מאז שעלתה לאוויר ושינתה את עולם תכניות הילדים לנצח, הייתה רחוב סומסום תכנית על מקום שכל ילד (או ילד בלבו) ישמח לבקר בו. התוכנית האמריקנית, שלעולם לא קופאת על שמריה, מתחדשת ללא הרף ותמיד מארחת את האנשים הרלוונטיים ביותר, תקבל לשורותיה דמות חדשה: בובה בשם ג׳וליה, שמלבד היותה צבעונית, פרוותית ומתוקה, היא גם אוטיסטית.

״לראות את המדהים בכלהילדים: רחוב סומסום ואוטיזם״ הוא שמה של היוזמה החדשה, שתפקידה לשנות את הסטיגמה על אוטיזם אצל הורים וילדים. מעבר לתוכנית, היוזמה היא בעיקרה אפליקציה מיוחדת לילדים אוטיסטיים בני שנתיים עד חמש, בה סרטוני וידאו ומשחקונים שאמורים לסייע להם ולבני משפחותיהם בביצוע מטלות יומיומיות שונות. במקביל ישנה אפליקציה עם סרטונים שמנסה להראות איך חווה ילד אוטיסט את העולם. לצד האפליקציה יצא גם חומר כתוב עבור המטפלים, המחנכים והארגונים הנוגעים בדבר. מרבית החומרים מופיעים גם באתר התוכנית.

״ילדים הסובלים מאוטיזם סובלים גם מבריונות פי חמישה מיתר הילדים״, אומרת ד״ר ג׳נט בטנקורט שהנהיגה את הפרויקט ועומדת בראש הוועדה האמריקנית להשפעה חברתית. ״לאחד מכל 68 ילדים יש אוטיזם, וזה הרבה בריונות. המטרה שלנו היא לחזק את המסר של מה שיש לכל הילדים במשותף, לא את ההבדלים ביניהם. ילדים אוטיסטיים נהנים לשחק ואוהבים להיות חלק מקבוצה. מה שעושה את הפרויקט הזה כה ייחודי זה הניסיון להסביר את נקודת מבטו של הילד האוטיסט, שיש התנהגויות מסוימות, כמו לסטור לעצמם עם הידיים או להשמיע רעשים, שמביעות התרגשות או חוסר שביעות רצון. זה עוזר לילדים קטנים להבין כיצד לתקשר עם חבר אוטיסט. זה גורם לילדים להרגיש בנח, ולילד האוטיסט להיות חלק מהקבוצה״.

הסיבה שדמותה של ג׳וליה קיבלה ייצוג מצויר ודיגיטלי היא כי משפחות עם ילדים אוטיסטיים נעזרות הרבה בתוכן דיגיטלי, וספרים בכיכובה עתידים לצאת, בהם תסביר לחבריה מרחוב סומסום איך היא אוהבת לשחק משחקים, באופן מעט שונה מהם. ״אם אתה בן חמש ואתה רואה ילד שלא יוצר אתך קשר עין אתה עשוי לחשוב שהוא לא רוצה לשחק אתך. אבל זה לא המקרה פה״, מסבירה בטנקורט. ״אנחנו רוצים לעורר מודעות ואמפתיה לכך״.

החוקרים עמלו שלוש שנים על פיתוח היוזמה ומקווים שתצליח לקרב בין ילדים, שיהפכו עם הזמן לאנשים מבוגרים. ״יש אנשים שלא יודעים אם מותר להשתמש במילה אוטיסט בכלל״, אומרת וונדי ווסטין, מצוות הפיתוח. ״כשאנו פותחים דיאלוג על הנושא, אנחנו מנסים להיפטר מאי הנוחות והמבוכה. הגיע הזמן להעלות את המודעות וההבנה. התאוריה שעומדת מאחורי זה פשוטה: אהבה והבנה".

>> אב מנציח את בנו עם תסמונת דאון בסדרת תמונות מרהיבה