לא סתם מוצאים את עצמם הורים מסביב לעולם חוזרים ואומרים כמו תוכי: ״לא לפה,״ ובודקים היטב על אריזות הצעצועים שהן מתאימים לילדים מתחת לגיל 3. נטייתם של הפעוטות לטעום את העולם בכל החושים, ובעיקר עם הלשון, מסכנת אותם לא פעם.
מחקר ארוך טווח, בן 20 שנה, על אלפי ילדים אמריקניים מגיל לידה ועד שש שופך אור על הנושא, ובעצם שופך עליו את אורו של הרנטגן, ומציג בפנינו את ההיסטוריה של בליעת החפצים מחדרי המיון האמריקניים בין השנים 1995 ל-2015. אפשר למצוא בושט ובקיבה של הילדים שלל דברים: מטבעות, בטריות, תכשיטים, צעצועים, כל דבר שנכנס לפה, ובתקופה הזו הוכפל מספר הילדים שמגיעים באופן זה לטיפול נמרץ.
מעל 755 אלף ילדים, כמאה ביום, בולעים חפצים ומגיעים למיון, כך עולה מהמחקר. המחקר, שפורסם בכתב העת הרשמי לרפואת ילדים ביום שישי האחרון צריך לשמש כנורת אזהרה להורים בכל העולם. ״ילדים בקבוצת הגיל הזו נוטים להכניס דברים לפה,״ מסבירים החוקרים. ״הם נמשכים לצבעים ולצורות.״ החפץ הנבלע ביותר הוא עדיין המטבע, ואחריו צעצועים שונים, בייחוד גולות, אחריהם תכשיטים ולבסוף בטריות קטנות. בנים בולעים מעט יותר חפצים מבנות, 53 אחוזים מול 47, והם נוטים גם לבלוע יותר מסמרים וברגים. בנות בולעות יותר תכשיטים ואביזרים לשיער.״
מעניין לגלות ש-97 מהמקרים התרחשו בבית, כנראה בגלל הנגישות הקלה לחפצים הללו. ברוב המקרים ילדים שהגיעו בגלל המקרים הללו שוחררו מהר, אך בעשרה אחוזים מהמקרים נדרש אשפוז. מגנטים ובטריות הם חפצים שמסוכן לבלוע, ואלה יותר נוטים להצריך התערבות כירורגית. בטריות עלולות לשחרר חומרים רעילים וליצור צריבות פנימיות, ומגנטים יכולים לקרוע את קירות המעיים.
המחקר עסק בילדים אשר הגיעו למיון, והחוקרים מדגישים שכמות המקרים שלא נוסעים לבית החולים גם היא גדולה מאוד. יש גם הורים שפונים לרופא הרגיל או למרכזי רפואה דחופה, ולא נספרו, וכאלה שמתקשרים לאחות ומקבלים הוראות בטלפון. בסופו של דבר התופעה עשויה להיות נפוצה פי שתיים, והאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים והאגודת רפואת הילדים האמריקנית יצאו בעקבות המחקר בתצהיר רשמי שהשורה התחתונה שלו היא המלצה עיקשת מאי פעם: לסלק מהשטח חפצים קטנים כשיש פעוטות בסביבה.