6. צריך לצחצח כבר מהשן הראשונה
נכון, ויפה שעה אחת קודם! כדי לשמור על ניקיון חלל הפה והשיניים מומלץ לנגב לתינוקות רכים את החניכיים בפד גזה פעמיים ביום. אגב, הדרך הישירה שבה אנחנו מעבירים לבייבי שלנו חיידקים שגורמים לעששת היא כשאנחנו חולקים איתו את הכפית או מלקקים עבורו את המוצץ שנפל. כשמתחילים להשתמש במברשת שיניים, יש להתאים אותה לגיל הילד. מברשת שמלבישים על האצבע יכולה להקל בעיקר בשלבים הראשונים.
7. הביקור הראשון אצל רופא השיניים הוא כשיש בעיה
לא נכון! כשהפעוט מגיע לראשונה לרופא השיניים בעקבות חבלה או כאב נוראי שנגרם עקב עששת, הוא מקשר את הסיטואציה הטראומטית לרופא. לכן, מומלץ שהביקור הראשון אצל רופא השיניים יתרחש כשהכל תקין ובאווירה נעימה. בנוסף, רצוי שהפעוט יתרגל לסיטואציה של בדיקת השיניים כבר בגיל מוקדם, דבר שיעודד אותו לשתף פעולה. יש הממליצים להגיע לראשונה לרופא השיניים כבר בגיל שנה, ויש הממליצים בין גיל שנה לשנתיים. הרופא יבדוק שהמצב תקין ושאין חורים או בעיות התפתחותיות הקשורות לחלל הפה. הוא גם ידריך וינחה כיצד לצחצח שיניים, יסביר מהן ההשלכות של שימוש במוצץ לטווח ארוך וייתן המלצות תזונתיות.
8. מוצץ משפיע על צמיחת השיניים
נכון! לכן מומלץ שהמוצץ יהיה אורתודנטי וקטן, אבל גם מוצץ כזה עדיין יכול להשפיע על צמיחת השיניים, למשל: כשהתינוק או הפעוט אינו מחזיק את המוצץ בצורה סימטרית (רק בצד אחד של הפה) או מוצץ בעוצמה חזקה מדי (הדבר יכול להשפיע על סגר השיניים, על מבנה חלל הפה ובהמשך עלול לגרום להפרעות בדיבור). הגיל המומלץ לגמילה ממוצץ הוא שלוש (ולא מאוחר יותר מגיל ארבע), מכיוון שגם אם המוצץ גרם לשינויים בצמיחת השיניים, בגיל זה עדיין רוב השינויים הם הפיכים. בנוסף, נמצא שבגיל הזה קל יחסית להיגמל.
9. מוצץ עדיף על מציצת אצבע
נכון! מוטב למצוץ מוצץ מאשר אצבע, הן מבחינת ההשפעה על חלל הפה והן מבחינת הגמילה.
10. אסור לבלוע את משחת השיניים
נכון! בליעה של משחת השיניים עלולה לגרום לעודף פלואוריד בגוף. לכן, ילדים, שלא תמיד מצליחים שלא לבלוע, צריכים להשתמש במשחת שיניים המותאמת לילדים מבחינת ריכוז הפלואוריד, ובעת הצחצוח יש להשתמש בכמות שאינה עולה על גודל של גרגיר אפונה. אגב, אל תוותרו על השימוש המושכל במשחת השיניים, מכיוון שפעולת הצחצוח לבדה אינה מספקת את התוצאה.
11. צריך לצחצח לילדים את השיניים עד גיל שמונה
נכון! אף על פי שנראה לנו שהם כבר גדולים, בדרך כלל עד גיל שמונה למרבית הילדים אין את המיומנות המספקת לצחצח שיניים לגמרי לבד. כשהילד רוצה לצחצח לבד, ההמלצה היא לאפשר לו לעשות זאת, אבל לאחר מכן לצחצח לו בעצמנו. אם אנחנו "מתעצלים", חשוב שלפחות נשגיח על הצחצוח ונסייע בצחצוח של הלילה, שהוא המשמעותי יותר.
12. צריך לצחצח גם את הלשון
נכון! אף על פי שלא כל הילדים אוהבים זאת, צחצוח הלשון מסיר את החיידקים שנמצאים על הלשון ואף מונע ריח רע מפה.
13. אפשר להחזיר שן חלב שנפלה עקב חבלה
לא נכון! לא מחזירים לפה שן חלבית שיצאה עקב חבלה (כדי לא לגרום לפגיעה בנבטי השיניים הקבועות). לעומת זאת, שן קבועה כן מחזירים, אבל יש לעשות זאת במהירות האפשרית. כדי שהשן תשרוד בפה בצורה טובה יש להחזיר אותה תוך שעה. עד שמגיעים לרופא אפשר לנסות להחזירה למקומה (אחרי ששוטפים אותה בזרם מים חלש) או לשמור אותה בכוס חלב קר (לא בסביבה יבשה).
14. חבלה בשיני חלב לא תפגע בשיניים הקבועות
לא נכון! יש מצבים שבהם חבלה בשן חלבית עלולה ליצור פגיעה בשן הקבועה. השיניים הקבועות נמצאות בלסת, ומכה חזקה עלולה לגרום לפגיעה גם בהן - מכתם בשן ופגם באמייל, דרך פגיעה בצורת השן הבוקעת והסתה במסלול הבקיעה, ועד אי בקיעה של השן.
15. לא שמים גשר על שיני חלב
נכון חלקית. במרבית המקרים יישור שיניים מתבצע סביב גיל 12, לאחר שרוב השיניים החלביות נשרו ובפה נמצאות כל השיניים הקבועות (למעט שיני הבינה שצומחות סביב גיל 18). עם זאת, יש מקרים הדורשים התערבות מוקדמת יותר. בכל מקרה לא יתבצע יישור שיניים על שיניים חלביות בלבד, אלא רק במצבים של משנן מעורב (חלק מהשיניים חלביות וחלק מהשיניים קבועות).
16. לא משלימים שיניים חלביות שנשרו
נכון! לא מבצעים השלמת שן עבור שן חלבית שנשרה בטרם עת. עם זאת, במקרים מסוימים שמים בפה שומר מקום, אבל רק בשיניים אחוריות ולא בשיניים קדמיות, בשל בעיה טכנית ומשום שבשיניים הקדמיות כמעט שלא מתרחשים תזוזה ואיבוד מקום.
17. לא שמים כתר על שיני חלב
לא נכון! כשיש עששת נרחבת (חורים עמוקים), או כשיש צורך בטיפולי שורש בשיניים הנשירות, משחזרים את השיניים באמצעות כתרים טרומיים כסופים. כתרים אלה מגיעים מוכנים בסטים מיוחדים לפי גדלים, ומותאמים לשיניים כבר באותו טיפול (בניגוד למבוגרים, שאצלם יש צורך לקחת מידות ולשלוח למעבדה). הכתרים הטרומיים מודבקים לשיניים ונושרים איתן כשהן מתחלפות.
18. כשהשן על חוט השערה, תפוח יעזור להוציא אותה
נכון! יש מביניכם שעוד זוכרים איך הוציאו להם את השן החלבית שסירבה ליפול באמצעות חוט שקשרו לדלת (ואז טרקו), אבל זה אינו צריך לקרות גם בבית ספרנו. כשהשן כמעט נופלת, אכילת תפוח עץ או גזר יכולה להאיץ את הנשירה.
19. כל חצי שנה צריך להיבדק אצל רופא שיניים
נכון! ההנחיה היא להגיע לביקורת אצל רופא השיניים כל שישה חודשים (אלא אם קיימת חבלה או בעיה אחרת שבשלה רופא השיניים מנחה אתכם להגיע לביקורת בתדירות גבוהה יותר), מכיוון שזהו פרק הזמן הנכון מבחינת מניעת מחלות בחלל הפה ומכיוון שכך נוצר שיתוף פעולה טוב עם הילדים. כשמתבצעת רק בדיקה והילד אינו סובל מבעיה כלשהי, הוא יוצא מהבדיקה מרוצה ועם תחושה שהשד הוא לא כל כך נורא.
20. רק מאכלים מתוקים הורסים את השיניים
לא נכון! תדירות האכילה היא זאת שגורמת לנזקים בשיניים. כל מאכל, ולא רק ממתקים, עלול להזיק לשיניים. מיתוסים כמו זה ששוקולד הורס את השיניים - אינם נכונים. דווקא השוקולד, שהוא שומני, מזיק לשיניים הרבה פחות מאשר חטיפים מלוחים. חטיפים כמו ביסלי, במבה ותפוצ'יפס מזיקים מאוד. אפילו דגני בוקר, גם אם הם בריאים כביכול, נדבקים מאוד לשיניים, ואם לא מצחצחים אחרי האכילה, נאלצים להסתובב עם דגנים הדבוקים בתוך חריצי השיניים, וכך למעשה נוצרת העששת.
21. עד גיל הגן אין חורים בשיניים
לא נכון! יש ילדים שכבר בגיל שנה סובלים מהרס נרחב של השיניים. ההתקדמות של ההרס במשנן הנשיר היא מהירה מאוד, והבעיות מחמירות במהירות רבה. למרבה הצער, טיפול בהרדמה כללית לצורך עקירת שיניים רבות כתוצאה מהרס נרחב במשנן הנשיר הוא שכיח, ולטיפול מוקדם יש חשיבות מכרעת בבחינת הצלת השיניים הנותרות.
הכתבה התפרסמה באתר allmag לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן