השער שעורר את הסערה (צילום: מגזין TIME)
תמשיך להניק אותו עד גיל 5. ג'יימי לין גרומט בשער שעורר את הסערה | צילום: מגזין TIME

שער מגזין טיים האמריקאי, בו נראית אם צעירה חולצת שד ומניקה את בנה בן ה-4, עורר בסוף השבוע האחרון סערה עולמית עוד לפני שיצא לאור. מי שבחרה לתעד את רגע ההנקה לטובת שער המגזין היא ג'יימי לין גרומט, צעירה אמריקנית בת 26 המתגוררת בלוס אנג'לס. את הצילום היא סיפקה יחד עם ריאיון הנוגע לגישה בפסיכולוגיה ההתפתחותית המכונה "הורות מקרבת" - שגרומט עצמה אימצה בחום. אחד מעקרונות הגישה הוא הנקה עד גיל מאוחר, אך המהומה הרבה שנוצרה סביב התמונה עוררה דיון האם המגזין היה צריך לפרסם תמונה כל כך פרובוקטיבית, והאפילה מעט על הסיפור שמאחורי התמונה: מהי אותה גישה?

להיות צמודים לתינוק

ד"ר ביל סירס הוא רופא ילדים אמריקאי שכתב למעלה מעשרים ספרי הורות, והגה את גישת החינוך "הורות מקרבת" בשנות ה-90. מדובר בגישה המבוססת על עקרונות תיאוריית ההתקשרות, כשהרעיון שעומד מאחוריה הוא שהקשר הצמוד עם ההורה מחזק ומעודד את הילד מבחינה רגשית וחברתית. בדומה לגישת ההורות שנקראת "עיקרון הרצף", גם גישה זו דוגלת בלינה משותפת של התינוק עם הוריו ונשיאתו במנשא כמה שיותר זמן במהלך שעות היום. אולם גישה זו דוגלת גם בהנקה עד גיל מאוחר, דבר שמעורר מחלוקת בקרב מומחים והורים רבים בעולם.

"ביל ואשתו מרתה יצרו תנועה שדוגלת בהורות מאוד קרובה", מסבירה גילה רונאל, מנהלת מקצועית ברשת דיאדה ומחברת הספר 'טבעי ללדת'. "בין השאר, הם דוגלים בהנקה לטווח ארוך מתוך אמונה שאין לדחוק בתינוק לדלג על שלבים טבעיים שהם חלק מאבולוציה של היונקים. לזוג סירס יש שמונה ילדים שחלקם רופאים וכולם תומכים בשיטה".

כאמור, בנוסף להנקה, הגישה שמה דגש גם על לינה משותפת או לינה קרובה, שמטרתה למנוע הפרדה בין התינוק לאמו וליצור הורות קרובה שמעניקה לילד את צרכיו בזמן. "הגישה רואה בתקופה שלאחר הלידה את הטרימסטר הרביעי, ולפיה התינוק אמור להיות עם אמו במנשא עד לרגע שהוא מתחיל לזחול", מוסיפה רנאל. "כיום, בבתי החולים יוצרים הפרדה בין התינוק לאמא מיד לאחר הלידה. אנחנו מקבלים את זה, אבל ברור לנו שאף חיה יונקת לא הייתה נותנת שייקחו את הגור שלה לשעתיים. בהתאם לכך, לגישתו של הזוג סירס, הדבר הכי נכון לתינוק זה להיות קרוב כמה שיותר לאמו כל הזמן. הם טוענים כי הוא זקוק לחום ולביטחון של האם, וכי הוא צריך להיות בקרבת השד גם אם הוא לא יונק. גם לאחר הלידה הקרבה חשובה ועונה על הצרכים הפיזיולוגיים של התינוק, כי תינוק שנמצא במנשא צמוד לאם, מקבל תנועה ומגע כל הזמן - דברים חשובים מאוד להתפתות היסוד של התינוק".

ד"ר ביל סירס (צילום: VisitBritain/Rod Edwards, GettyImages IL)
אסור לדחוק בתינוק לדלג על שלבים טבעיים. ד"ר ביל סירס | צילום: VisitBritain/Rod Edwards, GettyImages IL

לד"ר סירס יש אמרה מאוד ברורה בגישה שלו - אם את רוצה להניק את הילד עד גיל ארבע תעשי זאת, אין בזה שום דבר פסול. "נכון שכיום לא מקובל להניק את הילדים בגילאים אלו, אבל זה עניין של תרבויות. אם מסתכלים טוב, אפשר למצוא ביהדות המלצה להניק את הילדים עד  גיל ארבע". אומרת רונאל. "אני חושבת שד"ר סירס הביא פתיחות לתהליכים טבעיים. תמיד יש יתרונות להנקה. בגיל צעיר יש יתרון בולט, משום שהתינוק בונה לעצמו מערכת חיסונית טובה כך, ובגיל מאוחר הוא מחזק כך את המערכת הרגשית שלו, כי הוא מקבל המון חום וביטחון. בגיל 7-8 חודשים אנחנו רואים תינוקות יונקים שבמידה ומשהו מפחיד אותם הם מחפשים את אמא, ובגילאי שנה, כאשר יש חשש, הם זוחלים מהר לאם, מרימים חולצה ומתחברים לשד. זה בסיס איתן שנותן המון משמעות לילד. היתרונות הם לא רק פיזיולוגיים, אלא יתרונות לנפש".

מרחק נכון בין האם לילד

אך כפי שניתן היה לראות בתגובות הרבות שעלו בכלי התקשורת, לא כולם מסכימים שהנקה עד גיל מאוחר היא הדבר הכי טוב עבור הילד והיא אף עלולה לפגוע בו.

"הנקה בגילאים מאוחרים לא תורמת לילד מבחינה רפואית", אומרת ד"ר מונה כידון, מומחית לרפואת ילדים, אלרגיה ואימונולגיה. "לא קיימים מספיק מחקרים ומספרים שיכולים לעמוד על היתרונות של הנקה מלאה אחרי גיל 4 חודשים. ההמלצה של משרד הבריאות היא להניק עד גיל חצי שנה, ומגיל זה ההנקה יכולה להיות חלק מהכלכלה של התינוק. אין מחקרים שמצביעים על יתרונות תזונתיים בגיל הזה, אלא מדובר ביתרונות אחרים של קרבה והתפתחות. מגיל שנה אין המלצה להמשיך להניק ולא ידוע שקיים לזה יתרון.
"להיפך, אנחנו רואים מקרים של הנקה בגיל מאוחר בהם ילדים סובלים מתת תזונה. יתרונות ההנקה מאוד ברורים, אך חשוב לדעת שעם הזמן הערך הקלורי בחלב אם פוחת. נכון שיש בו ויטמינים וחלבונים, אך זה לא מספיק. מרק עם בשר וירקות טוב יותר לתינוק כשהוא גדל וצריך להתחיל בכך מגיל ארבעה חודשים. יש להנקה המון יתרונות, אך בגילאים מאוחרים חשוב לטפח הרגלי אכילה נכונים. בגלל שזה מאוד נוח, הורים רבים נוטים להזניח מעט את עניין החדרת אכילת המוצקים כמו שצריך, והילדים עלולים להיפגע מכך. בשניידר יש מחלקה שמטפלת בהפרעות אכילה בפעוטות וילדים, ועוסקת לא רק באנורקסיה של בנות נוער, אלא מטפלת גם בילדים שלא יודעים ללעוס ולבלוע כי לא אימנו אותם. כל קיצוניות היא לא טובה".

אביטל יעקובי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית, טוענת כי ההנקה בגיל מאוחר יכולה אף לפגוע בעצמאות של הילד. "הנקה בגילאים מאוחרים יכולה ליצור תלות בין האמא והילד, ולהיפך. בדרך כלל, בחברה המערבית מקובל להניק עד גיל שנה וסביב הגיל הזה מתחיל להתפתח מרחק נכון בין האמא והילד. מטרת ההנקה בשלבים הראשונים היא לספק מזון, ובשלבים מאוחרים יותר ההנקה מקבלת תפקידים אחרים. לעיתים הילד תלוי בהנקה בכדי להירגע, ואם ההנקה נמשכת הילד לא יידע להירגע בכוחות עצמו. מדובר בתלות שלא תמיד טובה לילד".

להניק עד גיל מאוחר או לא? טקבקו לנו

>>אחת ולתמיד: בנות מתפתחות מהר יותר? בדקנו מיתוסים על התפתחות תינוקות
גיל שנתיים: מאוחר מדי לגמילה מחיתולים?