אולי מוקדם מדי לקרוא לזה מגפה, אבל העלייה החדה במקרי ההדבקות בחצבת בחודשים האחרונים אינה מבשרת טובות. חצבת מכונה על ידי עולם הרפואה בתור המחלה המדבקת בעולם. מתוך עשרה אנשים שייחשפו לחולה חצבת, תשעה מהם יחלו. בשבועות האחרונים עושה רושם שחלה עלייה במספר הנדבקים, ואף נרשם מקרה מוות של פעוטה בת שנה וחצי שלא חוסנה, כתוצאה מהמחלה. זהו מקרה מוות ראשון מחצבת אחרי 15 שנה של שקט תעשייתי.

חצבת היא מחלה ויראלית קשה שעוברת באוויר וגורמת לדלקת באיברים שונים בגוף. הביטוי שלה הוא חום גבוה, חולשה, פריחה, שיעול, אדמומיות, נזלת, דלקות אוזניים וכו'. "גם אחרי שאדם חולה עזב את האזור, וירוס החצבת עדיין נישא באוויר ומדביק את מי שנותר", אומרת ד"ר גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בי"ח דנה-דואק מרכז רפואי סוראסקי. "הנגיף לא דורש מגע אינטימי עם החולה, מספיק פשוט להיות באותו מתחם על מנת להידבק". 

מרבית האוכלוסייה בוחרת לחסן את הילדים על מנת להימנע מהמחלה האיומה, ועד היום נהננו רובנו מאפקט חסינות העדר. אבל בשנים האחרונות החלו קהילות שונות בישראל לוותר על חיסונים, ובכללם על חיסון לחצבת, והיא החלה לחזור ובגדול. הבעיה המהותית הניצבת בפני האוכלוסיה שרוצה להתגונן כנגד המחלה, היא אצל אלה שעדיין לא חוסנו, קרי תינוקות עד גיל שנה, אנשים מדוכאי חיסון, למשל חולי סרטן, מבוגרים עם מערכת חיסונית חלשה וכן נשים בהריון. כל אלה נמצאים בקבוצת סיכון אדירה להידבק ולחלות.

החיסון למחלה מתבצע בשתי מנות. המנה הראשונה ניתנת בגיל שנה, כחלק מהחיסון לארבע מחלות הילדות – חזרת, אדמת, אבעבועות רוח וחצבת. המנה השנייה ניתנת בגיל שש ונקראת בוסטר. "מחוסן הוא מישהו שקיבל את שתי המנות של החיסון, והסיכוי שהוא מחוסן ולא יידבק הוא 100 אחוז", אומר ד"ר שמעון רייף, מנהל מחלקת הילדים בבית החולים הדסה עין כרם. "ילד שקיבל מנה אחת בלבד, יש לו סיכוי של 90 אחוז להידבק. אם אחרי מנה אחת הוא פיתח נוגדנים, המחלה תהיה קלה יותר".

ד"ר רייף מבהיר שלטווח הקצר מנה אחת של חיסון היא אפקטיבית, אבל לטווח ארוך מנה אחת לא נותנת הגנה מספקת. "החיסון הראשון מקנה מספיק הגנה עד גיל שש", הוא מסביר. 

אז בהנחה שהילדים שלכם מחוסנים בשתי המנות, אפשר להניח שהם לא יידבקו במחלה. אבל מה קורה עם נשים בהריון?  "זה תלוי מהי רמת החשיפה. בזמנים שונים יש חשיפות שונות. יש עליות וירידות בחצבת, לא כל הזמן אנו חשופים באותה המידה", אומר ד"ר רוני חן מנהל מחלקת חדר יולדות וחדר לידה בבית חולים בילינסון. "כרגע יש אפידמיה, ישנה חשיפה, ולכן נשים שלא מחוסנות עלולות להידבק יותר. אצל אישה בהריון רמת ההדבקה תלויה ברמת החיסון שלה. אם היא קיבלה את שתי המנות אז היא מחוסנת".

גם להישאר בבית זו אופציה

הדרך הטובה ביותר להימנע מהדבקה בחצבת היא כמובן מניעה. "כמו בכל מחלה זיהומית, זה מה שמונע את המחלה", אומרת ד"ר גריסרו. "החיסון כנגד המחלה נכנס לארץ ב-1967, ולפניו היא הייתה מחלת ילדים שחלק חוו כמחלה קלה וחלק באופן קשה, כולל מקרי מוות. חשוב לדעת שגם תינוקות שחלו והבריאו, עדיין נמצאים בקבוצת סיכון – כעשור לאחר ההבראה יכול הווירוס להתפתח למוטציה מוחית שגורמת להתדרדרות נוירולוגית קשה".

מה עושים אלה שלא מחוסנים בשתי מנות? הנה כמה דרכי התמודדות עם אימת החצבת.

מתכננת הריון? לפני הכניסה להריון מומלץ לבדוק רמת נוגדנים של מחלות ובפרט של חצבת. במידה שרמת הנוגדנים בגוף נמוכה, מומלץ לבצע את החיסון לפני ההריון, שכן הוא לא יכולה להינתן בהריון. "אם לאישה יש נוגדנים בגוף לחצבת, הם עוברים דרך השילייה וגם בהנקה", מסבירה ד"ר גריסרו.

"אלה נוגדנים שקיימים בגוף מסוג IGG. הנוגדנים האלה שעברו לתינוק יכולים להוות מניעה, לפחות בתחילת חייו. בזכותם התינוק למעשה מוגן מהידבקות במשך שלושה חודשים, זאת אך ורק במידה שהאמא מחוסנת", אומר ד"ר חן.

הסיבה שהחיסון לא יכול להינתן במהלך ההריון היא שהוא חיסון מוחלש. "הפתרון פה הוא מניעה, לבדוק את הנוגדנים לפני ההיריון. בבדיקת דם ניתן לבדוק את רמת הנוגדנים כדי לדעת מה הרמה שלהם ובכך לדעת אם להתחסן שוב ולעכב את ההיריון", אומר ד"ר חן. "אישה בהריון שתחלה בחצבת, זו סכנה מירבית לה ולעובר – ולכן מומלץ לערוך את הבדיקה לפני", מוסיפה ד"ר  גריסרו.

חיסון לילדים (צילום: Shutterstock)
לטווח הקצר, מנה אחת של חיסון אפקטיבית | צילום: Shutterstock

דואגת לתינוק לפני גיל שנה? אפשר לקבל מנת חיסון בגיל חצי שנה שתהיה אפקטיבית עד גיל שנה. "החיסון המוקדם יגן עד גיל שנה, אבל עדיין צריך לתת את המנה  בגיל שנה כי האפקטיביות של הנוגדנים פחות נמוכה", אומרת ד"ר גריסרו. "משרד הבריאות מחסן לפני גיל שנה במידה שמתוכננת טיסה לחו"ל. מבחינה רפואית אין בעייתיות בנושא".

דואגת באופן כללי? אין הרבה מה לעשות עבור הקבוצה שנותרה ללא חיסון – תינוקות בני שלושה חודשים עד חצי שנה (כאלה שאמם מחוסנת והנוגדנים עברו אליהם ומגנים עליהם עד גיל 3 חודשים, ומקבלים בגיל חצי שנה חיסון זמני עד החיסון של גיל שנה). ההמלצה עבורם היא הימנעות סביבתית, עם כל כמה שזה נשמע מופרך. כמה שפחות לחשוף תינוקות וילדים לא מחוסנים לסביבת זרים, קופות חולים, מקומות סגורים, אירועים וכמובן למקומות שידוע שיש בהם אנשים העלולים לשאת את הווירוס. ואת ממש לא צריכה להתבייש לשאול את החברים או המשפחה אם ילדיהם מחוסנים.

משרד הבריאות ממליץ לחסן לחצבת באופן הבא:

מטיילים הנוסעים לחו"ל: מבוגרים שלא חלו בחצבת ולא קיבלו שתי מנות חיסון נגד חצבת: משרד הבריאות ממליץ להשלים את החיסון. ההמלצה לא חלה על ילידי 1956 ומבוגרים יותר. גם לנוסעים לחו"ל שיכולים להתחסן רק מספר ימים לפני הנסיעה מומלץ להתחסן. אמנם חסינות נגד המחלה מתפתחת כעבור שבועיים מיום החיסון, אך קבלת החיסון מהווה ההגנה הטובה ביותר. מנה אחת מקנה חסינות של 95 אחוז.

ילדים בני שנה עד כיתה א': מומלץ לקבל שתי מנות חיסון בהפרש של ארבעה שבועות לפחות בין המנות. המנה השנייה תחשב כתקפה גם אם ניתנה לפני גיל שש, בתנאי ששתי המנות ניתנו במרווח זמן של ארבעה שבועות או יותר מגיל שנה.

תינוקות בני שישה עד 11 חודשים: מומלץ לקבל מנה אחת של חיסון נגד חצבת. מנה זו לא תיספר בשגרת חיסוני הילד ויש לחזור על החיסון לאחר גיל שנה. תינוקות בגיל שישה עד 11 חודשים יקבלו חיסון בתרכיב MMR בתשלום במרפאות החיסונים של לשכות הבריאות.

תגובת משרד הבריאות

בנוגע לחוסרים של מנות חיסון חצבת לתינוקות שיש חשש שנדבקו לפני גיל שנה: "החיסון הסביל נמצא בסל השירותים של הקופות, ועל אף זאת משרד הבריאות מחזיק מלאי למתן גיבוי. קיימים מספר תרכיבים לחיסון סביל המנוהלים כעת מרכזית על ידי שרותי בריאות הציבור. הוזמנו מלאים נוספים, שחלקם כבר הגיעו וחלקם צפויים להגיע בשבוע הבא".

בנוגע לחובת התחסנות: "חיסון הינו זכות ולא חובה. אנו בוחנים כלים שונים להתמודד עם מצבי אי התחסנות".